>> אין כמו מדינת ישראל לזכור את הנופלים בקרבות, את הגיבורים שלא ישובו עוד, את יפי הבלורית והתואר. הגיבורים האחרים, שלא "זכו" למות בעד ארצנו, נותרו כאן עמנו להתמודד עם חיים בצל הקושי, המכאובים והנכויות הגופניות. איתרע מזלם של חלקם והם נרדמו על ההגה לאחר שבוע פעילות קשה בשטח האויב או בבסיס, ולא הספיקו לקפוץ על רימון כדי להציל את הפלוגה. האם האחריות של משרד הביטחון על אלה פחותה מאשר על האחרים?
את החטא הקדמון כלפי נכי צה"ל, ניתן למצוא בכתב המינוי של ועדת גורן, שמטרתה היתה להביא "לייעול בפעילות מערכת השיקום ולאיתור מקורות לחיסכון תקציבי". ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון כותבים שם כי הם ממנים את הוועדה לבחון אמות מידה לזכאות לסיוע באגף שיקום נכים ובאגף משפחות והנצחה.
דבר אחד לא הובא בחשבון - הנתונים שבהם אגף השיקום של משרד הביטחון מלעיט את הפוליטיקאים, את התקשורת ואת דעת הקהל, והמייצרים תמונת מציאות שגויה ויותר מכך; ושאינם חושפים את המספרים שאותם אגף השיקום לא היה רוצה שתדעו.
במצגת לוועדת ברודט בפברואר 2007, הציג משרד הביטחון נתון של 16,355 נכי צה"ל שנפצעו בתאונות דרכים ובתאונות אחרות. באוגוסט 2009, הדו"ח שהציג משרד הביטחון לוועדת חוץ וביטחון בכנסת, עמד על 10,716 נכים. חודשיים אחר כך, הוצג הדו"ח לוועדת גורן והפעם עמד המספר על 20,177 נכים. מבולבלים? גם אנחנו.
הנתונים הללו מלמדים רבות על ההתנהלות והדיווח של משרד הביטחון. הם אינם עקביים ואינם מאפשרים לעוסקים ברצינות בנושא לקבל תמונת מציאות אמיתית של המתרחש באגף השיקום.
ואם בתאונות דרכים עסקינן, נתון נוסף שאינו מספק אגף השיקום של משרד הביטחון הוא גובה הכספים שהוא גובה מחברות הביטוח על כל נכה מתאונת דרכים, ומה מתוך זה מגיע בסופו של יום למטרת שיקום הנכה. מיותר לומר שאגף השיקום אינו מציין את הכספים הללו כ"הכנסה", ומעלים את הפרט החשוב הזה מדעת הקהל.
גם לארגון נכי צה"ל יש מספרים.
כמה נכי צה"ל שוקמו על ידי אגף השיקום במקומות עבודה ב-2008? 105 איש בלבד. לפי נתונים לא רשמיים, ב-2009 שוקמו בתעסוקה דרך האגף כ-12 איש בלבד. בכמה אנשים באמת מטפל אגף השיקום "שכורע תחת עומס הטיפול בנכי צה"ל"? בפחות מ-5,000 בני אדם. משרד הביטחון טוען כי הכסף שמשולם לנכי צה"ל שאינם משוקמים בתעסוקה, הוא המרכיב הכלכלי העיקרי בהוצאותיו. למרות זאת, משלם המשרד לחברות השמה ששולחות את הנכה למשרות שמפרסם משרד התעסוקה. בשביל להפחית את הנטל היו צריכים פקידי האגף להציב את נושא מציאת התעסוקה בראש סדר העדיפויות, אולם לא כך.
לוואקום הזה נכנס ארגון נכי צה"ל, שיזם מהלך של שיתוף פעולה עם לשכת התעסוקה, ללא מתווכים וללא עלויות, אלא מתוך הבנה כי מדובר במעשה ערכי שאין שני לו.
בשוך הפגנות אלפי נכי צה"ל בנובמבר 2009, במחאה על היחס המשפיל והפוגע מצד משרד הביטחון, התעקש שר הביטחון אהוד ברק לצרף לכל אחד ואחת מנכי צה"ל מכתב אישי בתוך גיליון "הלוחם". במכתבו חיבק ברק את הנכים: "אני מבקש לחזור ולהדגיש כי מדינת ישראל חבה לכם חוב ערכי ומוסרי גדול ביותר", הוא כתב ל-50 אלף נכי צה"ל בישראל, "נפעל ולא נרפה מחיפוש דרכים ואמצעים לשיפור תמידי", הוסיף.
כדרכן של מלים, גם מלותיו היפות של ברק התפוגגו באוויר. כבר כעת, פחות מחודשיים לאחר שהוחלט לתקן את הגזרות והתקנות שפגעו בנכי צה"ל, אגף השיקום של משרד הביטחון שב לסורו, והוא משנה באופן חד צדדי ועל דעתו את ההסכמים.
במציאות שכזו שבה הסכם כתוב על הקרח, פקידים מקבלים החלטות בשם המחוקק ומטרתו של אגף השיקום היא לחסוך כסף על גבו הכפוף ממילא של הנכה, במקום ליישר גוו ולשקמו - נאלצים נכי צה"ל לדאוג לעצמם לבדם. איש לא יעשה זאת עבורם.
נכי צה"ל אינם הבעיה. נכי צה"ל הם מגש הכסף החי והנושם, שנמצא כאן אתנו. אני קורא למשרד הביטחון להתעורר! מדינת ישראל מושתתת על צבא חזק ובעל מוטיבציה. החלטה להבחין בין נכי צה"ל היא מסוכנת, לא מוסרית, לא ערכית ועלולה לפגוע במרקם החשוב ביותר בישראל - חייליה, ורצונם לשרת את המדינה, כאשר הם סמוכים ובטוחים שהמדינה ששלחה אותם להגן עליה, תגן גם היא עליהם כאשר יזדקקו לה.
הכותב הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל
הצבא מטעה את הציבור בנוגע לנכי צה"ל
חיים בר
10.2.2010 / 7:53