וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המלצת מסע: מחוז האגמים בבריטניה - מסע ערפילי וקסום אל נופים פסטורליים

מאת קווין ראשבי

12.2.2010 / 11:00

כשיוצאים לטיול במחוז האגמים אין צורך לקחת אוהל, אפשר להתארח באסמים המקומיים ■ אזור מעולה לטיולים רגליים בין רכסי ההרים והעמקים שסביב ■ הזדמנות מצויינת לטעום מההווי המקומי ולבקר בפאבים ובמסעדות בכפרים האזור



גרדיאן מחוז האגמים בבריטניה נראה כאתר מעולה לטיולים רגליים, אך בגלל הגשם העדפתי להימנע ממחנאות. במקום זאת, הזמנתי מקומות בכמה אסמים. הם מצויים בשפע סביב האגמים, ומציעים מידות משתנות של נוחות - החל בספרטנית לחלוטין וכלה ב... ובכן, בואו נקרא לזה צניעות חמימה. אף על פי כן, נראה כי האסמים מציעים חלופה נעימה לאוהלים.



מלון סקידאו בקסוויק הסכים לארח אותנו ואת הכלב ללילה בחדרים הידידותיים לכלבים שלהם, אז תיכננו התחלה נעימה שלאחריה שלושה ימים של הליכה במסלול מעגלי עצום סביב בורודייל.



אני מדמיין כיצד נראים כלבים בבתי מלון ובפאבים: יצורים חביבים, בסגנון כלבי לברדור, השרועים מתחת לשולחן ומנמנמים. ווילף, כלבנו, לא התנהג כך בסקידאו. הוא השתולל. ווילף אוהב בתי מלון ואוהב שאנשים מפילים שאריות מתחת לבר. הוא חומק לחדר של השכנים ומרחרח את המזוודות שלהם. הם בתגובה צוחקים ואומרים דברים בסגנון: "מי כלב טוב?"



למעשה, חייו של כלב אינם כה גרועים. בפעם האחרונה שבה התפרצתי לחדר מלון של מישהו אחר ורצתי סביב בנביחות, ביליתי את הלילה מאחורי סורגים. בתוך זמן קצר מצא ווילף את מיטת היוקרה המיועדת שלו, ונרדם כמו תינוק. אני ביליתי את הלילה בשינה טרופה, מתעורר מכל נביחת כלב, מחשש שמא ווילף יתעורר ויתחיל להתרוצץ. למרבה המזל, הדבר לא קרה.





חוות ואגמים בעמק עגלגל



עם אור ראשון יצאנו לדרך. כשהולכים בחורף, צריכים להביא בחשבון ששעות האור אינן רבות. עזבנו את קסוויק וטיפסנו לעבר רכס היי סיט. ציפינו למזג אוויר מושלג, אך זכינו רק לערפל ולעננים, שהסתירו את אגם דרוונט ווטר שנפרש תחתנו. בבליברי פל, נעלם ווילף ל-10 דקות, וחששתי שיחזור כשבפיו אחד מתרנגולי הבר שציחקקו לעברנו במעלה הדרך. בסופו של דבר הוא חזר, נטול תרנגולות, מדלג על פני שיחי האברש כאילו הותקנו קפיצים ברגליו.



סעדנו מול הנוף של ווטנדלת, אחד האזורים הפסטורליים ביותר, עם אוסף של חוות ואגמים זעירים בעמק עגלגל. לאחר מכן שמנו פעמינו לעבר רוסתוויית בבורודייל, וחיפשנו את אסם דיינה הוגוס.



האסם הקמבריאני היפהפה בנוי מאבנים ישנות, והוא שוכן בלב אחו למרגלות פלג סטונתוויית. למטה נמצא המטבח המצויד במיקרוגל, בקומקום ובשולחנות אכילה, למעלה נמצא חדר עם מזרוני ספוג. הכל מטואטא למשעי. ירדנו לפאב, הסקפל הוטל, ושתינו בירת ג'נינס מרירה. מאוחר יותר פגשנו את בעל החווה, סטיוארט בלנד, שסיפר לנו על המקום: "עד לפני כמה שנים גרו בו. אנחנו חושבים שדיינה הוגוס היתה הבעלים של המקום לפני המון זמן". כשקמנו בבוקר, הצטערנו לשמוע כי המסעדה שהיתה באזור נסגרה לצמיתות - ארוחות הבוקר והצהריים יחסלו את כל הצידה שלנו.



הצעדה לדייל פל הסיטה אותנו מהבעיה הלוגיסטית הזאת: ראשית למראה עובדי הכרייה, פיסת היסטוריה תעשייתית, ולאחר מכן למראה הנוף המרשים הנשקף מהרכס. למטה מימין, שרוי בערפל, נמצא מפרץ סולוויי; לשמאלנו, מפרץ מורקמבי עם חוות הרוח שלו.



הגענו לכפר באטרמיר עייפים ומרוצים. היינו מוכנים לדגום את אחד הפאבים, אך תקוותנו נגוזה: שניהם היו סגורים. הצפות שאירעו באחרונה בקמבריה הובילו למחסור כה חמור בלקוחות, עד שאילצו את בעלי הפאבים לסגור בימי חול. אסם קראג נמצא במרחק 100 מטר במעלה השביל, ונראה קר. ענני שלג היו תלויים מעל. בפנים יש מטבח - כיור ושולחן - ולמעלה חדר שינה עם מזרוני ספוג עטופים ביריעות פלסטיק תעשייתי. אין חימום. זהו ללא ספק הקצה הספרטני של המסע שלנו, והאוכל היחיד שהיה ברשותנו הוא קופסאות בשר משומר, שאותן סירב ווילף לחלוק.







באזור אין כיסוי סלולרי. מצאנו תא טלפון והזמנו מונית. 20 ליש"ט החזירו אותנו לקסוויק לפיש אנד צ'יפס. אם אתם מזמינים מקום באסמים הסמוכים לפאבים - ולא לכולם יש יתרון שכזה - אני ממליץ לבדוק את שעות הפתיחה.



טקס מעבר למטייל



ביום האחרון ריחפו ענני שלג מעל ווייטלס ברסט. הנוף עוצר נשימה: קרני השמש הבודדות ריצדו על פני הים וראינו את האי מאן, אך המחזה נמשך שניות בודדות. ווילף רץ אל הגבעות במהירות שיא ונעלם לתוך ענן, מנסה לנשוך את פתיתי השלג הראשונים שראה בחייו הקצרים. הגענו לפסגת ווייטלס פייק. תהיתי אם איאלץ להזמין חילוץ אווירי כדי לאתר את ווילף, שחזר כאילו שמע את מחשבותיי.



מזג האוויר נהפך לבעייתי יותר. רוח קפואה שלחה גבישי שלג שדקרו את הפנים. המשכנו להתקדם. אין ספק שזהו טקס מעבר הולם לכלבי הצעיר, אך האם אוכל לעבור אותו בעצמי? בטיולים טובים תמיד יש רגעים של חוסר ודאות: האם להמשיך או לסגת? האם זה בטוח? אני שמח מאוד שלא נאלצנו לסחוב אוהלים, ציוד ושקי שינה. יש יתרון בשיטת האסמים בחורף.



חלפנו על פני הנקודה הגבוהה ביותר של גבעת קראג, והתחלנו בירידה לעבר בורודייל. נאלצנו להתגבר על אתגר נוסף - לעקוף גשר שקרס בדרך, וכשהתקרבנו לקסוויק פגשנו מטיילת נוספת, מומחית לכלבים שסקרה את ווילף בשבע עיניים. "מי כלב יפה? אתה פל טרייר, נכון?"



בעבר אמרתי לאנשים שהוא מזן בונזאי. אחרי הכל, קיבלנו אותו מהכלבייה לפי הנחת היסוד שהוא כלב.



"הו, כן", אמרה המומחית שלנו. "שילוב בין פטרדייל וג'ק ראסל כמוך הוא פל טרייר. אתה מזן מבוקש מאוד, נכון?"



נראה כי ווילף האזין בקשב רב. הוא מזן מבוקש. יש משמעות לחייו. עברנו 45 ק"מ וטיפסנו לגובה 2,000 מטר. הוא פסע לקסוויק עם זנבו מורם. גם אנחנו חשנו גאווה, אך הצנענו זאת טוב יותר. טקס המעבר פעל. גם אנחנו היינו פל טרייר.







היכן ישנים?



סקידאו הוטל, קסוויק, קמברייה (772071 01768). ארוחת ערב, מיטה וארוחת בוקר החל ב-92 ליש"ט ללילה.



למידע על אסמים להשכרה במחוז האגמים, בקרו ב-lakelandcampingbarns.co.uk. המחירים מתחילים ב-5 ליש"ט ללילה לאדם. מותר להכניס כלבים אם באסם לנה רק קבוצה אחת.



למידע נוסף על כל הפעילויות באזור האגמים, בקרו ב-golakes.co.uk.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully