כלל פיננסים: בנק ישראל לא יעלה את הריבית גם לחודש מארס

באופן עקבי, מדד ינואר הוא הנמוך מבין המדדים החודשיים, בעיקר מסיבות עונתיות בניהן: תחילת מכירות סוף העונה בהלבשה ובהנעלה, ירידה עונתית בסעיף הדיור, בסעיף החינוך והבידור ובמספר סעיפים נוספים באופן מתון. בממוצע, ב-5 השנים האחרונות ירד מדד ינואר בכל שנה ב-0.3% כשבינואר 2008 ירד בחצי אחוז.



מלבד הסיבות העונתיות, השנה גורמים נוספים דוחפים למדד ינואר נמוך בניהם: הפחתת המע"מ בחצי אחוז, ירידה קלה במחירי הדלק, התחזקות השקל וסבירות גבוהה להמשך ירידה בסעיף הדיור. נזכיר כי לאחר עלייה רצופה של 10 חודשים בסעיף הדיור, עבר זה לירידה בחודש דצמבר והעלה את הסבירות לירידה עוקבת גם בחודש ינואר. הוסיפו להערכות אלה הטמפרטורות הגבוהות של ינואר השנה, שהיו הגבוהות ב-60 שנה האחרונות, שיביאו להתמתנות העלייה העונתית במחירי הירקות והפירות ואולי אף לירידתם.



מצד שני, קיימות סיבות שמושכות את מדד ינואר למעלה בניהן: העלאת מחירי המים (ב-50%) והעלאת מחירי התחבורה הציבורית (באופן יזום). כמו כן, יתכן שגל הקור ונזקי הגשמים הכבדים באמצע ינואר, אף שנמשכו זמן קצר, הספיקו להשפיע על עליית מחירי הפירות והירקות בתקופת המדגם.



נשוב ונדגיש כי מחירי הדיור הם עדיין נעלם משמעותי. עם זאת, סביר שאלה יתקשו להמשיך לעלות, כשהריבית במגמת עליה ועלויות הדיור גדלות ביחס לעלית ההכנסה במשק. בתרחיש של התייצבות סעיף הדיור אנו רואים מדד ינואר של 0.2%- ובתרחיש של ירידת מחירי הדיור אנו רואים מדד ינואר של 0.5%-. מדובר בשונות גבוהה, אך זו קיימת. להערכתנו, גדולה יותר הסבירות לתרחיש ב', כלומר, לירידת מחירים חדה יותר.



הערכות כלל פיננסים למדדי המחירים לצרכן בחודשים הקרובים תחת שני תרחישים סבירים:







ציפיות אינפלציוניות בשוק - במגמת ירידה



ציפיות אינפלציה לטווח קצר



ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח לשנה הקרובה (ההפרש שבין אג"ח צמודה ללא צמודה לשנה) עומדות היום על 1.3%, זאת לאחר ירידה מ-2.4% לאחר פרסום מדד נובמבר (שעמד על 0.3%). עם זאת, הציפיות הנ"ל לשנה מעוותות בשל התלילות הגבוהה של העקום הצמוד והעדר אג"ח צמודה במח"מ קרוב לשנה. מה שמתעוות בשל הצפי למדדים נמוכים במיוחד בחודשים של הרבעון הראשון. אך כאמור, בין כה וכה המגמה הינה לירידת הציפיות האינפלציוניות.



תמכו בירידת הציפיות האינפלציוניות: הפחתת המע"מ בחצי אחוז, שנזכיר כי להערכתנו יפחית מהמדד השנתי רק 0.3%, העלאת ריבית בנק ישראל לחודש ינואר שהדגישה את נחישותו של בנק ישראל להילחם באינפלציה, ירידת מחירי הסחורות במונחים שקליים, התחזקות השקל בעולם, עליית החשש ליציבות ההתאוששות בעקבות התדרדרות של יוון, פורטוגל וספרד, הפחתת מחירי החשמל ב-10% לצרכן הביתי, החל מאמצע חודש פברואר ב-10%, ולאחר מדד דצמבר הנמוך גם סימנים לתחילת ירידה במחירי הדיור.







ציפיות אינפלציה לטווח ארוך



האינפלציה המגולמת לשנת 2011 חזרה אל תוך יעד בנק ישראל, אך קרובה עדיין לגבול העליון (כ-2.9%). ציפיות האינפלציה ל-10 שנים עומדות על 2.5%, גבוה ממרכז היעד ומאותתות על המגמה הכללית של המשך העלאות הריבית. כמו כן, גורמים שתומכים בציפיות אינפלציוניות גבוהות יחסית לטווח הארוך הן חשש להשפעות אינפלציוניות של הגידול בכמות הכסף הנזיל בשוק (m1), השפעות הריבית הנמוכה ולאור ההתאוששות בכלכלה הגלובלית והמגמה ארוכת הטווח של עליית מחירי הסחורות.



בארה"ב הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים הקרובים עדיין נמצאות במגמת עלייה ועומדות היום על 1.32% לעומת צפי לאינפלציה שלילית של 0.11 לפני 3 חודשים בלבד.



מדיניות מוניטרית (ריבית)- להערכתנו, לא תעלה



להערכתנו, לאחר שבנק ישראל נמנע מהעלאת הריבית לחודש פברואר, הוא ימנע גם מהעלאתה לחודש מארס וימשיך בקצב העלאת ריבית מתון גם בחודשים הבאים (העלאה של רבע אחוז בתכיפות של פעם בשלושה חודשים - ראו טבלה). עם זאת, חשוב לציין שבהודעת בנק ישראל לא היו סימנים שהצביעו על כך.



נזכיר כי רק העלאה בקצב שונה מהמגולם תשפיע על האפיק הממשלתי ותגרום להפסדי או רווחי הון בשל גורם זה.







נטייתו הטבעית של בנק ישראל היא לעודד את המשק ליציאה מהמשבר ולהוריד את שיעור האבטלה, בעזרת שמירה על רמת ריבית נמוכה ככל האפשר כל עוד זו לא מעוררת לחצים אינפלציוניים. הציפיות האינפלציוניות הנמוכות ומגמת ירידתם תומכת בהותרת הריבית. גורמים נוספים שתומכים במדיניות כזו הם השקל החזק, ירידת מחירי הסחורות האחרונה, דחיית העלאות הריבית בעולם, וחשש להתדרדרות כלכלית מכיוון אירופה.



הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מקרו בכלל פיננסים.