>> עמית שלום, אני מנהל מחלקה בחברה גדולה. יוצא לי די הרבה לעמוד מול העובדים שלי ולדבר איתם: בישיבות צוות שבועיות, מדי פעם ב-happy hour שמתקיים אצלנו וכן באירועים מיוחדים.
לרוב, העובדים מכבדים אותי, ונראה שהם קשובים ומתעניינים במה שיש לי לומר. עם זאת, תמיד יש גם כמה שמפריעים. הם לא עושים זאת בקול רם או בבוטות, אבל הם לא מפסיקים לפטפט ביניהם ולהתבדח לאורך כמעט כל הדברים שלי. כשאני מעיר להם, הם מפסיקים לרגע, ואז חוזרים לסורם. כשזה קורה, אני מתקשה להתרכז ומוצא את עצמי עסוק בהבעות הפנים שלהם. אני מרגיש שהם מזלזלים בי, חושבים שאני משעמם, ושהבדיחות הן עלי.
לא מזמן הרגשתי שנמאס לי, היחס שלהם היה מעליב ופוגע, כאילו ירקו לי בפנים. כעסתי עליהם מול כל המחלקה. התגובה שלי היתה כנראה חריפה, כי העובדים היו מופתעים, והמפריעים לא ממש הבינו על מה הכעס. בסופו של דבר ביררנו את העניין אחרי הישיבה ואפילו התנצלתי. אשמח לעצתך, אני חושש שהקושי יחזור שוב ושוב.
עופר.
היי עופר,
מדבריך עולה שיש עניין והקשבה כשאתה מדבר, ושהמפריעים הם רעש רקע זניח בלבד. הבעיה היא בעצם במקום שהההפרעות תופסות במחשבות ובתחושות שלך.
אחת מהתכונות של מרצה טוב, היא הרגישות שלו לסובבים. הוא קולט את הקהל שלו, וחש מה מעורר אותו ומה משעמם. אבל דווקא פה הרגישות שלך הינה בעוכריך. אתה רגיש להבעות הפנים של המפריעים, וכך אתה מגיע למסקנה שהם ביקורתיים כלפיך. אתה בוודאי חושב שהם צוחקים על מה שאמרת, או שאולי הרוכסן של מכנסיך פתוח, אבל למעשה אין לך יכולת לדעת. הם כנראה עסוקים באירועי היום, או בילדים המקסימים והמשעשעים שלהם.
דרך אחת להתמודד עם הדיבור השלילי שבתוכך, היא להגיד לעצמך, שהם בכלל לא עסוקים בך. לא תמיד זה מספיק, ולכן אני מציע לך דרך נוספת, והיא להיות פחות רגיש.
איך עושים זאת? תשאל. אכן, קשה ללמוד התמודד עם נטייה כל כך מהותית כמו רגישות בעזרת פתרון קסם. לשם כך נדרש תהליך ארוך של עבודה פנימית. אבל אפשר לדעתי להיות פחות רגיש בסיטואציות מוגדרות ותחומות בזמן.
אני מציע ללמוד להסיח את דעתך מהמפריעים, ולהפוך את תגובותיהם למה שהן באמת: רעש רקע זניח. זה כמו שנוהגים בכביש לאורך תהום או מול מכוניות שנוסעות במסלול הנגדי. אסור להתמקד בסכנה, אלא במסלול שלך. עליך להתייחס אליהם במבט כללי ולא ממוקד, מלמעלה.
כמו כל מרצה שעומד בפני קהל, יש לך מוטיבציה, שכולם יהיו מרוצים וייהנו מהדברים המרתקים שיש לך להגיד. כאן אתה צריך להרפות. עליך להפנים שלא תוכל לרצות את כולם, ולא לשלוט בתגובותיהם. לכן כדאי להעביר את הקשב לשאר הקבוצה. להקדיש להפרעה תשומת לב צדדית בלבד, כמו לרעש מבחוץ. יש תרגילים שבעזרתם אפשר ללמוד איך מסיחים דעת מגירויים ומעבירים קשב מגירוי לגירוי.
נדרשת כאן עבודה רגשית, שבה אתה מרפה ומוותר על השליטה בתגובות כל הקהל, ובהמשך לכך עבודה קוגניטיבית שבה אתה בוחר למקד את הקשב בגירויים אחרים.
-
הכותב הוא פסיכולוג קליני
לתגובות: www.avoda-pnimit.com
מפריעים למנהל לדבר
עמית ורהפטיג
11.2.2010 / 7:08