האם האוצר והתמ"ת יעצרו את הפחתת מס החברות?

>> לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש כמה נושאים הקרובים ללבו. אחד מהם הוא כמה זמן צריך כדי "לסגור מרפסת", ולשם כך הוא כבר הציע רפורמה בוועדות התכנון והבנייה. נושא אחר הוא רישותה של ישראל, לאורכה ולרוחבה, במסילות רכבת, ולשם כך כבר הציע נתניהו תוכנית להשקעה של 50 מיליארד שקל ברכבות. הנושא השלישי הוא תוכנית הפחתת המסים, גם מס הכנסה וגם מס חברות, עד 2016.

הניסיון מלמד שקשה מאוד לצאת נגד ראש הממשלה בשלושת הנושאים האלה. ראו את הכישלון שחווה משרד האוצר בניסיון למנוע את תוכנית ההשקעה הגרנדיוזית ברכבות. על רקע הכישלון הזה מעניין יהיה לבדוק אם יעז האוצר, הפעם בגיבויו של משרד התמ"ת, לצאת נגד ראש הממשלה בנוגע לתוכנית הפחתת המסים - הגם שייתכן כי מבחינה מקצועית יש חלופות מיסוי טובות ממנה.



שר האוצר יובל שטייניץ ושר התמ"ת בנימין בן אליעזר מינו לפני שבוע ועדה מקצועית לבחינת הטבות המס והמענקים הניתנים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.



הוועדה הוקמה על רקע הביקורת הנוקבת שספג חוק עידוד השקעות הון במהלך השנים, וההערכות הכלכליות כי ההטבות הכספיות המחולקות במסגרתו אינן משיגות עוד את מטרתן - הגברת התחרותיות של התעשייה הישראלית בזירה הבינלאומית ופיתוח הפריפריה. היקפו של חוק עידוד השקעות הון הוא כ-5.5 מיליארד שקל בשנה - מהם כ-5 מיליארד שקל משולמים כהטבות מס, וכחצי מיליארד במסלול מענקים.



על רקע הביקורת הגוברת עצר משרד האוצר בפועל את מסלול המענקים בחוק כבר ב-2006. כתוצאה מכך נצברו חובות גדולים כלפי חברות שעמדו בקריטריונים הקבועים בחוק אבל לא קיבלו את המענק המגיע להן. הוועדה תצטרך לתת את דעתה לכך, ולהחליט אם המדינה משלמת את החובות הללו, מוחקת אותם או מוצאת דרך כלשהי לשלם רק את חלקם.



ההערכה היא כי הוועדה תבחן דרך "לנקות את השולחן" מחובות העבר, כדי שניתן יהיה לחדש את מסלול המענקים - הפעם עם דגש יותר כלכלי. לא עוד מענק עבור השקעה בכל מפעל, אלא מענקים עבור השקעות חכמות בלבד. דו"ח ועדת מקוב הפנה את תשומת הלב לכך שהתעשייה המסורתית בישראל, להבדיל מהתעשייה הטכנולוגית-עילית, סובלת מטכנולוגיה מיושנת. במדינה היו רוצים מאוד לשדרג את התעשייה המסורתית בישראל בכך שיעודדו אותה - באמצעות מענקים - לבצע השקעות בחדשנות, ולא סתם במבנים ובברזלים. לא ברור עדיין אם יימצא המנגנון שיאפשר זאת.



המסלול העיקרי בחוק שנשאר פעיל הוא מסלול הטבות המס, הניתנות בעיקר למפעלים הפועלים בפריפריה. המטרה היתה לעודד בכך הקמת מפעלים באזורים דלילי התעסוקה של הפריפריה. מטרה זו, כפי שהעידו לא מעט מחקרים כלכליים, לא הושגה.



נראה שיש לכך כמה סיבות. סיבה מיידית היא שההטבה העיקרית בחוק - הפחתת מס חברות לשיעור של 25% בלבד - איבדה מתוקפה לאחר שמס החברות בכל ישראל עומד לרדת ל-24% החל בשנה הבאה. שיעור ההטבה במס החברות, לפיכך, כבר אינו רלוונטי. סיבה אחרת היא שכל מפעל בפריפריה זכאי להטבות, גם אם אין סיבה כלכלית לכך. ואולם הסיבה העיקרית לכך שמטרת החוק לא הושגה היא שההבדלים בהטבות בין המרכז לפריפריה אינם גדולים מספיק, וגם אין כמעט יכולת להבדיל בחוק בין ענפים שונים. למשל, אין יכולת להעדיף מפעלי היי-טק על פני מפעלי טקסטיל. אפשר היה ליצור העדפה כזו לו היו מחליטים, למשל, כי מס חברות באזור המרכז יישאר 25%, ורק חברות בפריפריה ייהנו ממס מופחת של 19%. לחלופין, אפשר היה לקבוע מס חברות של 25% לחברות בתחומים לא מועדפים ומס חברות של 19% למפעלי היי-טק מועדפים.



מקצועית, יש קולות בוועדה שהיו רוצים לבחון אפשרות שכזו "למשחק" עם מס החברות, רק שמשחק כזה מתנגש עם רצונותיו של ראש הממשלה - שהציע תוכנית להפחתת מס החברות ל-19% בכל ישראל החל ב-2016. אם יישמר מתווה המס, כפי שמציע נתניהו, היכולת לתמרץ חברות לעבור לפריפריה או להתמקד בענפים מסוימים תתמסמס כליל. אם כך, עדיין לא ברור מה תעדיף הוועדה - את חוות דעתה המקצועית, או את רצונותיו של ראש הממשלה.