>> המשבר הכלכלי העולמי הביא עמו גל פיטורים רחב היקף בהיי-טק הישראלי. לצד הירידה בביקושים סבלו היצואניות מירידות חדות בשער הדולר, שפגעו בצורה ישירה בשורה התחתונה. ראשי תעשיית ההיי-טק לא חיכו זמן רב, השמיעו את קולם ודרשו מהממשלה לפעול לחיזוק שער הדולר. החברות הבינלאומיות, כמו אינטל ומוטורולה, לא היססו ואף ביקשו תמיכה ממשלתית כתנאי להמשך הפעילות בכמה מוקדי פעילות מחקר וייצור בישראל.
הנטייה לפנות לממשלה לעזרה, כאשר הסביבה העסקית נהפכת קשה, לא מאפיינת רק את החברות החזקות. גם תעשיית חברות ההזנק, הנתמכת על ידי תקציב של כ-300 מיליון שקל בשנה, מתריעה לא פעם כי היקף ההשקעה הנמוך יוביל להיחלשותו של המגזר בישראל.
בשונה מהמצב בישראל, חברות היי-טק צרפתיות יתקשו להלין על התמיכה שמספק להן ממשלו של ניקולא סרקוזי. בשנה האחרונה עמדו החזרי המס שאותם העניקה ממשלת צרפת למרכזי מחקר ופיתוח במדינה על כ-3 מיליארד יורו. על כך נוספים תקציבים אדירים שמשקיע משרד התעשייה הצרפתי בקידומן של יוזמות שונות, רבות מהן בתחומי ההיי-טק.
בנוסף לתקציבים הללו העבירה בשנים האחרונות ממשלת צרפת חוקים ותקנות שנועדו להגדיל את ההשקעות החיצוניות שנעשו במדינה, תוך התמקדות בענף ההיי-טק ובתחומי המחקר והפיתוח.
"תעבדו יותר, תרוויחו יותר"
גם בהיבט החוקתי נענה ממשלו של סרקוזי לדרישות המעסיקים והיצואנים. בעוד שבישראל ממשיכים ראשי התעשייה במאבק בחוקי העבודה החדשים, המחייבים דיווח שעתי הנוגד לטענתם את "הלך הרוח היזמי של התעשייה", ממשלת צרפת ממשיכה בשינוי שוק העבודה לטובתם של המעסיקים, אם בצורה של הקלות מס, ואם על ידי שינויין של התקנות הסוציאליות.
"צרפת של היום שונה מצרפת של שנות ה-80", מסביר דוד אפיה, יו"ר ומנכ"ל הרשות להשקעה בצרפת (ifa), העומדת מאחורי רבות מהתקנות החדשות. "בשנות ה-80 המצאנו את שבוע העבודה של 35 שעות - זה שייך לעבר. הממשלה הצרפתית החליטה 'לערבב מחדש את הקלפים'".
כך למשל פטרה הממשלה הצרפתית מעסיקים מתשלום של זכויות סוציאליות עבור שעות נוספות, אומר אפיה. תקנה חדשה אחרת מאפשרת כיום למעסיקים לחשב את שעות העבודה בצורה שנתית. "'תעבדו יותר, תרוויחו יותר' - זו היתה הססמה שעמדה במרכזו של קמפיין שאותו יזמה הממשלה הצרפתית ב-2007", מסביר אפיה.
הקלות נוספות שאישר הממשל מפחיתות את נטל המס על עובדים זרים השוהים בצרפת. האתגר המרכזי הוא להפוך את צרפת ליעד המועדף על משקיעים זרים. התחרות העיקרית על כך היא מול גרמניה ובריטניה", אומר אפיה.
חשיבותם של השינויים בחוקי העבודה משמעותית, אך גם אפיה מכיר בכך שעיקר המשיכה של השוק הצרפתי לחברות ההיי-טק נובעת מהחזרי המס המשמעותיים שאותם תיקננה הממשלה הצרפתית לפני כשנתיים. במסגרת החזרים אלה זכאיות כיום חברות המפעילות מרכזי מו"פ בצרפת להחזר מס של 50% בשנת הפעילות הראשונה, ל-40% בשנה השנייה, ול-30% בכל שנה לאחר מכן.
נכון להיום, כ-11 אלף חברות נהנות מההחזרים הללו. תקנות אלה סייעו לצרפת למשוך אליה חברות עולמיות שהקימו בה מרכזי פיתוח. בומברדייה, ג'נזיים, מיקרוסופט ו-zte הסינית הן דוגמאות בולטות לכך.
בישראל חייבים לפרוץ החוצה
אוריאל אוחיון, יזם צרפתי-ישראלי שניהל בעבר את האתר הבלוג הטכנולוגי techcrunch france, מקים בימים אלה חברת הזנק צרפתית חדשה בשם appfire. אוחיון קובע בנחרצות כי הסביבה העסקית בישראל נוחה בהרבה ליזמים. "ישראל מתקדמת בהרבה מצרפת בכל הקשור לקרנות ההון סיכון, אולי אפילו יותר מכל אירופה. באופן כללי השוק הישראלי מכוון בהרבה למימון של פרויקטים טכנולוגיים", הוא קובע.
היבט נוסף שמספק ליזמי ההיי-טק הישראלים יתרון נובע לדעתו של אוחיון דווקא מהיקפו המצומצם של השוק בארץ. "חברת היי-טק הפעילה בצרפת יכולה לחיות יפה מאוד רק מהשוק במקומי. בישראל זהו אינו המצב. במובן זה הסטארט-אפים הישראלים מכוונים הרבה יותר לשוק הבינלאומי והחזון שלהם רחב הרבה יותר. עם זאת, זה משתנה בדור החדש של היזמים הצרפתיים".
על כך מוסיף אוחיון את ההיבט התרבותי. גם כאן הוא מזהה יתרונות ברורים לשוק הישראלי. "בצרפת היזם עדיין נחשב לחיה מוזרה. בשנים האחרונות אמנם יש שינוי מסוים, אך עדיין מדובר במשהו שהוא יוצא מגדר הרגיל. בישראל כולם מכירים מישהו שהוא יזם. מערכת החינוך בצרפת עדיין מייעדת את בוגריה לעבודה בתאגידים ובחברות גדולות".
אך האם נושאת התמיכה הממשלתית הצרפתית בתעשיית ההיי-טק פרי? לדעתו של אוחיון לא ניתן לזלזל בחשיבותה. "השינויים שבוצעו בשנים האחרונות תרמו מאוד להתפתחות של התעשייה הצרפתית. הם איפשרו לה לצמוח מאוד".
ואולם לטענתו גם בצרפת נותר כוחם של המשקיעים הפרטיים וקרנות ההון סיכון חזק. היקף ההשקעות בתעשיית האינטרנט מהון סיכון קרוב ל-100%. "הממשלה מציעה סיוע, אך על מנת להגיע אליו צריך לעבור תהליכים ביורוקרטיים מורכבים", הוא אומר.
ישראל מול צרפת: תרבות יזמית בועטת או היי-טק בחסות ממשלתית?
מאת אור הירשאוגה
11.2.2010 / 9:51