ושבו מוחות לגבולם

>> כשפרופ' עדה יונת קיבלה את פרס הנובל בכימיה חשו רבים בישראל גאווה: הנה, שוב אחת משלנו עשתה זאת. ואולם התחושות לוו בדאגה וחשש - האם תוכל האקדמיה הישראלית להצמיח עדה יונת נוספת? בריחת המוחות מישראל הותירה לכך סיכוי קלוש מאוד.

עם זאת, באחרונה גדלו הסיכויים לשחזר את הצלחתה של יונת. המדענים המצטיינים שעזבו את ישראל ועברו לחוד החנית של המדע באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר של ארה"ב וקנדה, מתחילים לחזור. נכון, אי אפשר אפילו להשוות את השכר שהם מקבלים שם לעומת זה בישראל. נכון, הבעיה העיקרית היא שאין בישראל מרכזי מחקר ופיתוח נאותים, או מספיק תקנים במכוני המחקר ובאוניברסיטאות לחזור אליהם. אבל למרות כל הקשיים, באחרונה נמצאה נוסחת הקסם. כ-50 מדענים מהשורה הראשונה - "הכוכבים" של תחום המחקר, כפי שכינה אותם המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, בראיון ל-themarker - חזרו לישראל. כ-40 מהם חזרו לחמישה מכוני ננו-טכנולוגיה שהוקמו בישראל, וכעשרה נוספים למכון הביו-טכנולוגיה בבאר שבע, שייחנך בשבועות הקרובים.



היצירתיות היתה פרי עבודתו של פורום תל"ם, הכולל נציגים מות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) וממשרדי התמ"ת, המדע, הביטחון והאוצר. הפורום אימץ מסקנות של ועדה בראשות ד"ר דן מידן, מייסד ונשיא לשעבר באפלייד-מטריאלס, לקדם מרכזי התמחות בננו-מדע וננו-טכנולוגיה לטובת כניסה לתחום הננו באקדמיה ובתעשייה. לפרויקט הוקצו כ-250 מיליון דולר - שליש מהם כספי מדינה, שליש מתרומות ושליש מהמוסד שבו מוקם המכון.



"גייסנו את מיטב המוחות בארה"ב למכון הננו של הטכניון", אומר אורי סיון, לשעבר מנהל המכון. "ההצלחה שלנו עם צעירים טובה בהרבה. אחרי שאנשים מקבלים קביעות ודרגת פרופסור חבר בארה"ב, הם מתקשים יותר לחזור. כדי להביא איש סגל צעיר דרושים מיליון דולר". גם את תלוש המשכורת מנסים בישראל לשדרג, אף שעדיין יש פער ניכר בין ישראל לעולם.



"אנחנו מקבצי נדבות"



>> "הייתי בקנדה ארבע שנים וכמעט הגעתי לאזרחות - חסרו לי רק כמה חודשים. אבל אז התקשרו אלי מישראל והציעו לי את המשרה. חזרנו עם כל המשפחה באוקטובר 2008. אם אקבל קביעות - אשאר", אומר ד"ר רז זריבץ'.



זריבץ' הגיע למכון הביו-טכנולוגי בבאר שבע מ-ubc (university of british colombia) בוונקובר. "עשיתי פוסט דוקטורט במכון ויצמן בביולוגיה מבנית, עם התמחות במבנה חלבונים ותפקודם בחיידקים מחוללי מחלות קשות. בקנדה הרווחתי 40-47 אלף דולר בשנה ברוטו, וחלק מהזמן קיבלתי מלגות. בישראל התנאים נקבעים על ידי הות"ת, וכמרצה בכיר אני מרוויח בערך 9,000 שקל נטו בחודש". לדבריו, "כל ההטבות שהבטיחו במסגרת חגיגות ה-60 למדינה היו בלבול מוח. צריך לעורר את ההנהגה. אנחנו מקבצי נדבות".



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"יותר תקנים באוניברסיטאות לקליטת החוזרים. זה שלב קריטי אחרי פוסט דוקטורט. בנוסף, חסרה כאן חברה שמחזיקה קומפלקס פיתוחי שמתקרב לזה של פייזר".



מה דעתך על מצב ההשכלה הגבוהה?



"המצב מידרדר, בדעיכה מסיבית, ומפחיד לראות את זה. אם היו עושים לסטודנטים של היום מבחנים שעשו לנו לפני שבע שנים, הם היו נכשלים".



ד"ר רז זריבץ'



מצב משפחתי: נשוי + 3 מגורים: באר שבע חזר: אוקטובר 2008 מאיפה בא: בריטיש קולומביה בוונקובר קנדה שכר בחו"ל: כ-40-47 אלף דולר בשנה איפה נקלט: המכון הביוטכנולוגי בב"ש שכר בארץ: כ-10,000 ש'



"חשבתי שחסר אפס בתלוש המשכורת בישראל"



>> "תמיד רציתי לחזור", אומרת רינה טננבאום, שהתגוררה בארה"ב מ-1991 ועבדה במכון המחקר של אוניברסיטת ג'ורג'יה-טק. "גדלתי בירושלים ובעלי יליד צפת, כך שהשורשים שלנו כאן. הכל תלוי במציאת המשרה המתאימה".



ב-2005 החליטה טננבאום לחזור. "חזרתי לתפקיד חברת סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון, ואני עובדת גם במכון הננו-טכנולוגיה. אני עדיין קשורה שם למחקר בתחום הביו-חומרים, כאלה שאפשר לסנתז ולחקות את הטבע. פה אני מתמקדת בבנייה חכמה של חומרים, שישמשו, למשל, להולכת תרופות לתאי גוף ספציפיים כמו תאים סרטניים". ההלם האמיתי לאחר השיבה לישראל הגיע כשקיבלה את תלוש המשכורת הראשון: "חשבתי שחסר בו אפס. הייתי בשוק. זה היה פחות מרבע ממה שהרווחתי שם. וזה לא כל ההבדל: בארה"ב התלושים הם שתי שורות באינטרנט. פה יש תוספות ונדבכים וטריקים".



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"צריך לפתוח את המגזר לחוזים אישיים ולאפשר לישראלים לשמור על משרה בחו"ל במקביל לזאת בישראל".



מה דעתך על מצב האקדמיה בישראל?



"הרבה פחות טוב מבעבר. קטסטרופה. הילדים מגיעים מתיכון ברמת ידיעות ויכולת חשיבה עצמית נמוכות יחסית למה שאני זוכרת. אני מודאגת מאוד".



פרופ' רינה טננבאום



מצב משפחתי: נשואה + 2 מגורים: חיפה חזרה: 2005 מאיפה באה: מכון המחקר של אוני' ג'ורג'יה טק שכר בחו"ל "פי 4 מבישראל" איפה נקלטה: מכון הננו בטכניון



"מיליון דולר נגמרים מהר מדי"



>> אחד החלומות הגדולים של כל מדען הוא לגלות עולם חדש, תעשייה חדשה שעד עתה לא היתה קיימת. רויכמן מנסה להגשים את החלום הזה: "הגעתי מאוניברסיטת ניו יורק, שם עשיתי פוסט דוקטורט בפיסיקה בתחום העוסק בלכידה אופטית של חלקיקים. משתמשים בזה לבנות חומרים חדשים ולחקור פיסיקה בסיסית. התחום יאפשר לשלוט על חלקיקי אור ולפתח תעשייה חדשה שמתבססת על חלקיקי אור במקום על חשמל".



רויכמן שהתה ארבע שנים בחו"ל, וחזרה לפני שנה וחצי לתל אביב לאחר שלדבריה היה לה "הרבה מזל. קיבלתי מילגה כמעט חד-פעמית לטכנולוגיות משולבות, שאיפשרה לאוניברסיטה להעלות את הסכום למעבדה. כדי להקים מעבדה סבירה הייתי צריכה כמיליון דולר ועוד 100 אלף דולר לשיפוצים, כי המבנים פה ישנים".



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"מלגות של טכנולוגיות משולבות הן דבר מבורך. המדע יקר יותר, המכשור יקר יותר ומיליון דולר לחוקר נגמרים מהר מדי".



מה דעתך על מצב ההשכלה הגבוהה?



"הדור פוחת והולך. הרמה של הסטודנטים שמגיעים לתואר ראשון יורדת. אנחנו כל הזמן מנמיכים דרישות - וזה לא טוב".



ד"ר יעל רויכמן



מצב משפחתי: נשואה + 3 מגורים: נאות אפקה, תל אביב מאיפה באה: אוניברסיטת ניו יורק שכר בחו"ל: מוערך ב40--50 אלף דולר בשנה חזרה: לפני חצי שנה איפה נקלטה: מכון הננו באוניברסיטת ת"א שכר בארץ: כ-10,000 ש' בחודש



"מרכז הננו היה גורם חזק בשיקולים לחזור"



>> "הלכתי בכוונה לחזור. לרגע לא חשבתי להישאר שם. למזלי קיבלתי כמה הצעות לחזור. יש רבים וטובים שמחכים לאופציה הזאת", אומר בועז פוקרוי, שחזר לישראל לפני חצי שנה.



"הגעתי מהרווארד שבקיימברידג', ארה"ב. עשיתי שם פוסט דוקטורט שעסק בעקרונות החומרים הקיימים בטבע ושיעתוקם לחומרים סינתטיים. במכון הננו בטכניון אני ממשיך את המחקרים האלה. הרווחתי שם כ-45 אלף דולר בשנה". ההצעה שקיבל מישראל היתה מפתה: "מרכז הננו היה גורם די חזק בשיקולים לחזור, כי ידעתי שיש מרכז עם מכשור מתקדם והבאת אנשים מפקולטות של פיסיקה וביולוגיה, שזה דבר ייחודי". בנוסף, היו השיקולים האישיים: "קשה להיות רחוק מהמשפחה, במיוחד כשיש ילדים קטנים. גם מזג האוויר קשה: מינוס 10-15 מעלות".



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"קודם כל לא לזלזל בהם. הם לא יושבים במגדל שן ומקטרים כל היום. כל אחד יכול להרוויח פי שלושה לו היה עובד בחו"ל. בנוסף הממשלה צריכה לפתוח משרות לחוקרים".



מה דעתך על מצב ההשכלה הגבוהה?



"המצב די טוב. אם אני משווה סטודנטים בהרווארד לאלה שבטכניון, הממוצע שם לא יותר טוב ממה שאני רואה בטכניון".



ד"ר בועז פוקרוי



מצב משפחתי: נשוי + 2 מגורים: חיפה חזר: לפני כחצי שנה מאיפה בא: אוני' הרווארד שכר בחו"ל: כ-45 אלף דולר בשנה איפה נקלט: מכון הננו בטכניון שכר בארץ: כ-10,000 ש' בחודש



"יש כאן סטודנטים מדהימים"



>> "הייתי בארה"ב יותר מארבע שנים, וחזרנו לפני כחצי שנה", מספר ד"ר אביגדור אלדר, "המשפחה קיבלה את החזרה בשמחה. למעשה, הילדים כבר שכחו מארה"ב".



בארה"ב עבד אלדר עבד באחד מחמשת המוסדות המובילים בארה"ב במדעים מדויקים - קלטק קליפורניה אינסטיטיוט אוף טכנולוג'י. "עבדתי במעבדה שמנסה להבין היבטים בסיסיים בהתנהגות תאים, כשהדגש היה על חיידקים", הוא מספר, ומודה כי גם הוא אינו מאושר כשהוא רואה את התלוש בסוף החודש: "הרווחתי 40-50 אלף דולר בשנה, משכורת של פוסט דוקטורנט. בישראל ארוויח ברוטו פחות מהנטו שהיה לי בארה"ב. אבל ההחלטה לחזור מבוססת על רצון לחיות בישראל ליד המשפחה והחברים. הגעתי כדי להישאר".



את התואר דוקטור בביולוגיה קיבל ממכון ויצמן. תואר ראשון עשה באוניברסיטה העברית (פרויקט תלפיות) במתמטיקה ופיסיקה, ואת התואר שני בפיסיקה קיבל מאוניברסיטת תל אביב.



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"המדינה צריכה לנצל את נקודת הסיום שלאחר הפוסט דוקטורט, שבה צריכים לקבל החלטה. זה שלב טוב לתפוס את החוקרים ולהחזיר אותם".



מה דעתך על מצב ההשכלה הגבוהה?



"אני עוד לא מלמד, אבל נראה לי שיש כאן סטודנטים מדהימים, לא פחות טובים מבכל אוניברסיטה אמריקאית מובילה".



ד"ר אביגדור אלדר



מצב משפחתי: נשוי + 3 מגורים: כפר סבא חזר: לפני כחצי שנה מאיפה בא: קלטק אינסטטיוט אוף טכנולוג'י בקליפורניה שכר בחו"ל: כ-40-50 אלף דולר בשנה איפה נקלט: אוני' ת"א שכר בארץ: כ-10,000 ש'



"מה שהחזיר אותי זו הציונות"



>> "בבוסטון הרווחתי כ-50 אלף דולר בשנה, וכאן השכר נקבע על ידי הות"ת ולא עובר את ה-10,000 שקל בחודש. הייתי שם ארבע שנים וחצי, ומה שהחזיר אותי זו הציונות, הרצון לגדל ילדים ישראלים בקרבת המשפחה והחברים", אומרת ד"ר אסתי ייגר לוטם.



"הגעתי ממכון וויט הד למחקר ביו-רפואי. ב-mit עשיתי פוסט דוקטורט בביולוגיה חישובית (ביואינפורמטיקה). אני מפתחת אלגוריתמים לזיהוי מחוללי מחלות מורכבות כמו סרטן ופרקינסון ולמציאת דרכי טיפול חדשות". ייגר לוטם מספרת שהיא זאת שיזמה את חזרתה לישראל: "שמעתי על המכון הביו-טכנולוגי בבאר שבע ופניתי אליו. מראש אמרנו שנחזור.



כיצד אפשר להחזיר את המדענים?



"צריך לפתח כאן תעשייה ביו-רפואית ולפתוח את שורות האקדמיה מבחינה תקציבית. בנוסף, יש לפתח מחקר צמוד לבתי חולים, מכוני מחקר עצמאיים ומכונים בין-אוניברסיטאיים. אני מכירה הרבה משפחות בבוסטון שמתות לחזור ולא יכולות, כי אין להן כאן עבודה. אם היה להן עוגן זה היה נהדר".



מה דעתך על מצב ההשכלה הגבוהה?



"אתחיל ללמד רק בשנה הבאה, אבל בינתיים אני רואה שצריך להשקיע הרבה יותר. יש כאן פוטנציאל אדיר. אני נתקלת בסטודנטים מעולים עם חשיבה מקורית, יוזמה והשקעה".



ד"ר אסתי ייגר לוטם



מצב משפחתי: נשואה + 4 מגורים: מצפה אביב בגליל חזרה: אוגוסט 2009 מאיפה באה: ווייט הד למחקר ביו רפואי שכר בחו"ל: כ-50 אלף דולר בשנה איפה נקלטה: המכון הביוטכנולוגי בב"ש שכר בארץ: כ-10,000 ש' בחודש