חורף של השנה שעברה היה קשה במיוחד. מדינת ישראל חוותה את אחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה; האבטלה זינקה; הבורסה צללה והחשש ליציבותם של חלק מהבנקים והחברות הבורסאיות גדל.
קשה להאמין שרק לפני שנה, די היה בצמד המלים "רשת ביטחון" כדי להעלות ניצוץ בעיני ציבור החוסכים והמשקיעים שראו כיצד חסכונות חייהם נעלמים. הוויכוח על יישום רשת הביטחון התלהט לפני הבחירות בפברואר 2009, והמפלגות שהתמודדו במערכה הבטיחו ליישם אותה מיד אחרי הבחירות. אך עד שהוקמה הממשלה נראה היה שהמשק מתאושש מהמשבר והרשת, שאף אושרה על ידי האוצר, לא נפרשה.
במהלך מערכת הבחירות הסוערת, הפריחו המפלגות הגדולות שלל הבטחות כמו הורדת נטל המסים, העלאת מספר המועסקים, לימודים חינם באוניברסיטאות, סבסוד תרופות לקשישים, הזנקת הישגיהם של התלמידים בבתי הספר, אוויר נקי ותרבות גבוהה.
שנה לאחר מערכת בחירות, שבמהלכה המועמדים לא חששו להכריז כיצד יפתרו את כל הבעיות בישראל, חוזר TheMarker לבדוק אילו הבטחות כלכליות של השותפות הקואליציוניות מומשו ואיזה לא, מה נמצא בתכנון או בהליכי ביצוע ומה נשכח.
האם המפלגות עמדו בהבטחותיהן? לא ממש. מבין 40 הבטחות מרכזיות בתחום הכלכלי-חברתי שפיזרו ראש הממשלה נתניהו, תנועת הליכוד ושותפותיה המרכזיות - מפלגת העבודה, ש"ס וישראל ביתנו - יושמו רק שמונה; 14 עדיין בהליכי תכנון, או שיושמו באופן חלקי, ורוב ההבטחות - 18 במספר - נותרו לעת עתה על הנייר בלבד.
מדובר בהבטחות שהוצגו בנאומי נתניהו וברק, במצעי המפלגות, בתעמולת הבחירות, בראיונות בתקשורת ובהסכמות הקואליציוניות בין המפלגות. רוב ההחלטות הוצגו כאן לפני הבחירות, בשיתוף מכון מאקרו לכלכלה.
נכון, מאז הקמת הממשלה חלפו רק 10 חודשים, פרק זמן שלא מאפשר השגת תוצאות משמעותיות. לכן, בחנו היכן עומדים הדברים. יש לציין שבשנה האחרונה קודמו בממשלה נושאים אחרים שלא נדונו בקמפיין הבחירות, כמו הרפורמה בבנייה שהוצגה על ידי נתניהו, רפורמה למיסוי ירוק על כלי רכב, הגדלת הערבויות לבנקים בתקופת המשבר וכן הנהגת פנסיה חובה לעצמאים.
מוכרים דימויים, לא מעשים
לדברי חנן קריסטל, הפרשן הפוליטי של קול ישראל, כבר עשרות שנים שאין להבטחות הפוליטיקאים חשיבות גדולה מדי. "המצע הוא בסך הכל ניסיון להשיג קולות", אומר קריסטל. "במערכת הפוליטית הישראלית הולכים עם מצע לבחירות ומתחייבים לעשות משהו כדי להשיג קולות, אבל מאחר שלא מרכיבים פה ממשלה שמבוססת על מפלגה אחת כמו בארה"ב - במטרה להרכיב קואליציה צריך לחתום על הסכמים קואליציוניים, שהם פשרה בין המפלגות".
"אי אפשר להיות תמימים ולצפות שנתניהו וברק יקיימו את כל ההבטחות שלהם", מסביר ד"ר יריב בן אליעזר מבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. "יש אילוצים שלא מאפשרים להם לעשות את זה. אבל אם הדימוי שלהם נשאר טוב, לציבור הבוחרים לא משנה אם הם לא קיימו כמה הבטחות".
הבטחות המועמדים לפני הבחירות, לדברי בן אליעזר, נועדו רק כדי ליצור את הדימוי שלהם. "אם אתה אומר לאנשים בפריפריה שתפתור את הבעיות שלהם, ואז בא לעשירים ואומר שתקל על נטל המס, אז כל אוכלוסייה מקבלת את הדימוי שמנסים למכור לה. אף אחד לא עומד לידם עם סטופר ופנקס חשבונות ובודק מה קיימו ומה לא".
לציבור, לעומת זאת, "אין כל כלים במערכת הבחירות ולדעתי הוא גם לא מעוניין בזה", אומר בן אליעזר. "אנשים לא קוראים מצעים, לא מתעסקים בתוכניות ולא שמים לב לניואנסים, אלא רק מצביעים ונשארים נאמנים למועמד שלהם".
המגזר הציבורי לא עבר דיאטה
לצד ההבטחות בתחום המדיני, הקדישו המועמדים את רוב המאמצים לשכנוע הבוחרים שהם היחידים שיצליחו לפתור את המשבר הכלכלי כמה שיותר מהר ובלי כאבים. למרות ההסכמה של הליכוד והעבודה על רשת הביטחון, שתי המפלגות הציגו גישות שונות בתכלית לטיפול במשבר. נתניהו הציג בהתלהבות את תוכנית הפחתת המסים שלו וכן שורה של צעדים ליישום בשוק ההון, ואילו בעבודה דרשו להגדיל באופן משמעותי את הוצאות הממשלה כדי להמריץ את הכלכלה - צעד שזכה ללעג בליכוד.
"יש כאלה שאומרים שצריך להגדיל את ההוצאה הממשלתית כי כך עושים בעולם, אבל אני חולק על זה", אמר נתניהו בראיון ל-TheMarker לפני הבחירות. "תמיד האמנתי שצריך לשמור על הכנסות שגדולות מההוצאות. יש חילוקי דעות ביני לבין העבודה שרוצה להגדיל את הגירעון בצורה לא מבוקרת, מה שיביא אותנו לבירא עמיקתא".
בסופו של דבר, אחרי הבחירות ובעקבות ההסכמים הקואליציוניים, עסקת החבילה והממשלה המנופחת שהורכבה, תקציב 2009 היה 316.5 מיליארד שקל, ותקציב 2010 הוא הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל - 321 מיליארד שקל. הגירעון בתקציב 2009 היה כ-5.5% מהתוצר, ולפי הערכות אנליסטים, ב-2010 הוא יירד ל-4%-4.5% מהתוצר - אף שלפי התכנון, הוא אמור היה להיות גבוה יותר. הבטחת נתניהו "לייעל את המערכת הציבורית" נדחקה הצדה.
הליכוד הבטיח ליישם גם כמה צעדים מרחיקי לכת בשוק ההון כדי "להבריא את החיסכון הפנסיוני", שיטילו הגבלות על שוק ההון, בניגוד לרפורמות של נתניהו מתחילת העשור שכללו את שוק ההון. ביניהם היו הגבלת קופות הגמל מהשקעות באג"ח מסוכנות ומניות, ביטול דמי ניהול בקופות הגמל ואפילו הבטחה להחזיר לשוק את האג"ח המיועדות - שצומצמו באופן משמעותי במסגרת הרפורמות של נתניהו כשר אוצר ב-2003. במטה של נתניהו הסבירו אז כי בסך הכל מדובר בצעדים שהיו כלולים ברפורמה הקודמת של נתניהו שלא יושמו בעבר בשל פרישתו. "לאחר הקמת הממשלה בראשות נתניהו ייושמו השלבים הבאים ברפורמה ותוסדר מסגרת לרשת ביטחון", אמרו שם.
שנה מאוחר יותר, בכלל לא בטוח שהצעדים הללו ייושמו בעתיד. נתניהו עמד בהבטחתו להגביל את פרסום התשואות של קופות הגמל. שתי המפלגות הבטיחו להפחית את דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות. כיום, מתנהל משא ומתן מתקדם בין משרד האוצר להסתדרות והצדדים קרובים להסכם על ביטול העמלות.
נקודות זיכוי במקום הכרה במס
"אנחנו נבדלים מהסיעות האחרות בהבנתנו שהגיע הזמן להחליף את הקפיטליזם החזירי מבית מדרשו של הימין", אמר אהוד ברק לפני הבחירות וההצטרפות לממשלה. כחלק מגישה זו, הבטיחו במצע העבודה להפחית את נטל המסים לשכבות החלשות על חשבון העלאת המסים לשכבות העשירות - צעד שלא יושם.
נתניהו, שעבורו הפחתת מסים היא כמו "דלק סילוני", הבטיח להפחית את מס ההכנסה השולי ל-35% בתוך ארבע שנים, ולהוריד את מס החברות ב-18%. לבסוף יושם מתווה שכבר היה קיים, שלפיו מס ההכנסה השולי יופחת ל-39%, אך זה ייעשה בהדרגה עד 2016 - אז גם יירד מס החברות. שתי המפלגות הבטיחו להוריד את המע"מ, אך הוא הועלה מיד לאחר הבחירות, ובאחרונה ירד ל-16% - עדיין גבוה מזה שלפני הבחירות (15.5%).
נושא חם אחר בכלכלה בסוף 2008 היה הכרה במס על הוצאות טיפול בילדים. שתי המפלגות הבטיחו לעשות זאת, אך לבסוף הסתפקו בפשרה שנויה במחלוקת עם האוצר על מתן נקודות זיכוי לאמהות עובדות החל ב-2012. העבודה הרחיקה לכת והציעה פטור ממס על תשלומי המשכנתא, והליכוד רצה לפטור את הפנסיונרים ממס על תשלומי הפנסיה. שתי ההצעות לא בוצעו.
בלי סיוע לעסקים
החשש הגדול ביותר של כל שכיר בשנה שעברה היה למצוא את עצמו ללא עבודה, בשל גל הפיטורים שיצר המשבר הכלכלי. בעוד ששיעור האבטלה מזנק הבטיחו המפלגות לדאוג לרווחת העובדים. בנאום הצגת הממשלה באפריל 2009 הכריז נתניהו כי "לנגד עינינו עומד העובד שפוטר ערב החג, העובד שמטה לחמו נשבר ופרנסת משפחתו מדירה שינה מעיניו".
בהסכם הקואליציוני הוסכם בין העבודה לליכוד על תקצוב של 100 מיליון שקל לתוכנית להכשרה והסבה של עובדים מקצועיים שפוטרו. מתוך סכום זה, 8 מיליון שקל קוצצו, ו-20 מיליון שקל הועברו לצורך הכשרת אקדמאים להוראה במערכת החינוך. כרגע ממתינים במשרד התמ"ת לזוכה במכרז להפעלת התוכנית.
במטרה לסייע לחברות במשק ולהביא לירידה בהיקף האבטלה, כלל ההסכם הקואליציוני גם הקמת קרן סיוע לעסקים במצוקה. משרד רה"מ והתמ"ת פתחו בדיונים עם ההסתדרות והתעשיינים, אך הם הגיעו למבוי סתום והקרן לא הוקמה. אחת הסיבות היא סירובם של המעסיקים להגביל את שכר המנהלים בעסקים שיזכו לסיוע, ולא לאפשר להם למשוך כספים מהחברה. בהסכם הקואליציוני סוכם גם על הקמת קרן לפיצוי בעלי מקצועות שוחקים (עבודה פיסית), בעקבות העלאת גיל הפרישה מ-2003. לצורך כך הוקצבו 600 מיליון שקל לעשר שנים, אך הקרן לא הוקמה. עם זאת, בהתאם להסכם הקואליציוני, הוגדלו ימי הזכאות לדמי אבטלה בעד 30 יום, מהלך שהיטיב עם המובטלים.
מהפכת החינוך נשארה על הנייר
"אנחנו במשבר אבל אפשר להיחלץ ממנו", קבע נתניהו בסוף 2008. הוא לא דיבר על המשבר הכלכלי אלא על מצבה הקשה של מערכת החינוך הישראלית. "הפערים בחברה נעשים גדולים יותר ויותר בגלל הכשל של מערכת החינוך. אני מחויב לבצע מהפכה אמיתית בחינוך", אמר נתניהו לפני פתיחת שנת הלימודים ב-2008.
נתניהו הפך את נושא החינוך לאחד מיסודות המצע שלו והציג את "תוכנית נתניהו לחינוך", שלצורך יישומה לא נדרשה העלאה בתקציב החינוך. יעדי התוכנית - להקפיץ את תלמידי ישראל לראש טבלת המדינות מבחינת ההישגים במבחנים הבינלאומיים - שולבו ביעדי משרד החינוך.
התוכנית כללה העלאה של שכר המורים, לצד העלאת רף הכניסה למקצוע ואיכות המורים, האצלת סמכויות המנהלים ושינוי מודל התקצוב. ואולם מאז הבחירות לא נשמע שמה של "תוכנית נתניהו". משרד החינוך ממשיך ליישם את תוכנית אופק חדש, שתוקצבה ביותר מ-5 מיליארד שקל בממשלה הקודמת.
לעומת זאת, הבטחות הליכוד למחשב את הכיתות מקודמת כעת כתוכנית מקיפה על ידי שר החינוך, גדעון סער, ואילו ההבטחה לממן שנת לימודים אקדמית לחיילים משוחררים מעוטי יכולת נמצאת בתהליכי יישום על ידי ועדה של משרד הביטחון.
ליוצרים ולאמנים הבטיחה העבודה להקפיץ את תקציב התרבות ל-1% מהתמ"ג - כ-7 מיליארד שקל בזמן הבחירות. שרת התרבות, המדע והספורט, לימור לבנת, אכן הצליחה להגדיל את תקציב מינהל התרבות לכ-825 מיליון שקל ב-2009-2010 - נמוך ביותר מפי שמונה מההבטחה של העבודה.
הזקנה במסדרון מחכה לנתניהו
המחסור החמור במיטות אשפוז בבתי חולים ידוע כבר יותר מעשור, והפוליטיקאים הבטיחו לטפל בו אינספור פעמים, כולל ברק במערכת הבחירות מול נתניהו ב-1999, אז דיבר ראש מפלגת העבודה על הזקנה השוכבת במסדרון בבית החולים בנהריה. הפעם, היה זה תורו של הליכוד להבטיח הוספת מיטות ומתקני אשפוז בבתי החולים. בפועל עדיין קיים מחסור, ולפי נתוני המשרד, כיום קיימות 1.9 מיטות אשפוז בלבד לכל 1,000 איש. עם זאת, משרד הבריאות צפוי להציג בקרוב תוכנית לתוספת משמעותית של מיטות אשפוז בחמש השנים הבאות. הליכוד, כמו מפלגות אחרות, גם הבטיח להרחיב את סל הבריאות, שקוצץ השנה ב-65 מיליון שקל כדי לממן טיפולי שיניים לילדים נזקקים.
בין ההבטחות החברתיות של הליכוד לפני הבחירות ניתנה תשומת לב מיוחדת לקשישים. להם הובטחה בין היתר הנחה קבועה של 50% במחירי התרופות (העבודה הציעה הנחה של 20% בתרופות לכלל הציבור). ההבטחה לא קוימה, ובינתיים מי שאמור לקבל תרופות ללא תשלום הם ניצולי השואה. ואולם ועדה בין-משרדית בנושא, שתוקצבה בכ-20 מיליון שקל על ידי משרד האוצר, תקועה וממתינה לכך שמשרד הרווחה יקבע קריטריונים לקבלת ההטבה.
לקשישים הבטיחה מפלגת הליכוד גם הנחות על חשבונות החשמל והארנונה. עם זאת, בהתאם להבטחות הליכוד והעבודה וההסכמים הקואליציונים, הסכום המשולם כקצבת הזיקנה יגדל בכ-950 מיליון שקל עד ל-2011.
קרש ההצלה: איכות הסביבה
נתניהו הבטיח - וקיים - רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שתגדיל את זמינות הקרקעות. הוא החל לקדם את התוכנית ואישר אותה זמן קצר לאחר היבחרו. כיום, הממשלה שבראשותו מקדמת גם תוכנית להשקעה בתשתיות כבישים ורכבת בעלות של כ-51-83 מיליארד שקל.
מפלגת העבודה הבטיחה שתדאג להכפיל את תקציב משרד הגנת הסביבה. ואכן, תקציב המשרד הוכפל ל-407 מיליון שקל ב-2010, לעומת 192 מיליון שקל ב-2008. במשרד שבראשות גלעד ארדן מיושמות כמה מהבטחות הליכוד, כמו עידוד המחזור וקביעת יעדי צריכת אנרגיה. בהמשך להבטחות החוזרות ונשנות של ארדן לפני הבחירות למנוע את הקמת תחנת הכוח הפחמית שעתידה לקום מצפון לאשקלון, נתניהו וארדן הביאו לעיכוב הדיון בנושא עד לדיון הממשלה על נחיצות התחנה.
ממפלגת העבודה נמסר: "המפלגה פעלה רבות לקידום הנושאים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים בממשלה, ובכלל זה הרחבת מסגרת התקציב ועסקת החבילה במשק. העבודה תמשיך לקדם את מימוש ההסכם הקואליציוני, בדגש על הסיוע לפנסיונרים".
מלשכת נתניהו נמסר בתגובה: "בזכות החזון הכלכלי והמדיניות האחראית שהובילו ראש הממשלה ושר האוצר, ישראל היא אחת המדינות שיוצאות ראשונות ובצורה הטובה ביותר מהמשבר הכלכלי. תנופה זו באה לידי ביטוי כבר עכשיו בגידול בצמיחה ובגירעון תקציבי נמוך מהצפוי. בשנתיים שנותרו לכהונת הממשלה ימשיך ראש הממשלה לפעול לקידום כלכלת המדינה ולהגשמת החזון שהתווה עוד לפני הבחירות".