לחייב חברות להעסיק נשים כמנהלות בכירות

>> באחרונה פירסמה הרשות האמריקאית לניירות ערך סדרת הנחיות שנועדו לשפר את הממשל התאגידי ואת יכולת ניהול הסיכונים של החברות הציבוריות. הנחיות אלה נועדו להגדיל את השקיפות ואת האחריות הציבורית של נושאי תפקידים בחברות ובתוך כך לחשוף את מדיניות מינוי המנהלים והדירקטורים בחברות אלה.

אחת ההנחיות נוגעת לחובה לדווח על מדיניות הגיוון וההכלה בארגון ועל אופן מינוי בעלי התפקידים בהתאם לה. ההנחה הבסיסית היא שכל חברה ציבורית צריכה שתהיה לה מדיניות ברורה של גיוון, כלומר ייצוג הולם וקידום של נשים ומיעוטים בתוך מבנה הניהול התאגידי. ייצוג הולם מדבר על העדפת נשים או אוכלוסיות אחרות שאינן מיוצגות בהתאם לגודלן באוכלוסייה, במקרים שבהם יש כישורים שווים או דומים. אין מדובר על קידום אנשים פחות מוכשרים או פחות ראויים, וההבדל הזה הוא חשוב להבנת העניין.



בתוך כך, ביוזמת שדולת הנשים ורו"ח איריס שטרק, הונחה באחרונה על שולחן הכנסת הצעת חוק החברות (תיקון - ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות), הקובעת כי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, תיקבע חובת ייצוג הולם של 40% לבני שני המינים. הצעת חוק זו מנסה להביא את ישראל לצעוד בשורה אחת עם מדינות המערב המתקדמות, בייחוד כעת כאשר הכניסה ל-oecd נראית קרובה מתמיד.



מטרת הצעת החוק היא להרחיב את ייצוג הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלה. לחברות ציבוריות יש השפעה רבה על הציבור והן נתונות לרגולציה מטעם המדינה. החברות מקבלות מהמדינה שירותים והגנות שמבטיחים את קיומן והציבור משקיע בהן את מיטב כספו. לכן, זכותה וחובתה של המדינה להחיל גם על חברות אלה את עיקרון היסוד של שיטת המשפט במדינה - עיקרון השוויון.



ואולם לא על עיקרון השוויון לבדו עומדת הצעת החוק, כי אם גם על מחקרים כלכליים של ארגון catalyst, המוכיחים פעם אחר פעם כי חברות שלהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים, כולל בוועד המנהל, השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר מחברות שכלל לא היה בהן ייצוג לנשים בהנהלה. מחקרים אלה, הנערכים בקרב חברות במדד פורצ'ן 500, בודקים פרמטרים של גיוון והכלה בקורלציה לתוצאות העסקיות השנתיות. כיום קיימת חובת ייצוג הולם בגופים ציבוריים ובוועדות מכרזים ומינויים, כמו גם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ובמשרדי הממשלה.



התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל: במגזרים רבים במשק הגישה לעמדות בכירות מבוססת במידה רבה על רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות. כמו כן, ניהול נתפש כעיסוק ההולם את אורח החיים הגברי, בהיותו תובעני מאוד מבחינת הזמן. בחברה שבה הטיפול במשפחה עדיין נתפש במידה רבה כתפקידה של האשה, קשה יותר לנשים להגיע לתפקידי ניהול. לאור זאת, יש צורך בהתערבות המחוקק שתבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח כלכליות.



הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל