ההיתממות של רשות המסים

>> תקן חשבונאות מס' 29 קובע כי חברות הכפופות לחוק ניירות ערך, ייערכו את הדו"חות הכספיים שלהן ל-2008 ואילך לפי כללי החשבונאות הבינלאומיים (ifrs). התקן אף מאפשר יישום מוקדם של הכללים לגבי 2007. למרות שחברות פרטיות אינן כפופות להוראות תקן 29, חלקן בחרו ליישם את כללי ה-ifrs בדו"חותיהן. החל משנת 2015 יחולו כללי ה-ifrs על כל החברות במשק.

לכן אי אפשר שלא להיות מופתעים מכך שרשות המסים גיבשה הצעת חוק - שאושרה בוועדת הכספים בשבוע שעבר - שלא להחיל בינתיים את כללי ה-ifrs לצורך דיווחי מס עבור 2007, 2008 ו-2009, מחשש לפגיעה בהכנסות ממס חברות. ההצעה כופה על החברות החייבות ביישום התקינה לעבוד בשתי שיטות במקביל: לנהל ספרים לפי ifrs מתחילת 2008, ולהגיש דו"חות לפי החשבונאות הישנה.



המהירות שבה יושמו כללי ה-ifrs מעוררת תמיהות, שאחת העיקריות שבהן היא מדוע יישומם לא נעשה בחפיפה ובכפיפות לרשויות המס. הרי ההשלכות של עדכון עריכות דו"חות למטרות מסוימות ידועה לכל. למשל, האפשרות של שערוך נדל"ן להשקעה והכרה בשערוך כהכנסות בדו"ח רווח והפסד; באותה מידה גם שערוך שלילי שפירושו הפסד. השאלה העולה במקרה שכזה היא האם שערוך שלילי צפוי להפחית את חבות המס. במידה שכן, ניתן להבין את רשויות המס שאינן מעוניינות בערכים כלכליים אלא במסים.



דו"חות אינם עניין של מה בכך. הם כרוכים בעלויות כלכליות עצומות: הערכות, אומדנים, שערוכים, עורכי דין, רואי חשבון ולאחרונה גם שמאים שקיבלו גושפנקא באמצעות כללי ה-ifrs. ההיתממות של רשות המסים, כי בשל חוסר הניסיון החשבונאי והמיסויי ביישום הכללים החדשים וחוסר הוודאות באשר להשפעתם על בסיס המס בישראל, הוחלט שלא להחילם בשנים אלה ברורה מהפן המקצועי, אך היכן היתה רשות המסים לאורך שלוש השנים האחרונות שבהן יושמו הכללים החשבונאים הבינלאומיים?



ניתן לראות בכך את המנטליות הישראלית הטיפוסית, הקובעת כללים בסיסיים תוך כדי תנועה ומאלתרת במרוצת הזמן פתרונות מתאימים.



קשה לראות כיצד רשויות המס מיישרות קו עם הכללים החדשים וכיצד הסאגה החשבונאית הזו מגיעה לסיומה. ההשלכות של הכללים החדשים ויישומם עצומה, בין שמדובר בבנקים, במשקיעים, בבעלי מניות, ברשויות המס או ברשות לני"ע. כעת נורתה רק יריית הפתיחה בעניין.



הכותב הוא רו"ח ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה