קה"ל השקיעה 130 מיליון שקל בהודו - החתמים של מגדל הרוויחו

>> חברת החיתום של מגדל שוקי הון קיבלה כ-5 מיליון שקל בעבור השתתפותה - לצד מורגן סטנלי - בהובלת ההקצאה הפרטית בחברת טאואר ויז'ן. הקשר של מגדל שוקי הון לעסקה לא נגמר בכך. קרן ההשתלמות קה"ל של מגדל השקיעה בעצמה בחברה כ-7 מיליון דולר.



אין זו הפעם הראשונה שבה מגדל שוקי הון משתתפת בהנפקה פרטית של טאואר ויז'ן. בסוף 2007 השתתפה חברת החיתום של מגדל שוקי הון (גם אז לצד מורגן סטנלי) בהנפקה הפרטית של טאואר ויז'ן, כשהשקיעה בחברה 20 מיליון דולר מתוך גיוס של 100 מיליון דולר. גם אז קיבלה החברה עמלה בסדר גודל דומה. בסך הכל קיבלה מגדל חיתום מהעסקות של טאואר ויז'ן כ-10 מיליון שקל, בעוד שקה"ל השקיעה בחברה כ-130 מיליון שקל.

טאואר ויז'ן פועלת בהודו ועוסקת בבניית מגדלי תקשורת סלולרית ברחבי המדינה. החברה נשלטת על ידי קבוצת פור (fore) של האחים שושן והאחים סלוק, חברת ג'רביניה של מאיר שמיר ומשפחת שימל (שותפתו של נוחי דנקנר לשליטה בגנדן), וקרן rp קפיטל של רפי ברבר פיטר קלנר, שבה מושקעת גם חברת הביטוח מגדל.



באחרונה גייסה טאואר ויז'ן 190 מיליון דולר לפי שווי חברה של 215 מיליון דולר (לפני הכסף). מלבד מגדל נכנסו להנפקה קרן תשתיות ישראל של ירון קסטנבאום, שאחד המשקיעים הגדולים בה היא חברת הביטוח הראל, וקרן ההשקעות האמריקאית quadangle שמנהלת נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים בתחומי התקשורת.



המעורבות של מגדל שוקי הון בעסקה של טאואר ויז'ן מעלה סימן שאלה בנוגע לפוטנציאל לניגודי עניינים. ברור שעבור חברת החיתום שבה היא מחזיקה, והמנוהלת על ידי איציק בצלאל, מדובר בעסקה מצוינת שמניבה רווחי עתק, אלא שה העמיתים של קה"ל לא מקבלים כל עמלה. יתרה מכך, בעוד שהרווח של מגדל שוקי הון מהעסקה ודאי, עמיתי קה"ל לוקחים על עצמם את הסיכון בגין השקעה בהיקף כה גדול.



אמנם עד כה ההשקעה הניבה לקה"ל תשואה חיובית, שלפי הערכות מסתכמת ב-30%, אך בהשקעה החדשה של קה"ל הובטחה לה תשואה של פי שלושה על הכסף אם לא יהיה אקזיט בחברה. ואולם עדיין אין להתעלם מהסיכון הגדול שכרוך בפעילות במדינה המתפתחת הודו ומהסיכונים הנוספים שנובעים מפעילות בתחום הסלולר. בתרחיש פסימי שבו מחירי אתרי האנטנות של טאואר ויז'ן יורדים מ-108 אלף דולר ל-52 אלף דולר - עמיתי קה"ל יתחילו להפסיד. מגדל חיתום, לעומת זאת, לא תפסיד דבר, שכן היא כבר הרוויחה על העסקה.



הנפקות ציבוריות, שבהן מפורסם תשקיף, מגלות מקרים שבהם גוף מוסדי משקיע בחברה שבגיוס שלה השתתפה חברת החיתום של אותו גוף. לעומת זאת, בהנפקות פרטיות לא ניתן כל גילוי כזה, והעמיתים נותרים באפלה באשר לפוטנציאל ניגודי העניינים הקיים בהשקעה שביצעו. כך קרה בהשקעה של קה"ל בטאואר ויז'ן.