עשרה חודשים אחרי שהתקבלה ההחלטה לסייע לעמותות שנקלעו למשבר הכריז משרד הרווחה כי יחלק 66 מיליון שקל מהקרן הממשלתית לסיוע לעמותות - כשני שליש מהיקפה המקורי ב-2009 שעמד על 100 מיליון שקל.
מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', אמר ל-themarker כי המשרד יפנה את מרבית העודף לפרויקט הביטחון התזונתי, שנועד להסדיר את תחום עמותות המזון.
היקפה המקורי של הקרן היה 200 מיליון שקל, שהיו אמורים להתחלק שווה בשווה ב-2009 ו-2010. זאת, כדי לסייע לעמותות וארגונים חברתיים שנקלעו למצוקה כלכלית עקב המשבר הכלכלי.
איצקוביץ' אמר כי המשרד יפעל לחלק ב-2010 את מלוא הסכום שהוקצב לקרן.
מתוך 393 העמותות והארגונים שהגישו את כל המסמכים הדרושים לבחינת הוועדה הבינמשרדית שקבעה את הקרטריונים לזכאות לסיוע, זכו רק מחצית מהם (191) לסיוע. רק 17 ארגונים יקבלו סכומים הגבוהים ממיליון שקל.
כך, לפי נתוני משרד הרווחה עולה כי 5% מהארגונים יהנו מכ-50% מכספי הסיוע. "פנו אלינו ארגונים מאוד גדולים, שבהתאם לכך זכו לסיוע גדול", אמר איצקוביץ'. "דאגנו לשים דגש מיוחד על ארגונים קטנים בפריפריה, והצבנו רף לתמיכה שעמד על 7.5 מיליון שקל.
ארגון עזר מציון, המפעיל בין היתר בנק לתרומות מח עצם ומסייע לחולים ומוגבלים זכה לסיוע של יותר מ-7 מיליון שקל מהקרן, סכום דומה קיבל ארגון יד שרה, המשאיל ציוד רפואי. ארגון על"ם, המסייע לנוער במצבי סיכון יקבל מהקרן 2.6 מיליון שקל, בדומה לעמותת הסיוע אש"ל בירושלים.
אק"ים ישראל, בית איזי שפירא ויחדיו יזכו לסיוע של בין 2-2.3 מיליון שקל כל אחד. איחוד בתי הכנסת האורתודוקסיים של אמריקה זכה לסיוע של 1.6 מיליון שקל, ואילו האגודה לסכרת נעורים תקבל כמיליון שקל מקרן הסיוע.
מנכ"ל משרד הרווחה: הסיבה לעיכוב פניות של מעט עמותות וויכוחים עם משרד האוצר
קרן הסיוע לעמותות היתה אמורה לחלק 100 מיליון שקל עוד ב-2009, אז הוכרז על הקמתה. את הסיבה לחלוקה של רק שני שליש מתקציבה המקורי, והעיכוב בחלוקת הכספים מסבירים במשרד הרווחה במספר המצומצם של העמותות והארגונים שפנו בבקשה לסיוע, ובאי עמידה של חלק גדול מהם בתנאי הקרן, בעיקר עקב ניהול לא תקין, או הוצאות הנהלה גבוהות.
לפי הערכות, כ-15 אלף עמותות פעילות בארץ, אך רק 577 פנו לקבלת סיוע מהקרן. רק 393 מתוכן הגישו את כל המסמכים הדרושים שנועדו לבחון את מצבם הכספי ופעילותן. לכן, מכיוון שרף התמיכה עומד על 7.5 מיליון שקל, תחלק הקרן חלק מתקציבה המקורי.
כדי לקבל את הסיוע הכספי היה על הארגונים לעמוד בתנאי סף רבים ולהוכיח שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר הכלכלי, וכן להסכים לעבור אבחון ארגוני.
בנוסף, היה עליהם להוכיח כי הם מנוהלים באופן תקין, שיעור הפעילות החברתית שלהם גבוה (לפחות 805 מההוצאות),שכר הבכירים בהם נמוך מ-34 אלף שקל (כמנכ"ל במשרד ממשלתי), והוצאות ההנהלה לא חריגות.
סיבה נוספת לעיקוב היא הארכת זמן שהעניק משרד הרווחה לארגונים, כדי שיוכלו למסור את כל הטפסים הדרושים.
"הממשלה לא יכלה לעשות יותר כדי להגיע ללקוחות הפוטנציאלים שלה כמו שהוועדה הבינמשרדית של קרן הסיוע עשתה", אמר איצקוביץ'. בנוסף, איצקוביץ' הסביר "היו לא מעט ויכוחים בתוך הוועדה הבינמשרדית בחודשים הארחונים בכל הנוגע לתנאי התמיכה בעמותות. עיקר הוויכוחים היו עם משרד האוצר. בסופו של דבר הגענו להסכמה אבל זה לקח מספר חודשים".
"הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו מאפשרים לארגונים חברתיים להמשיך לפעול", אמר איצקוביץ'. "נפיק את הלקחים מההליך, ואני מקווה שגם האוצר יהיה שותף להפקת הלקחים. בסופו של דבר חובת השקיפות היא קרטריון מרכזי בקרן, ואנו גאים בכך שבחרנו בקרטריונים מקצועיים".
הממשלה תעביר 66 מיליון ש' לעמותות במשבר במקום 100 מיליון ש' להם התחייבה
ליאור דטל
9.2.2010 / 21:49