חיים נתן, מנורה מבטחים: הבעיה היא לא האבטלה, היא המובטלים

דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי היה מבלבל. לטובת הסדר הטוב נזכיר שנתוני התעסוקה הראו על ירידה של 20,000 משרות לעומת צפי לתוספת של כ-15,000 משרות. כמו כן שיעור האבטלה הראה על ירידה חדה ל-9.7% כשהצפי היה ל-10% אבטלה. כיצד ייתכן ששיעור האבטלה יורד כאשר מספר המשרות יורד גם הוא? הבעייתיות הינה סקרי התעסוקה שמפרסם ה-bureau of labor statistics.



ה-bls פשוט מפרסם שני סקרים שונים בהם התפרסמו תוצאות סותרות. אם תוסיפו לזה את העובדה שהחודש הודיע הגוף על עדכון המודל שלו לאחור לכל שנת 2009 שם הוא גילה להפתעתו גריעה של עוד כ-577 אלף מקומות עבודה, אז תבינו למה גוברים הקולות שטוענים שהנתונים אינם אמינים.



כבר מספר פעמים הסברתי ששיעור האבטלה מוגדר כאחוז הלא מועסקים מתוך מחפשי העבודה בפועל. בארה"ב מחפשי העבודה בפועל מוגדרים כמי שמחפשים עבודה עד 4 שבועות, מהרגע שאתה מחפש עבודה מעל 4 שבועות - אתה נמחק מהמאגר.



האמת שזו שיטה מצוינת להחליק את הנתונים, הרי ככל שהמיתון קשה יותר, כך המובטלים מתקשים יותר למצוא עבודה דבר שמביא לירידה בהיקף כוח מחפשי העבודה ושיעור האבטלה לא יורד במהירות הצפויה. (נעזר בדוגמא מספרית פשוטה: נאמר שיש 2 עובדים ו-3 מחפשי עבודה. כוח העבודה הינו 5 ושיעור האבטלה הינו 60% שהם 3 מתוך 5. נאמר ואחד מהעובדים פוטר ואחד התייאש והפסיק לחפש עבודה. במקרה כזה כוח העבודה יירד ל-4 במקום ל-5, ומספר המובטלים יישאר 3, כך ששיעור האבטלה יהיה 75% ולא 80% כפי שהיה מתקיים אם לא היינו גורעים עובד אחד מכוח העבודה). חייבים להודות שזו שיטה פנטסטית להוריד את שיעור האבטלה. אם רק היו המובטלים בארה"ב פחות עקשנים ודבקים במטרה, כבר מזמן היינו מקבלים שיעור אבטלה של טרום משבר...



אבל רגע של רצינות, מספר המובטלים למשך תקופה של יותר מ-27 שבועות הגיע ל-6.3 מיליון, וזה לעומת מיליון בדצמבר 2007, הדבר מראה עד כמה האבטלה קשה ועמוקה. אבל לאן האבטלה בארה"ב מתקדמת?



נהוג להתייחס לשיעור האבטלה כאל lagging indicator, אינדיקטור כלכלי שמפגר בעדכונו אחר הצמיחה הכלכלית. ההיגיון מאחורי ההתייחסות הזו הוא שרק לאחר שיש צמיחה וחוזרים הביקושים, מתחילים העסקים לגייס כוח אדם. את ההיגיון הבסיסי הזה מנסים לערער אלו שטוענים ששיעור האבטלה הגבוה בארה"ב מביא לכך שהאבטלה הופכת להיות leading indicator - אינדיקטור מוביל.



ההיגיון מאחורי הטענה הזו הוא ששיעור האבטלה הגבוה מונע מהאזרחים לצרוך וללוות, שני הגלגלים שמניעים את הכלכלה האמריקאית, ולכן שיעור האבטלה הגבוה יביא את ארה"ב למיתון נוסף.



בטרם ננסה לחשב את שיעור האבטלה לשנים הבאות, נראה האם ניתן להסיק משהו ממיתונים קודמים.



גידול (קיטון) במועסקים בארה"ב (אלפים)







מקור: bls



באדום ובמודגש סימנתי את המיתונים הקודמים. ניתן ללמוד ששיעור האבטלה גדל באיטיות, ומקבל תאוצה עם הזמן. ניתן לראות שב-2002 נוספו רק כ-30 אלף משרות בממוצע לשוק, ובשנת 2003 נוספו 165. המספר גדל בשנת 2005 ו-2006 עד המיתון הנוכחי ב-דצמבר 2007. כמו כן ניתן לראות שבממוצע שיעור האבטלה הינו עד שינוי של כרבע מיליון מובטלים, ואילו במיתון הנוכחי, קצב איבוד העבודות החודשי כמעט והכפיל עצמו ל-450 אלף מובטלים.



אם ננסה לקחת את שיעור השינוי ההיסטורי (הקצב הממוצע שמופיע ברקע אפור בטבלה לעיל) ונשליך אותו על נתוני התעסוקה הנוכחיים עם התאמות מתבקשות נקבל שבסוף שנת 2010 שיעור האבטלה יהיה כ-9.2%. כמובן שזה נובע מהעובדה שיותר מובטלים יחזרו למעגל מחפשי העבודה דבר שמאט את קצב הירידה באבטלה.







(ההתאמות "המתבקשות" הן האצת קצב הגידול בשנה עקב עוצמת המשבר הנוכחי)



אם ניקח את התיאוריה שטוענת כי כעוצמת הירידה כך תהיה עוצמת הצמיחה, ונניח שקצב הוספת המשרות יהיה תמונת ראי של הירידות הרי שנקבל ששיעור האבטלה בסוף 2010 יהיה כ-8.6%. גם תחת תרחיש לא הגיוני זה הרי ששיעור האבטלה יישאר גבוה בשנה הקרובה.







תחת התרחיש האופטימי הזה, שיעור האבטלה יחזור לרמתו שלפני המשבר רק ב-2014.



מה שמוזר בנתוני האבטלה שפורסמו ביום שישי הוא שבכדי להגיע לשיעור של 9.7%, הגידול הגלום במשרות הינו של 541 אלף. הגידול המהיר הזה מגיע לאחר חודש בו נגרעו מספר דומה של משרות, כך שלא נראה שהזיגזג הזה הגיוני. לנו נראה שבחודש הבא נראה תיקון לנתון או שנראה עליה בשיעור האבטלה.



עודף הנתונים, הסקרים והפרסומים לגבי שוק התעסוקה בארה"ב מוסיף המון רעש. אך בשורה התחתונה המגמה הינה חיובית - שיעור האבטלה בירידה והמשק מייצר משרות. עם זאת, קצב השיפור איטי ועלול להעיב על הצמיחה בארה"ב. אנו ממליצים לקבל בסקפטיות את שיעור האבטלה שפורסם ביום שישי, ולהיערך לקראת תנודתיות בנתונים במועד הפרסום בחודש הבא.



תיק השקעות מומלץ:



הנחות עבודה:



• הריבית בארה"ב תישאר נמוכה לפחות עד יוני 2010.



• הגידול בשיעור האבטלה מאט, אך האבטלה תישאר גבוהה מ-9% לאורך רוב שנת 2010.



• האינפלציה במדינות המפותחות עדיין נמוכה, אין לחצים אינפלציוניים במרבית מדינות העולם.



• מצד אחד היקף ההנפקות בארה"ב, הגידול בחוב והגרעון הגבוה צפויים להביא לעליית תשואות באג"חים הארוכים. מצד שני, סביבת הריביות הנמוכה, הציפיות האינפלציוניות הנמוכות באופן יחסי והביקוש הגבוה להנפקות מביא לירידת התשואות. כרגע מאזן הכוחות מביא לסביבת תשואות של 3.5%-3.7% באג"ח לעשר שנים.



• המרווחים בעולם הגלומים באג"חים הבינוניים בדירוג השקעה קרובים לשיווי משקל, ולכן יש להאריך מח"מ בצורה מתונה.



• התשואות הגלומות באג"חים בדירוג השקעה נמוכות. עדיף לרדת בדירוגים באופן מבוקר וסלקטיבי.



• ישנה עדיפות לשווקים במדינות צומחות: טייוואן, דרום קוריאה, ברזיל, הודו, אינדונזיה.







הסקירה נכתבה על ידי חיים נתן ממנורה מבטחים, קרנות נאמנות.