מנוף על

>> "אנחנו נמצאים בתהליך של הפרטת המקומות היפים" - כך הגדיר לפני כמה שבועות פעיל סביבתי מהערבה, שהיה שותף במאבק נגד תוכנית בנייה באחד העמקים באזור, את האיום שמציבות תוכניות הבנייה לרבים מהמקומות בעלי הטבע והנוף הייחודיים ביותר בישראל.



הגדרה זו משקפת את הלך הרוח של רבים בארגונים הסביבתיים. אלה נוכחו לדעת באחרונה כי למרות הישגים כמו מניעת תוכניות בנייה במערב ירושלים ובשטח המיועד להיות פארק איילון, ותוכניות המתאר לשימור שטחים פתוחים שמציגים גורמי תכנון ממשלתיים, האיומים על שטחים אלה עדיין קיימים בהיקף נרחב ובמקומות בעלי חשיבות רבה ביותר.

המחשה לחומרתו ולהיקפו של האיום אפשר למצוא בדו"ח השנתי העוסק באיומים על שטחים פתוחים, שפירסמה באחרונה החברה להגנת הטבע. הדו"ח מציין 81 תוכניות בנייה המאיימות על השטחים, ובחלק מהמקרים מדובר בשטחים נרחבים ביותר.



חלק מתוכניות הבנייה הן יוזמות של מינהל מקרקעי ישראל למימוש תוכניות שאושרו לפני שנים רבות, לפני שנכנסו לתוקף חוקים ותוכניות מתאר מתקדמים להגנת הסביבה. כך במקרה של התוכניות לבנייה בחוף בצת ובחוף פלמחים.



גורם נוסף לאיום על שטחים פתוחים הוא הקמת יישובים חדשים, למשל בחבל לכיש. איום נוסף הוא מדיניות מתמשכת של הכשרת בנייה בלתי חוקית. מדובר בין השאר בהכשרת חוות בודדים בנגב ובגליל, ובמה שבחברה להגנת הטבע מגדירים "הכשרה סיטונית של בנייה בדואית בלתי חוקית בנגב". הארגון הסביבתי טוען שהכשרה זו עלולה להתרחש אם תתקבל המלצה שניתנה באחרונה לממשלה, לפיה יש להקים ועדת תכנון מיוחדת למגזר הבדואי בנגב שתפעיל הליכי תכנון מקוצרים להכשרת הבנייה.



כיום מנהלים תושבים וארגונים סביבתיים מאבקים להצלת אחת מדיונות החולות האחרונות שנותרו באזור סמר בערבה, שאותה מתכננים לנצל כדי לספק חומר בנייה לפרויקטים באילת. גורמים שונים מנסים להציל גם את חוף בצת שבו אמורים לקום שלושה כפרי נופש, רכס ייחודי ביישוב עתלית שאמור להפוך לשכונת מגורים, ואת עמק ססגון היפהפה בדרום הערבה - שבו אמור לקום מלון.



במקום כלניות - שדה תעופה



ב-16 מוקדים ברחבי המדינה מאיימות תוכניות של תשתית תחבורה על שטחים פתוחים בעלי חשיבות גבוהה, בהם הרי ירושלים, חולות הנגב המערבי, פארק השרון מדרום לחדרה ואגן נחל הפולג. במקרה של הפולג מדובר בתוכנית לסלילת כביש, שיפגע ישירות בנחל וברצף של השטחים הפתוחים המתקיים על רכסי כורכר וחמרה.



במקומות אחרים עדיין לא קיימת תוכנית מגובשת, אך תושבים וארגונים סביבתיים כבר חוששים מההשלכות הסביבתיות הצפויות. כך קרה בעקבות הודעת משרד התחבורה על תמיכתו בהקמת שדה תעופה נוסף במנחת מגידו בעמק יזרעאל. התושבים חוששים שהקמת השדה ואזורי המסחר סביבו יפגעו קשות בנוף הכפרי הפתוח שנותר באזור. מנחת מגידו התפרסם בשנים האחרונות בזכות אתר פריחת הכלניות, שהמוני מטיילים נוהרים אליו.



בכמה מקומות, כמו היישוב אירוס המוקם ממערב לנס ציונה, הקרב כבר אבוד, והדחפורים טוחנים עד דק את רכס הכורכר וצמחי הבר. באזור מצפה רמון כבר נמצא בשלבי בנייה מתקדמים מלון על מצוק בעל נוף ייחודי.



יש מאבקים שעדיין נמצאים בעיצומם וטרם הוכרעו, כמו במקרה של חוף פלמחים. בשנה האחרונה נאבקים תושבי האזור להצלת החוף מבנייה, והם עדיין מקווים להצליח. חלק גדול מחוף זה, שנמצא בתחום המועצה האזורית גן רווה, יועד בתמיכת המועצה לבניית כפר נופש. כאשר החלו היזמים שזכו במכרז לגדר את השטח לפני שנה, נזעקו תושבי האזור לעצור אותם והחלו במאבק שנמשך עד היום. מבקר המדינה בודק כעת את ההליכים שהביאו לאישור תוכנית הבנייה.



"מטרת המאבק היא לבטל את תוכנית כפר הנופש, ובמקביל לקדם תוכנית מטעמנו שתציע להכריז על כל אזור החוף כעל גן לאומי מוגן ושמור", אומר עורך הדין אורי מצקל, אחד הפעילים המרכזיים בוועד הפעולה להצלת חוף פלמחים שהקימו התושבים. גם עמותת "אדם טבע ודין" הצטרפה למאבק, כשהיא טוענת שתוכנית המתאר הארצית לחופים אוסרת על בנייה בקו החוף עצמו. "תוכנית הבנייה כולה צריכה להיפסל, כי היא אושרה באופן כוללני שלא מאפשר לקבוע איפה ואיך מותר לבנות", אמרה עו"ד קרן הלפרן-מוסרי מהעמותה.



מספר העתירות שצריכה להגיש "אדם טבע ודין" כדי להגן על מקומות שנדמה היה שהם מוגנים הולך ותופח. העמותה כבר הגישה עתירה נגד תוכנית המלון בעמק ססגון בערבה, ומתכוונת לפעול באופן משפטי גם נגד התוכנית המאפשרת ליזמים פרטיים להקים שלושה כפרי נופש בחוף בצת. "אנחנו טוענים שהתוכנית אושרה מבלי שנבדקו כראוי השפעותיה על סביבת החוף", אומרת הלפרן-מוסרי.



במקרה של עמק ססגון זכה המאבק הציבורי בינתיים להצלחה. בעקבות העתירה שהוגשה יחד עם ועד הפעולה של תושבי האזור, בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לפני חודשיים שיש לקיים בוועדות התכנון דיון חוזר בתוכנית.



בונים על שרידים היסטוריים



חלק מהמאבקים הציבוריים מיועדים לשמר לא רק נוף פתוח אלא גם ערכי מורשת היסטורית, כמו השרידים מהתקופה הצלבנית שקיימים בעתלית. ביישוב זה יש תוכנית להקמת 900 יחידות דיור על רכס כורכר, המשקיף על בריכות המלח של עתלית. אלא שמדובר באזור עשיר בערכי טבע ובשרידים רבים של התיישבות מהתקופה הצלבנית.



תושבי עתלית והעמותה הסביבתית "כחול וירוק" מנסים למנוע את תוכנית הבנייה על הרכס. התושבים הגישו התנגדות לתוכנית, וציינו שהיא מקודמת עוד לפני שנקבעה תוכנית מתאר מוסדרת ליישוב כולו.



לדברי המתנגדים, תוכנית הבנייה ברכס תפגע במבט הפתוח אל הים, שהוא אחד הנכסים הציבוריים החשובים ביותר של עתלית. הם מתייחסים גם לתמ"א 35, תוכנית המתאר הארצית הקובעת את אופן הבינוי בישראל, ותואמת לכאורה את המתוכנן בעתלית - מאחר שהיא קובעת כי יש לפעול לניצול מרבי של קרקע בתוך יישובים קיימים. מתנגדי התוכנית טוענים שלא ניתן להחיל עיקרון זה על כל מקום ובכל הנסיבות. ערכי המורשת והנוף של רכס עתלית מחייבים לדעתם גישה אחרת, שתביא לשינוי בתוכנית או ביטולה.



המגוון וההיקף הרחב של תוכניות הבנייה מלמד שתוכניות המתאר, וחוקים כמו החוק להגנת הסביבה החופית, אינם מספיקים כדי לעצור את מגמת ההידלדלות של הנוף הפתוח. לארגונים הסביבתיים ברור שיש עוד פרצות במערכת החוקית. פרצה אחת הם מקווים לסתום באמצעות אישור חוק חדש, שיקבע שתוכנית בנייה שלא מומשה שבע שנים לאחר אישורה תובא שוב לדיון בוועדת התכנון - שתהיה רשאית לבטלה או לשנותה. הצעת החוק כבר הוכנה בידי ח"כ אופיר פינס (עבודה), אך תהליכי החקיקה עדיין לא החלו.



אולם מלבד חוקים, יש צורך גם בשינוי המדיניות הקרקעית, בעיקר מצד גופים ממשלתיים כמו מינהל מקרקעי ישראל. במינהל תמיד מצליחים למצוא נימוקים שיצדיקו שיווק קרקע נוספת לבנייה, גם כשיש בכך סתירה מובהקת למדיניות התכנון שגובשה בשנים האחרונות. לעתים רחוקות מדי מספקים שם טיעונים להגנה על קרקע, שתוכל לספק איכות חיים ולשמר את מגוון הנופים שמאפיין את ישראל.