קלינטק.
כינוי לטכנולוגיות חדשות שהשימוש בהן נועד לצמצם את הנזק הסביבתי שנגרם לעתים על ידי השימוש באמצעים טכנולוגיים. המושג קלינטק קושר בתחילה בעיקר עם מקורות אנרגיה שאמורים להחליף מקורות מזהמי סביבה, כמו שריפה של דלקים מאובנים כפחם ונפט. המקורות הנקיים יותר כוללים, למשל, הפקת חשמל מטורבינות רוח, מאנרגיית השמש, משדות גיאותרמיים ומניצול כוח הכבידה של מים בסכרים או במפלים.
במשך הזמן התרחב מושג הקלינטק, וכיום הוא כולל סוגים נוספים של טכנולוגיה, לרבות כאלה שמסייעים בהקטנת צריכת האנרגיה השוטפת, צמצום השימוש בפסולת רעילה, טיפול מתוחכם בזבל ושפכים וטיהור מים וטיפול בהם.
הפיתוח של טכנולוגיות נקיות לצרכים מסחריים קיבל בעשור האחרון זריקת מרץ מכיוון המודעות הגוברת להשפעת פליטות פחמניות על התחממות כדור הארץ. המודעות הזאת גם הובילה לחקיקה המעודדת פיתוח טכנולוגיות נקיות ולזרימה מוגברת של השקעות לתחומים אלה.
בעשור האחרון נרשם בכל שנה גידול משמעותי בהון שזרם לחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות נקיות. ב-2001 סך ההשקעות בעולם בתחום הקלינטק היה כ-500 מיליון דולר, ואילו ב-2008 הסכום שהוקצב להשקעות בתחום הגיע לכ-8.5 מיליארד דולר.
ההשקעות הרבות והעידוד הממשלתי (לעתים באמצעות סובסידיות לצרכנים) מסייעים לצמצם את עלות הטכנולוגיות האלה. עם הזמן חלק מהן נהפכות לכדאיות מבחינה כלכלית בזכות עצמן.
לישראל יש מקום של כבוד בענף הקלינטק העולמי. לצד פרויקטים שונים בתחום ייעול השימוש במים, האנרגיה הסולארית והטיפול בפסולת, בוצעה בינואר האחרון השקעה של 350 מיליון דולר במיזם המכוניות החשמליות של שי אגסי - חברת בטר פלייס.
ההשקעה בבטר פלייס נחשבת להשקעה הגדולה בהיסטוריה במיזם קלינטק יחיד. עם זאת, בהיבט הסביבתי קיים עדיין ויכוח ציבורי בשאלה אם בטר פלייס היא אכן מיזם בעל משמעות אקולוגית, או שמא מדובר במיזם שההשפעה שלו לטובה על איכות הסביבה היא לכל היותר שולית.
ginzburg@themarker.com.ami
Cleantech
עמי גינזבורג
14.2.2010 / 6:48