איילת ניר על דו"ח האינפלציה: "הניסיון למנוע אינפלציה באמצעות העלאת ריבית עלול לחזור אל המשק כבומרנג"

הפחתת תעריפי החשמל ועדכון תחזיות האינפלציה עקב כך, הובילו לירידת תשואות באפיק השקלי בשבוע החולף ולעליית תשואות בחלק הקצר של העקום צמוד המדד.



אפיק ממשלתי שקלי: השבוע שחלף נפתח עם עליות שערים יפות לכל אורכו של עקום התשואות השקלי, וזאת בתגובה לשינוי תחזיות האינפלציה בעקבות הירידה במחירי החשמל, דבר שגרר בעקבותיו צפי לאי שינוי בריבית המקומית בתקופה הקרובה. מימושים בשוקי המניות בעולם, הובילו לירידה בתשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים, ירידה שהציתה אף היא את הביקוש לאג"חים השקליים. התקופה האחרונה מוסיפה להיות מאופיינת בחוסר כיוון ברור, מחזורי מסחר נמוכים מאד, ומתאם גבוה לנעשה מעבר לים.



שני המדדים השליליים הצפויים בינואר ובפברואר, עדכון תחזית האינפלציה השנתית כלפי מטה בעקבות ההוזלה במחיר החשמל, סביבת הריבית הנמוכה והמשך מימוש בשוק האמריקאי, הם אלו שעשויים ליצור לחץ לירידת תשואות בטווח הקצר בחלק הבינוני-ארוך של העקום השקלי. מנגד, עליית תשואות בחו"ל ומדדים גבוהים מהמצופה, יגררו את התשואות כלפי מעלה, כך שהשוק נמצא כעת במעין שיווי משקל שברירי.



אפיק ממשלתי צמוד מדד: בשבוע האחרון נרשמה עליית תשואות בחלק הבינוני-ארוך של עקום התשואות הצמוד, תוך ירידה בציפיות האינפלציוניות אל מתחת לרמה של 2.3% בטווחים של עד 5 שנים. הציפייה למדדים שליליים היא זאת שלחצה את המחירים כלפי מטה בחלק הקצר-בינוני של העקום.



"להערכתנו, יש לנצל את הירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות מהעקומים לרמות של 2.3%-2.2%, על מנת להגדיל פוזיציה בטווחים אלו. החלק הארוך של העקום נמצא בשיווי משקל עם החלק הארוך של העקום הממשלתי השקלי, עם ציפיות של 2.50% בממשלתי שקלי 219, ושל 2.66% בממשלתי שקלי 1026", אומרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות ibi. "לשים לב, כי אנו צופים עלייה בציפיות האינפלציה בחודשים הקרובים, לאחר שיעברו המדדים השליליים הקרובים".



אפיק קונצרני: ההנפקות הקונצרניות השבוע נסגרו בתשואות נמוכות יחסית עם ביקושים גדולים. קרנות האג"ח הוסיפו ליהנות מזרימת כספים שהחלה בתחילת השנה, דבר שבא לידי ביטוי בעליות שערים במדדי התל-בונד השונים. התשואות באיגרות החוב המדורגות נמוך ירדו השבוע ושיקפו את רצונם של המשקיעים לחפש תשואה גם במחיר של הגדלת סיכון.



המלצות: באפיק הממשלתי ממליצים ב-ibi על מעבר מהחלק הבינוני השקלי אל החלק הממשלתי הצמוד בציפיות אינפלציוניות נגזרות של 2.2%- 2.3%. באפיק הקונצרני חושבים ב-ibi שיש למכור אגרות חוב במרווחים נמוכים של עד 1% במח"מ של 5-3 שנים.



סביבת האינפלציה



מדד חודש ינואר צפוי לרדת ב-0.3%. "אנו שבים ומדגישים, כי מדד חודש ינואר עשוי להפתיע, על רקע השינוי הצפוי במחיר המים", אומרים ב-ibi. מדד חודש פברואר צפוי אף הוא לרדת ב-0.3%. מדד זה יושפע מהפחתת תעריף החשמל למשקי הבית במחצית החודש (מחצית מההשפעה תבוא לידי ביטוי במדד חודש מארס). בבית ההשקעות סבורים כי האינפלציה השנתית צפויה להסתכם בכ-2.0%.



ההתייחסות אל כלכלת ישראל מלווה במונחים ובמשפטים הבאים: צמצום פער התוצר. קצב האינפלציה בישראל גבוה יותר מאשר בעולם. משתנים מקרו כלכליים אחרים טובים אף הם בישראל ביחס לעולם. ברבע השלישי התגברה ההתאוששות בפעילות הכלכלית המקומית, והאבטלה ירדה מעט. אינדיקטורים מוקדמים לרבע הרביעי מצביעים על המשך התרחבות של הפעילות הכלכלית.



במהלך הרביע הנסקר נראה כי תהליך היציאה מהמשבר התבסס וכי המשק יוצא מהמיתון מהר מהצפוי. נחלשו הסיכונים להמשך מיתון. הצטברו אינדיקטורים המצביעים על התאוששות משמעותית ומתמשכת. וכד'.



ההתייחסות אל הכלכלה העולמית מלווה במונחים ובמשפטים הבאים: סביבת האינפלציה בעולם עודנה נמוכה, ובמשקים אחדים קיים עדיין חשש מפני דפלציה. במרבית המשקים המובילים בעולם תהליך העלאת הריבית צפוי להתחיל רק במחצית השנייה של 2010. קצב הצמיחה השנתי עודנו מתון ונמוך מזה המאפיין יציאה ממיתונים. ניכרים גורמי אי ודאות שונים.



במילים אחרות, המשק הישראלי מבסס את היציאה מהמיתון בקצב מהיר, בעוד בעולם קיים עדיין ספק לגבי מידת היציבות של המגמה הנוכחית ובודאי שלגבי קצב ההתאוששות, על רקע גורמי הסיכון (חובות גדולים, השפעת השינוי במדיניות על הכלכלה, מצב מערכת הבנקאות, שוק העבודה ועוד).



אין ספק כי דיכוטומיה זו מקשה על ניהול המדיניות המוניטרית, שכן הניסיון למנוע עלייה באינפלציה באמצעות העלאת ריבית, עשוי לחזור אל המשק כבומרנג, שכן על רקע העדר סימנים דומים במשקים המפותחים בעולם, הריבית שם צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד מחצית השנה, והגידול בפער הריביות עשוי לפעול לייסוף נוסף בשער השקל, מהלך שיביא לפגיעה בקטר הצמיחה של המשק - היצוא.



בנוסף, דיכוטומיה זו אינה יכולה להתקיים לאורך זמן, בשל התלות הקיימת בין הכלכלה המקומית לבינ"ל דרך היצוא הישראלי, ועל כן אחת מהשניים, או שהכלכלה העולמית תתחיל להתאושש בקצב מהיר יותר, דבר שיוביל לעליית ריבית בארה"ב, ואז החשש מפני התרחבות פער הריביות יעלם, או שהכלכלה הישראלית תאט מרוצתה - או אז, לא יהיה צורך להעלות את הריבית.



הסקירה נכתבה על ידי איילת ניר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות ibi.