בתחילת השבוע הגיע פויו זבלודוביץ' לביקור בן שלושה ימים בישראל כדי לפגוש את כל המנהלים בחברות שהוא שותף בהן או שולט עליהן. את הסיור הוא התחיל בהשקעה שהכי מטרידה אותו, בחברת התעופה אל על, שם פגש לשיחה בארבע עיניים את המנכ"ל החדש אליעזר שקדי. הוא התרשם ששקדי כבר מתחיל לשלוט בחומר, להכיר את העסק, ולהביא עמו רוחות של שינוי. אפילו חדרו של המנכ"ל שונה מחדרו של המנכ"ל הקודם, חיים רומנו. השליטה באל על היא של דדי בורוביץ', אך לזבלודוביץ' יש מעמד של יותר משותף קטן בחברה. את הביקור בישראל סיים זבלודוביץ' בפגישה עם ידידו שמעון פרס.
לזבלודוביץ' יש קשרים ושותפויות עם אנשי מפתח נוספים במשק, שביניהם נשיא טבע אלי הורביץ. הקשר ביניהם נוצר לאחר שזבלודוביץ' היה המשקיע הראשון והגדול שהשקיע בקרן פונטיפקס שאותה הקים הורביץ, העוסקת בהשקעות במכשור רפואי ובחברות ביוטק. חלקו של זבלודוביץ' בקרן הוא 13%. ההשקעה בה כבר הניבה מבחינתו פירות משמעותיים בחברת פרוטליקס, הנסחרת בוול סטריט בשווי של 526 מיליון דולר. זבלודוביץ' השקיע בחברה סכום של כ-4.5 מיליון דולר, והצליח להרוויח כמעט פי שישה מההשקעה הראשונית. בשנים האחרונות השקיע זבלודוביץ' מאות מיליוני דולרים בחברות ישראליות. הפורטפוליו שלו כולל את אל על, את בריטיש ישראל, את פרוטליקס, את פונטיפקס, את דורי מדיה, את סטורוויז, את מלונות דניאל וחברות נוספות. מקור ההכנסה העיקרי של הקבוצה הוא מהשקעותיה בנדל"ן בעולם: בניו יורק ובלאס וגאס, בלונדון, בפינלנד, בגרמניה ובישראל. מעגל המקורבים שלו בישראל כולל בין השאר את איש העסקים אפרים קונדה שלמד אתו באוניברסיטת תל אביב, השופט לשעבר בועז אוקון ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' בן ציון זילברפרב. האחרונים מכהנים בוועדה שמייעצת לטמרס ישראל.
בתחילת שנות ה-50 הקים האב שלמה זבלודוביץ' את חברת סולתם עם סולל בונה, והפך אותה לספקית נשק מרכזית לצה"ל. בהמשך סיפקה סולתם נשק גם לאירן בתקופת השאה. עלייתו לשלטון של האייתוללה חומייני גדעה את מקור ההכנסה הזה והכניסה את סולתם לקשיים בסוף שנות ה-80. שלמה זבלודוביץ' ובנו פויו, שעבד עם אביו בשיווק מערכות נשק, חיסלו את החזקתם בסולתם ופנו לעסקי הנדל"ן. האב נפטר ב-1994 והותיר ירושה נכבדה לפויו ולאחותו, ד"ר רבקה בלדגרין.
הפעילות העסקית של זבלודוביץ' מתרכזת כיום בארה"ב, שבה הוא מחזיק בכמה בתי מלון ובבתי קזינו בלאס וגאס, במרכז קניות גדול בוושינגטון הבירה ובבניין המפורסם "1500 ברודוויי" בטיימס סקוור במנהטן. את הבניין הזה רכש בתחילת שנות ה-90 בעשרות מיליוני דולרים, ושוויו מוערך כיום בכמה מאות מיליוני דולרים, לאחר שכבר הוערך בשווי של מיליארד דולר לפני המשבר הגלובלי. הפעילות הזו מייצרת הכנסות שוטפות מדמי שכירות, שהם מקור ההכנסה העיקרי של קבוצת ההשקעות של זבלודוביץ', הנקראת טמרס. שמה של החברה קשור לעיר הפינית טמפרה שבה גדל. אותה עיר פינית זכתה להנצחה גם בשמה של סולתם, שהוא הכלאה בין התחלות המלים סולל בונה וטמפרה.
בשנים האחרונות הוא הגדיל מאוד את השקעותיו בישראל, והן כוללות כיום 17% מחברת כנפיים השולטת באל על, ו-15% מחברת בריטיש ישראל המחזיקה בכ-20 קניונים, מרכזי מסחר ומשרדים שבהם גרנד קניון בחיפה, בילו סנטר ברחובות, קניותר בנס ציונה וקניון מלכת שבא באילת. החברה היא גם הבעלים של המבנה הענק של חנות איקאה בנתניה ושל החנות החדשה של הרשת בראשון לציון, וכן של 50% מפארק אזורים - פרויקט המשרדים הענק בפתח תקוה. לבריטיש ישראל יש גם קניון במעלה אדומים, שהוא העילה לכך שאתר בריטי כתב באחרונה על זבלודוביץ' שיש לו "אינטרסים בגדה המערבית".
לפני רכישת הקניונים, שכר זבלודוביץ' מסוק ודילג מקניון לקניון במשך יממה שלמה, כדי להתרשם מהנכסים של החברה. "הסתובבתי בכל הארץ ועברתי ברוב הקניונים. אני לא נוהג לבלות בקניונים, אבל התרשמתי מאוד מהמיקום שלהם, מהניקיון, מהמנהלים, מהתנועה ומהיחס בקניונים האלה. מנכ"ל בריטיש ישראל עמיר בירם נראה לי בחור לעניין".
עוד הוא מחזיק ב-5% מחברת הביוטק פרוטליקס, שאנליסטים נוהגים לכנות "חברת טבע הבאה", וכן בחברות דורי מדיה ובכמה עשרות חברות שבהן הוא מושקע באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי. זבלודוביץ' נכנס גם לעסקי המלונאות לאחר שרכש 50% ממלון דניאל בהרצליה, את מלון גולדן טוליפ בים המלח ששמו הוסב למלון דניאל ים המלח, ובקרוב הוא יקים מלון גם באשדוד.
את רוב ההשקעות שלו בישראל מבצע זבלודוביץ' דרך חברת טמרס ישראל, שבראשה עומדת יודפת הראל, ומקצתן דרך נאמנויות משפחתיות הרשומות בליכטנשטיין. בעבר נוהלה טמרס על ידי פנחס בוכריס, המנכ"ל היוצא של משרד הביטחון, שהוא גם בן זוגה של הראל. מאז כניסתה של הראל לתפקיד הגבירה הקבוצה את קצב ההשקעות כאן, ומגיעות אליה הצעות רבות להשקעות חדשות. ההשקעות המוצלחות של החברה עד כה הן בפרוטליקס, שבה הצליחו כבר להרוויח פי שבעה מההשקעה הראשונית - ובבריטיש ישראל, שבה הרוויחה טמרס כ-150 מיליון שקל על הנייר.
טמרס ישראל מנוהלת על ידי צוות של ארבע נשים צעירות - הראל המנכ"לית, מירב הר נוי, אילת ברס ויעל קסטנבוים.
לצד ההצלחות, יש כישלון השקעתי גדול באל על, שהניבה לטמרס הפסדים של עשרות מיליוני שקלים מאז רכש בה את חלקו ב-2006-2007. זבלודוביץ' אמנם אינו מודה בכך, אבל ניכר בו שהוא מצטער על ההשקעה. לפני שנה הוא העמיק את מעורבותו בעסקי אל על כאשר צירף את הראל לדירקטוריון החברה, והיה שותף למינויו של עמיקם כהן ליו"ר החברה. למעשה, גם במהלך האחרון של החלפת מנכ"ל אל על חיים רומנו באליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר, היתה לזבלודוביץ' מעורבות. מתברר שהוא ואנשיו היו מאוכזבים מאוד מהביצועים של רומנו בכל מה שקשור ליצירת ערך לבעלי המניות בחברה. בעבר היו לזבלודוביץ' שתי השקעות לא מוצלחות בישראל. הראשונה, בעיתון הכלכלי "טלגרף" בתחילת שנות ה-90 - שנסגר והותיר את היזמים אבי טיומקין, חברת דברת שרם וזבלודוביץ' עם הפסדים. השנייה, במלון מריוט בנצרת שהוקם לכבוד שנת 2000 במטרה לארח את המוני הצליינים שהיו אמורים להגיע לישראל. האינתיפאדה השנייה שפרצה באותה עת חיסלה את סיכויי המלון, שנסגר והותיר הפסדי עתק. זבלודוביץ' אינו מקל ראש בהפסדים. כשהוא נשאל על הישגיו העסקיים הוא עונה בתמציתיות, "שאל אחרים על זה". כשהוא מתבקש לתאר את תחושתו לאחר הפסד כספי, הוא אומר: "זה כואב וקשה".
זבלודוביץ' מודע היטב להלך הרוח בישראל בנוגע לטייקונים ולאנשי עסקים שמנסים לגלגל את הפסדיהם על הציבור, והוא ממהר להבהיר שלמרות ההפסד הכספי הכבד בסך כמה מיליוני דולרים בהקמת המלון בנצרת, "שילמתי עד הגרוש האחרון, ממחלק הדואר ועד לבנק הפועלים שמימן את העסקה, ואני משלם לו עד היום".
הצלחה בקניונים ובביוטק, כישלון באל על
TheMarker
11.2.2010 / 9:20