"יצרני האנרגיה הרגילה הם שנהנים מסובסידיה, כי אינם משלמים על נזקיהם"

>> "תמריצים לייצור חשמל באנרגיה סולארית הם לא סובסידיה. הסובסידיה היא של היצרנים הקונבנציונליים - מכיוון שהם לא משלמים עבור העלויות הריאליות של ייצור החשמל המזהם. אנחנו מסבסדים אותם בכל יום, כי את המחיר החברתי-סביבתי הם לא משלמים" - כך אומר ד"ר הרמן שיר, אבי האנרגיות המתחדשות באירופה ו"גורו" בינלאומי בענף, בראיון ל-themarker.



שיר (scheer), חבר הפרלמנט הגרמני מאז 1980, החל בעשורים האחרונים את מהפכת החשמל הנקי והפך את גרמניה לערש ייצור החשמל באנרגיה סולארית. הוא משמש נשיא האיגוד האירופי לאנרגיה מתחדשת (eurosolar) שאותו ייסד וכן יו"ר המועצה העולמית לאנרגיות מתחדשות (wcre). השבוע יגיע לישראל כאחד מאורחי הכבוד של כנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת.

"מה שאנחנו עושים כיום בתחום האנרגיות המתחדשות סולל את הדרך היחידה לעתיד של אנרגיה זולה לכל בני האדם - אנרגיה ללא תלות בדלק, שתספיק לכולם בכל מקום", אומר שיר. "כמובן שצריך להיזהר מהפרזה, ולגבש אסטרטגיה ברורה. ואולם אסור להתעלם מכך שהענף מייצר יתרונות מקרו-כלכליים של מקומות עבודה, חיסכון ברכש דלק ובזיהום. לכן נדרשת מדיניות שמתרגמת את היתרונות המקרו-כלכליים לתמריצים מקרו-כלכליים".



לא להציב יעדים



שיר, אחת הדמויות הדומיננטיות בשוק האנרגיה העולמי, זכה בשנים האחרונות לשלל תוארי כבוד, ובהם פרס הנובל האלטרנטיבי (1999) והכתרתו כאחד מגיבוריה הירוקים של המאה בידי המגזין "טיים" (2002).



שיר מגיע לישראל בדיוק ברגע שבו המדינה נדרשת להכריע בנוגע לתמהיל ייצור החשמל שלה בעשור הקרוב. את שיר, לעומת זאת, קביעת היעדים של המדינות השונות כלל לא מעניינת. "יעדים אינם פרקטיים", הוא מפתיע. "מה שבאמת חשוב זו מדיניות שתאפשר את יישומם".



ב-2000 יצאה המהפכה הסולארית בגרמניה לדרכה, ולדברי שיר גם אז היו שהתעקשו על קביעת יעדים - למרות התנגדותו. ממשלת גרמניה סימנה כיעד ייצור של 12% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2012. שיר התעקש כי לסעיף החוק תיתוסף המילה "לפחות", כי לא רצה שיתחילו לדון במדיניות מחדש לכשיושג היעד. ב-2010 כבר מייצרת גרמניה כ-16% מהחשמל באנרגיות מתחדשות, ולדברי שיר אין איש חולק על כך שגם יעד של 30% עד 2020 הוא ריאלי. "הבטחת חוק בלא מכסה חשובה יותר מקביעת מטרה", הוא מסכם.



המהפכה הגרמנית



בשנים האחרונות נהפך השוק הגרמני למוביל המהפכה הסולארית. בזכות תעריפים מתמרצים של 30-40 יורו-סנט לקווט"ש (תלוי בגודל המתקן הסולארי ובמיקומו) הותקנו בעשור האחרון על מיליון גגות מבנים וכן על קרקעות בגרמניה מתקנים פוטו-וולטאיים (p.v) המפיקים יותר מ-7,000 מגה-ואט.



ואולם מדיניות התמריצים עומדת בימים אלה למבחן. לא רק בגרמניה, אלא גם בשווקים צעירים יותר כמו איטליה וצרפת.



מנהל תחום האנרגיה בבית ההשקעות קוקרמן ושות', אייל הדס, אומר כי ב-2009 היה סך הסובסידיה לאנרגיות מתחדשות בגרמניה - לרבות תעריפים, הלוואות נוחות ופטור ממס - 123 מיליארד יורו (בהתחייבות ל-20 שנה). מתוך זה היה חלקו של שוק ה-p.v לבדו 53 מיליארד יורו. בחודש שעבר הופחתו תעריפי מכירת החשמל הסולארי בגרמניה ב-10%. הפחתה נוספת של 15% אמורה להתבצע באפריל, ועל שולחן הממשלה מונחת הצעה לעוד ירידה בשיעור של 10% ב-1 בינואר 2011.



שיר מודה כי הוזלת התמריצים בשיעור של כ-35% בתוך שנה אחת עלולה להיות גדולה מדי. "מתן עדיפות לאנרגיות מתחדשות באמצעות תעריף מובטח היה התנאי שאיפשר כניסת יזמות ופיתוח של שוק חשמל פרטי", הוא אומר. "החוק הזה הצליח, ובמקביל ייצרנו תעשייה של 300 אלף מקומות תעסוקה חדשים, שבאמצעותה גם תרמנו להורדת מחירי המערכות. הממשלה החדשה מנסה לנקוט מהלך משמעותי לגבי ה-p.v, וזה יוצר דיון מהותי - כי הצמצום הזה הוא צעד גדול מדי, שעלול לסכן את המשכיות השוק. הוויכוח הזה עדיין לא הסתיים, ובשבועות הקרובים נדון באופן שבו תבוצע ההפחתה בתעריף, כדי לא לסכן את הפיתוח".



אתה יכול להבין את הדאגה מייקור החשמל, שמכסה את התמריצים?



"תוספת העלות בתעריף החשמל בגרמניה עבור תמרוץ כל ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות הסתכמה ב-3% בלבד. ברמת הגולן תעריפי הרוח יקרים יותר, אבל יש לכם אפשרות לייצר חשמל סולארי זול יותר, משום שיש לכם קרינה - שלנו אין".



איך החלטתם על התמהיל הרצוי למקורות ייצור האנרגיה?



"אין תוכנית. באנרגיות מתחדשות ישנה עדיפות לכולם".



וזה לא מסוכן?



"זה מסוכן רק ליצרני החשמל הקונבנציונליים, מכיוון שזו תוכנית אסטרטגית. כיום יש מגמה של ייקור תעריפי החשמל משום שמחירי הדלק עולים בכל שנה. העולם מגדיל את הייצור, אבל רזרבות הדלקים מתמעטות ומתרכזות בידי מספר מצומצם של יצואניות - ולכן המחיר רק עולה. בנוסף, בעידן של קנסות בגין זיהום נהפך יבוא דלק לבעיה. כך, האנרגיות המתחדשות גם מאפשרות להחליף את הייצור המזהם, גם משפרות את הכלכלה וגם מונעות את התלות בעלויות הדלק המאמירות. ייצור המוני של מתקנים סולאריים יוריד את עלותם, וכך גם השיפורים הטכנולוגיים. בתוך כמה שנים, עלות ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות תהיה זהה למחיר הייצור הקונבנציונלי - ואולי אף נמוכה יותר. לכן זו אסטרטגיה".



"אי אפשר לחכות"



בכנס אילת-אילות יוכרז יעד תמהיל האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-2020. זאת, נוכח קולות הקוראים להשהות או לעכב את התמריצים עד מיצוי מאגרי הגז או פיתוח טכנולוגיות שיוזילו את המתקנים הסולאריים.



"אם תעשו זאת, רק תגרמו לעליית מחירי הייצור של המתקנים הסולאריים - ותישארו בסוף עם ידיים ריקות", יורה שיר. "חשמל נקי יוכל להיות זול יותר אם רק תייצרו אותו באופן המוני. אי אפשר להתחיל מהפכה ביום אחד. צריך זמן וטכנולוגיה, ולכן אי אפשר לחכות".



מצד שני, בישראל אין כמעט ביקוש להתקנת מערכות סולאריות בבתים פרטיים.



"זו שאלה של חישוב כדאיות כלכלית. בנקים מקומיים, חברות השקעה או קרנות מימון מארגנים את השוק הזה, ומראים לאנשים איך אפשר לממן מתקן שכזה בלי להוציא כסף. למשל, דרך השכרת הגג לחברה שתתקין את הפאנל עבורם או באמצעות הרבה מודלים עסקיים אחרים".



בישראל מעריכים שהיעד הממשלתי יושג בין השאר באמצעות מכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות. אתה מחסידי המכרזים או הרישיונות?



"אני לא מאמין במכרזים. זו דרך הרבה יותר ביורוקרטית, שבה אף אחד לא יכול לתמחר את העלות האמיתית. מתמודד מגיש הצעה נמוכה, ורק עם התחלת ההקמה הוא מבין את העלות הריאלית. תמיד יש דחיות, ואי אפשר לחשב את הכל מראש. בבריטניה אימצו את שיטת המכרזים, ועכשיו מייצרים שם 2,000 מגה-ואט באמצעות אנרגית רוח - לעומת 25 אלף מגה-ואט אצלנו, שזה יותר מפי 12. אנחנו עושים את זה עם מחירי חשמל נמוכים יותר ועם תעשייה מקומית, על אף שתנאי הרוח בבריטניה טובים מאשר אצלנו. זה מוכיח את ההבדל בין מכרזים לרישיונות. התעריף נותן ביטחון להשקעה - מה שאינו אפשרי במכרזים. מה עוד שכל מכרז מפחית את מספר המשקיעים הפוטנציאליים בשוק".