כשיש התאוששות, הזבל טוב מזהב

>> ההשקעה בזהב נהפכה בשנים האחרונות לפופולרית מאוד. כדי לענות על העניין הגובר של המשקיעים הונפקו, בנוסף לחוזים העתידיים על מחיר הזהב, עוד מכשירים שמחירם מושפע ממחירו. עם המכשירים האלה נמנות גם קרנות סל, בהן spdr gold, שעוקבת אחר מחירם של מטילי זהב ומאפשרת מפעם לפעם אף להמיר את היחידות בקרן בזהב ממש.



ב-2009 הניבה הקרן למשקיעים בה תשואה דולרית של 24%, הזהה לזו שהניבו החוזים על מחיר הזהב בתקופה זו. לעומת זאת, תשואת קרן הסל הסחירה hyg, שעוקבת אחר אג"ח זבל, הניבה למשקיעים בה ב-2009 תשואה גבוהה מעט יותר - של 28%.

אלא שלקראת סוף 2009 ותחילת 2010 מחירה של spdr gold ירד ב-7%. לעומת זאת, תעודת הסל שעוקבת אחר אג"ח זבל הניבה למשקיעים בה תשואה דולרית של 2.6%. האם המשקיעים בחרו לנטוש את המתכת היקרה כדי להשקיע בזבל?



נראה שההסבר הכלכלי לפער הזה בהתנהגות של שני האפיקים קשור בשילוב של הריבית האפסית של הבנק הפדרלי האמריקאי עם האווירה שנוצרה בעקבות ההתאוששות הכלכלית בעולם, וההערכות שלפיהן הסיכוי של חברות רבות לפשוט את הרגל הוא קטן משחשבו בעבר. השילוב הזה מספק למשקיעים את הביטחון הדרוש כדי לשוב ולהשקיע באג"ח זבל.



במקביל, המשקיעים אינם חשים עוד צורך למצוא מפלט מהתנודות בשווקים בחיקו הבטוח של הזהב. כל עוד החשש מהתפרצות אינפלציונית הוא קטן, ייהנו ממגמה זו המשקיעים באג"ח זבל. ואולם אם בעתיד החשש מאינפלציה יעלה וישפיע על השווקים, הזהב עשוי לשוב ולשמש מקלט, ומחירו עשוי לשוב ולעלות.