אושר בקריאה שלישית בכנסת: המדינה תפצה בעלי אדמות שהופקעו רק אחרי שנת 1985

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את התיקון לפקודת הקרקעות המחייב את המדינה לפצות או להחזיר קרקע לבעליה החוקיים במידה שהקרקע הופקעה מהם לצרכי ציבור והשימוש בה הסתיים או לא נעשה.



על אף שהחוק בא לתקן פקודה מנדטורית, הוטחה בו ביקורת חריפה, משום שהוא לא מתקן עוולות היסטוריות שהמדינה גרמה לפני 1985. הנפגעים שנכסיהם הופקעו לפני 1985 מתכוונים להגיש בקרוב עתירה לבג"צ לתקיפת החוק.



התיקון לחוק בא למנוע הישנות מקרים שנרשמו בעשורים הראשונים להקמת המדינה, בהם הופקעו קרקעות לצורכי ציבור כשבפועל, המדינה לא עשתה בהם שימוש, חדלה להשתמש בהם מבלי להשיב את הקרקע לבעליהן ואף הקימה עליהן שכונות מגורים.



המקרים המפורסמים ביותר שהביאו לייזום התיקון היו הפקעת 137 דונם בגבעת אולגה בחדרה בראשית שנות ה-70', הפקעת 500 דונם בפי גלילות בראשית שנות ה-60' ובאותה תקופה הפקעה של 150 דונם בשכונת בית הכרם בירושלים.



בכל המקרים הקרקעות הופקעו מאנשים פרטיים "למטרות הציבור", אולם ברגע שהמטרה חדלה להתקיים קידמה המדינה שינוי של ייעוד הקרקעות לבניית אלפי יחידות דיור למגורים, מבלי לפצות את בעלי הקרקע כלל. על אף שמקרים אלה הביאו לייזום התיקון לחוק, בעליהן לא יקבלו כל פיצוי היות שההפקעות בוצעו לפני שנת 1985.



לעניין הפקעות שבוצעו לאחר 1985, התיקון לחוק מאפשר השבת הקרקע לבעליהן תוך שהוא מציב תנאים שונים ומגבלות רבות. כך למשל, השבת הקרקע תעשה באמצעות רכישת הקרקע בחזרה לפי שווי שוק והסכמת רוב הבעלים בקרקע בפרקי זמן קצרים שנעים בין שנתיים לשמונה שנים בלבד. בנוסף, התיקון לחוק מרחיב את המונח "צרכי ציבור" ומאפשר למדינה להפקיע קרקע גם לצורך הקמת ישוב.



עו"ד יורם חגבי חגי, ששימש נציג ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין בדיוני ועדת הכספים מציין כי החוק מפלה. "מירב ההפקעות שנעשו בישראל היו לפני 1985. בשל כך האוצר, מינהל מקרקעי ישראל ומע"צ רואים ברכה בחוק הפוטר אותם מלהשיב מקרקעין לבעלים היסטוריים. עבור בעלי קרקעות אלה זהו יום אבל. המדינה עושה עושר ולא במשפט, והאפליה הזו לא תעבור במבחן בג"צ".