מסתפקים בהשקעות מינימליות בניהול סיכונים

>> הרצת ניירות ערך בבית ההשקעות פסגות, אם יתברר שהחשדות בעניין מבוססים, לא תהיה הפרשה הראשונה מסוגה במוסדות פיננסיים בישראל, וחשוב מכך עבור המשקיעים - גם לא האחרונה. אי סדרים מסוגים שונים התגלו בשנים האחרונות במוסדות פיננסיים שונים, וקשה להשתחרר מהרושם שמוסדות שונים בשוק ההון עדיין לא הפנימו את השימוש בסטנדרטים הנדרשים למערכי ניהול סיכונים ובקרה מספקים.

רוב בתי השקעות נוטים לעשות את המינימום הנדרש ליישום הנחיות הרגולציה כדי למנוע מקרים של הרצת מניות או אי סדרים אחרים. קיימות תופעות מדאיגות בבתי השקעות שבהם עיקר הניהול והבקרה מתנהל באמצעות גיליונות אקסל, שניתן לבצע בהם שינויי מספרים ונוסחאות ללא בקרה, במכוון או בשוגג.



הבעיה בישראל, בשונה מחלק ממדינות העולם, דווקא אינה של רגולציה. הבעיה נעוצה בחלק מהמוסדות הפיננסיים ובאופן שבו הם מתייחסים להנחיות הרגולטור, וכן באופן שבו הם תופשים את האחריות הציבורית שלהם. הכשל מתבטא בחולשותיהם של מערכי ניהול הסיכונים ומערכי התפעול והבקרה. בתי השקעות אוהבים לחשוב על הרווחים שהם מייצרים ללקוחות והרבה פחות על הסכנות שהם חושפים אותם אליהן. יחס רציני לסיכון מחייב השקעת משאבים לא מבוטלת במערכות ניהול סיכונים ובקרה. בתי השקעות נוטים לחסוך בהשקעה במערכות פיקוח ובקרה, ובכך מיישמים רגולציה בצורה מינימלית, התנהלות שבפועל בהמשך עלולה לעלות להם הרבה כסף.



קיים מאבק מתמשך בין מערכות ניהול הסיכונים והבקרה לבין אלה המנסים לנצל את חולשת המערכות לטובתם. גם בבתי ההשקעות המסודרים, שבהם מתנהל פיקוח הדוק על פעילות הסוחרים, לעולם יהיו פרצות שניתן לחדור דרכן. עם זאת, במערכות ניהול סיכונים ובקרה מתוחכמות יודעים לאתר פרצות ולבנות כלים היכולים למזער את הסיכונים ולהתריע על כך מבעוד מועד. לא בכדי הודיע המפקח על הבנקים שתחול אחריות על דירקטורים במקרים של אי-סדרים גם אם לא היו מודעים להם, במקרה שלא דאגו לקיומם של מנגנוני בקרה הדוקים כנדרש.



אני לא מכיר הרבה מקרים של דילרים שנענשו על כך שהשיגו תשואות גבוהות מדי. זה מצב נוח לכולם שהרווחים גבוהים, ולעתים יש נטייה לא לשאול שאלות. על אף שאין לי התנגדות עקרונית לשיטות התגמול של הדילרים, יש לזכור שאלה מבוססות, בין היתר, על רווחיות שיוצרת מוטיווציה לפעולות מסוג זה.



דווקא בשל חולשות טבעיות אלה, בתי השקעות אחראיים חייבים ללקוחותיהם השקעה מאסיבית במערכות בקרה וניהול סיכונים. מבחינתו של לקוח שייפגע מחשיפת פרשה מסוג זה אין זה משנה אם היתה פעילות מכוונת או בשוגג, בהיעדר פיקוח הדוק שיגן על כספי המשקיעים מסיכונים מיותרים. התוצאה היא אותה תוצאה. המחדל שבניהול סיכונים כושל חמור לא פחות וראוי שמנהלי בתי ההשקעות יפנימו מסר זה לפני האירוע הבא.



הכותב הוא מנכ"ל הלפרין יועצים (hms), המתמחה בייעוץ וניהול סיכונים למוסדות פיננסיים