לא על הדג לבדו

ברבוניה, שלה שני סניפים השוכנים כמעט זה מול זה בצפון בן יהודה בתל אביב, מגישה אוכל פשוט וטוב כבר הרבה שנים. למעט כוס יין המתומחרת בהגזמה, ארוחה באחד הסניפים היא עסקה משתלמת בכל שעות היום.



בברבוניה משלמים על המנה העיקרית, דג (מטוגן או צלוי) או מנת פירות ים, ומקבלים גם מבחר סלטים מרשים, לחמניות טריות וקנקן סודה - כולם ללא הגבלה. זאת העסקה, והיא עובדת כבר שנים בברבוניה ובמסעדות דגים רבות אחרות בישראל (עם וריאציות שונות ובאיכות לא אחידה).

ביום קר וגשום נכנסנו לסניף הקטן של ברבוניה בבן יהודה 192, שחולק חלל עם ברבוניה בר (שדורש ביקורת משלו). המסעדה, ספונת עץ ואינטימית, סיפקה לנו את האווירה הדרושה כדי להתאושש מהרוח ומהגשם המצליפים שבחוץ. המתנו מעט, מפני שלמרות מזג האוויר הסוער המסעדה היתה מלאה. ויתרנו על האפשרות לשבת בבר, שנראה מזמין, מפני שהתמחור והרכב הארוחה בו מעט שונים - הסלטים אינם כלולים במחיר המנה העיקרית.



המלצרית ששירתה אותנו ואת יתר הסועדים היתה חביבה מאוד, אך העובדה שהיתה לבד האטה מעט את השירות. למנות ראשונות הוגשו לנו סלט חצילים בטחינה שהיה טוב, וכשסיימנו אותו ביקשנו עוד; טחינה טעימה; סלט תפוחי אדמה במיונז ובשמיר וסלט ולדורף (שבת זוגי לארוחה, שחובבת מיונז וסלטים המכילים אותו, אמרה שהם טעימים מאוד); סלט סלק מבושל שגורר גס והיה חמצמץ וטוב; סלט גזר פיקנטי; סלט כרוב לבן עם שומשום, שבשנות ה-80 כונה סלט כרוב סיני, שהיה נוסטלגי וטעים; חצילים וכרובית מטוגנים, שעל אף שנראו מגרים היו שמנוניים מדי; ומטבל עגבניות טריות עם שום ופלפל ירוק, שהיה חריף ומרענן. הכל לווה בלחמניות חמות ובקראף סודה.



למנה עיקרית הזמנו שרימפס ברוטב שמן זית, פטרוזיליה, פרוסות לימון בקליפתן, שום ופלפל אדום יבש ולא חריף. המנה היתה נדיבה, השרימפס היו עסיסיים ובושלו למידת העשייה המדויקת. את שאריות הרוטב ניגבנו עם הלחמניות. לעיקרית השנייה הזמנו מרלן מטוגן - דג ים אפור כהה, צר ומאורך שבשרו לבן, עדין בטעמו. המנה הכילה שלושה דגים בינוניים שקומחו וטוגנו בשמן עמוק, והיו פריכים מבחוץ ונימוחים מבפנים עם ניחוח עדין של ים. לצד הדגים הוגשו שני רטבים: לימון, שום ונענע מרענן ורוטב שמנת מעט סתמי. אני העדפתי להזליף לימון וליהנות מטעמם הטבעי של הדגים. עם העיקריות הוגש סלט ירוק עם עגבניות, בצל וצנונית ברוטב חמצמץ שהתאים במיוחד לדגים - אך היה מעט עייף.



החשבון הסתכם ב-208 שקל: 75 שקל לכל מנה, 18 שקל לשליש גולדסטאר מהחבית ו-40 שקל לכוס קברנה סוביניון של גמלא, שהיה טעים אך לא יוצא דופן בכמות או באיכות. שילמנו, והבנו שגם במסעדה עם מחירים הוגנים ואוכל טעים יכולות להיות הפתעות לא נעימות.



חשבון, בבקשה



ההצעה: מנת דג או פירות ים, מבחר סלטים, לחמניות וקנקן סודה - במחיר העיקרית. טוב לביזנס: סניף קטן ואינטימי שמתאים למפגשים לא פורמליים. בשולחנות הסמוכים: קהל מגוון, חובב דגים ומאכלי ים. יתרון יחסי: אוכל פשוט וטעים במחירים משתלמים - פרט לתמחור כוס יין של גמלא. מישהו מטפל בך: שירות אדיב ונעים. כשהמסעדה מלאה הוא עשוי להיות מעט אטי.