הצעת חוק בנק ישראל אושרה בקריאה ראשונה בכנסת

"חוק בנק ישראל החדש טוב לבנק ישראל, וחוק נכון גם מבחינת האוצר ממשלת ישראל והמעמד שנותנים לחובת הדיווח של הבנק והשקיפות כלפי בנק ישראל", כך אמר הערב שר האוצר יובל שטייניץ, שהגיש להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת חוק בנק ישראל.



על פי הצעת החוק תוקם ועדה מוניטרית עליונה שבה 3 נציגי ציבור תמנה הממשלה לצד 3 נציגי בנק ישראל. אחד מהם יהיה הנגיד שיעמוד בראש הוועדה. הנגיד לא יקבל לבדו ההחלטות מוניטריות, אלא הן יאושרו בוועדה. במקרה של תיקו - יהיה לנגיד קול כפול.



נוסף על כך, תוקם מועצה שתהיה אחראית על הנושאים המינהליים, לדון בתוכניות העבודה, לאשר את התקציב ואת הפעילות המינהלית וכוח העבודה בבנק. המועצה תורכב מ-7 חברים כשמתוכם חמש, לרבות היו"ר, יהיו נציגי ציבור.



המליאה צפויה לאשר את החוק בקריאה הראשונה. לדברי שטייניץ מדובר ב"חוק טוב וחוק נכון וגם בנושאים שהיו מחלוקות לגבי פיקוח על השכר והוועדה המוניטרית הגענו לנוסחה נכונה וטובה. אני כשר אוצר יכול לומר לכנסת זה אני מקווה שהחוק יחוקק במהרה לטובת הכלכלה של בנק ישראל. הנגיד חשש ברגע מסויים שרגע החקיקה לא הגיע והנה הוא הגיע.הויכוחים לא היו פשוטים ואני מודה לו על שיתוף הפעולה".



לדברי שטייניץ, השינויים בחוק בנק ישראל מתמקדים בקביעה ברורה של יעדי הבנק המרכזי ותפקידיו וכן חיזוק השקיפות בבנק ישראל. "המטרה המרכזית של הבנק המרכזי היא בראש ובראשונה שמירה על יציבות המחירים. לצד המטרה הזו, מטרותיו הנוספות של הבנק הם לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה במיוחד בתחומי הצמיחה והתעסוקה", אומר שטייניץ.



ראש הממשלה, בנימין נתניהו לחץ לקידום של הצעת החוק לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר התנה את תשובתו החיובית לכהונה נוספת שתחל בתחילת מאי 2010 בחקיקתו של החוק. יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) הבטיח בשבוע שעבר לפישר להעלותו להצבעה בקריאה הראשונה. ההערכה היא שהצעת החוק תועלה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית רק במושב הקיץ של הכנסת המסתיים באוגוסט 2010.



יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ההערכה היא שועדת הכספים תכניס שינויים בנוסח החוק המקורי. הוא הוסיף כי "התמיכה במטרות אלה תובטח שאין פגיעה משמעותית בהשגת יציבות מחירים לאורך זמן. כך החוק יוצר איזון נכון לאורך זמן בין הגשמת המדיניות הכלכליות. את יעדי יציבות המחירים קובעת הממשלה ובנק ישראל פועל לשמירת יציבות המחירים בטווח שאותו קבעה הממשלה. הממשלה פועלת להשגת יעדיה הכלכליים שהם בראש ובראשונה צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים שהם תנאי להגברת הרווחה של אזרחי ישראל. מאידך, הממשלה פועלת ליעדים אלה על ידיה מדיניות התקציבית ובאמצעות שינויים מבניים ורפורמה מחוללות צמיחה. בנק ישראל מסייע לממשלה בכפוף לשמירה על יציבות מחרים לאורך זמן".



לפי החלטת נתניהו האוצר ימשיך לפקח על השכר בבנק ישראל, אבל במקרים של מחלוקות תוקם ועדת ערעור והמחלוקות יובאו להכרעת נתניהו. לכך התייחס שטייניץ באומרו כי "זה לא סוד שהתקיימו מחלוקות בין הממשלה לבנק האוצר ובנק ישראל. ישנה מתיחות מובנית בין משרד האוצר לבנק ישראל בכל המדינות. גם על החוק היו דיונים ווויכוחים לא מעטים עד שהגענו לעמק השווה".



שטייניץ הוסיף גם כי "עצוב לראות שלקח 13 שנה לאחר שהוקמה ועדה ציבורית לחקיקת החוק מגישים את הצעת החוק. מייד עם כניסתי לתפקידי הבטחתי לנגיד לקדמו במהירות לאחר שנפתרו סוגיות השנויות במחלוקת לשביעות רצוננו".



לדבריו, חוק בנק ישראל הקיים נחקק בשנת 1954 ושיקף את התפיסה דאז למטרות הבנק המרכזי ולתפקידיו. בעשרים השנים האחרונות נערכו שינויים בחקיקה ומטרתם הגדרה ברורה של מטרות הבנק המרכזי וחיזוק עצמאותו של הבנק המרכזי וקביעת הכללים והכלים להגשמת מטרותיו והשגת יעדיו.