לאחר המחיקות וההלאמות, הסיטי של לונדון חוזרת לעצמה

ניו יורק טיימס

>> המגזר הפיננסי בבריטניה מתחיל להתאושש מהמהלומה שכמעט חיסלה אותו ב-2008. ואולם בעוד בנקאים וסוחרים בלונדון מחכים בחוסר נחת לרגולטורים שיקבעו כללים חדשים למגזר שלאחר המשבר, האיום הגדול על העליונות הגלובלית שלהם צפוי להגיע ממקור אחר.



הצמיחה המהירה של הכלכלות המתעוררות באסיה פירושה כי לונדון וניו יורק לא יוכלו לשמור עוד זמן רב על המעמד הבלתי מעורער שלהן כמרכזים הפיננסיים החשובים בעולם. סין ומדינות אחרות שועטות קדימה, והכלכלות שלהן יזדקקו למרכזי שירותים פיננסיים חזקים קרובים לבית. פירוש הדבר הוא שבורסות יריבות כמו הונג קונג, שנחאי וסינגפור צפויות לאיים במהרה על לונדון - שחזרה להתייצב לאחר משבר האשראי אך צפויה לצמוח בקצב אטי יותר מבעבר.



בינתיים התאוששה הסיטי של לונדון, כפי שמכונה האזור בבירת בריטניה שמאכלס את המרכז הפיננסי, במהירות מפתיעה. זאת, בין היתר הודות להזרמות הון, הלוואות וערבויות ממשלתיות בסך 1.4 טריליון דולר. כשממשלת בריטניה שומרת על אחזקות גדולות בשני הבנקים הגדולים במדינה - 84% מרויאל בנק אוף סקוטלנד (rbs) ו-43% בלוידס בנקינג גרופ - וללא שחקנים מרכזיים שלא שרדו את המשבר, כמו ליהמן בדררס בארה"ב - המפה הפיננסית הבריטית השתנתה באופן דרמטי.



אלא שבמובנים רבים החיים בסיטי - שהיקף הפעילות בה הצטמצמם בעקבות פיטורי ענק במגזר, מתחילים לחזור למסלולם. "הבנקים מבצעים ארגון מחדש והם מתאוששים. יש שוב תחושת התעוררות", אומר אדווין ואן-דר-אודרה, מנהל בכיר בתחום השירותים הפיננסיים בחברת הייעוץ אקסנצ'ר. "הסיטי עדיין אטית מבעבר, אך היא בהחלט תופסת תאוצה, ויש הרבה פעילות", הוסיף.



הרבה מהביטחון החדש שצוברת הסיטי מגיע מהאמון ברשת הביטחון שסייעה להצלת המגזר הפיננסי ב-2008-2009. לדברי כריס ג'ונס, מומחה למגזר הפיננסי בחברת ראיית החשבון פרייסווטרהאוס קופרס, "אנשים שדיברתי איתם בסיטי לא מאמינים שהממשלה מוכנה כיום לתת לבנק משמעותי לקרוס".



כפי שהיה בארה"ב, גם בבריטניה התעורר זעם ציבורי בעקבות הקאמבק המהיר של המגזר הפיננסי, שכשליו אחראים במידה רבה למיתון הכבד ולגירעונות הגדולים. הציפיות לבונוסים גדולים במגזר הובילו את שר האוצר, אליסטר דרלינג, להכריז על מס חד-פעמי בשיעור 50% על בונוסים הגבוהים מ-25 אלף ליש"ט.



הצעד גרם למרמור רב בקרב עובדי המגזר הפיננסי, וחלקם אומרים כי הם עשויים לעזוב את לונדון לטובת מקום ידידותי יותר כמו שווייץ או אירלנד, או אפילו אסיה או ארה"ב. ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון הזהיר כי השילוב של המס החדש ושל העלאת מדרגת מס ההכנסה העליונה ל-50%, עשוי להבריח 9,000 משרות בנקאות מבריטניה.



אלא שרבים מעריכים כי אלה איומי סרק, בין היתר מכיוון שגם בארה"ב הציע הנשיא ברק אובמה הטלת מס חדש על מוסדות פיננסיים. לדברי סיימון טיילור, ראש התוכנית ללימודי מימון בבית הספר למינהל עסקים ג'אדג' של אוניברסיטת קיימברידג', אין סיכוי גדול שמספר משמעותי של עובדים יעזבו את העיר.



לדברי ואן-דר-אודרה, ללונדון ישנם עדיין יתרונות גדולים כמרכז פיננסים אירופי, בהם מאגר עצום של מומחיות טכנית ומשפטית. "אנשים לא מרוצים מהמיסוי, אך הם לא משנים באופן מהותי את חייהם בגלל מס חד-פעמי", אומר פרופ' קולין מאייר, דיקן בבית הספר למינהל עסקים אוניברסיטת אוקספורד.



לשמור על התרנגולת שמטילה ביצי זהב



משמעותיים יותר הם השינויים הצפויים במדיניות הרגולטורים בבריטניה ובאירופה, השוקלים עדיין את האפשרויות לחקיקה שתמנע נטילת סיכונים מיותרים מהסוג שגרם למשבר. לדברי ג'ונס, אף שהרגולטורים צפויים להחמיר את דרישות הנזילות והלימות ההון, לחדש את הרגולציה של תחומים כמו מסחר בנגזרים ולהורות לבנקים לפרט כיצד בכוונתם לבצע פירוק במקרה הצורך, הם מודעים לכך שפעולה חד-צדדית עשויה להבריח את חברות הפיננסים לאזורי שיפוט פתוחים יותר.



טיילר מסכים: "הרעיון הוא לשקף את הזעם הציבורי ולהכיר בו, אך לא לפגוע בתרנגולת שמטילה ביצי זהב, מכיוון שזהו עדיין חלק חשוב בכלכלה שלנו".



אדייר טרנר, יו"ר רשות ניירות ערך בבריטניה (fsa), הרעיש את המגזר כאשר כינה אותו "חסר כל תועלת חברתית". נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרווין קינג, אמר באחרונה כי ייתכן שיש לפרק מוסדות גדולים מדי, ולהפריד את פעילות הבנקאות המסורתית מהפעילויות המסוכנות יותר.



בריטניה אינה צפויה לבצע שינויים מבניים משמעותיים במגזר, אלא אם ארה"ב תנקוט במדיניות דומה. "זה מסוכן מדי מנקודת המבט של האינטרס הלאומי", אומר טיילור. ואולם לדבריו, ללא שינויים מרחיקי לכת שכאלה, התמריצים לבנקאים לקחת על עצמם סיכונים חסרי אחריות יהיו גדולים אף יותר מבעבר, והסיכויים למשבר נוסף גבוהים.