שלוש הבועות שמאיימות על סין

הנחת העבודה המרכזית של כלכלנים רבים בפתיחת 2010 היתה שסין אמורה - בסיוע הודו וברזיל - להציל בשנים הקרובות את העולם. אבל עד כמה היא תקפה?

על טיב הבעיות במערב אין עוררין. ארה"ב אולי מתאוששת, אך היא נושאת על גבה הר של חובות, גירעון מסחרי גדול ושוק נדל"ן מדוכא. הבעיות באירופה קשות אף יותר - והמשבר הנוכחי ביוון הוא רק דוגמה לכך. סין, לעומת זאת, נהנתה מצמיחה של 10.7% בתוצר ב-2009, מעלייה של 18.5% בייצור התעשייתי ומזינוק של 17.5% בהיקף המסחר הקמעוני.



אלא שבימים האחרונים מתרבות החדשות המדאיגות מבייג'ין, ועמן הקולות הטוענים שהכלכלה הסינית מתחממת מהר מדי ושמתפתחות שם בועות מפחידות, שיתפוצצו במוקדם או במאוחר.



1. אשראי



ביום חמישי פורסם שבינואר זינק האשראי שהבנקים בסין העמידו לציבור ל-203 מיליארד דולר - יותר מבשלושת החודשים הקודמים יחד. למעשה, בחודש אחד הוענק אשראי בהיקף של יותר מ-20% מהיעד השנתי של הממשל.



בסין הכל נקבע על ידי קבוצה לא גדולה של פקידים, ובתחילת המשבר העולמי הוחלט לדרבן את המשק באמצעות הזרמת אשראי. אלא שלכולם - גם לסינים וגם למתבוננים מבחוץ - ברור שמכונת האשראי יוצאת משליטה.



הנחת המוצא היא שהממשל, ששולט בבנקים, יעביר בקרוב הנחיות שמשמעותן האטה משמעותית במתן האשראי. השאלה היא אם הממשל מסוגל לווסת את האשראי בעדינות הראויה. יש הטוענים שדווקא הציפיות לצמצום יגרמו לחברות לדרוש יותר אשראי כעת.



2. נדל"ן



לאן זורם האשראי? ביום חמישי פורסם שבינואר רשמו מחירי הנדל"ן ב-70 ערים מרכזיות בסין עלייה שנתית של 9.5%. זאת, לאחר שבדצמבר נרשמו העליות החדות זה 18 חודשים. מקורות נוספים בסין מדווחים על עליות חדות בהרבה במקומות מסוימים.



אנשי עסקים שפועלים בסין ושעמם התייעצנו בכנס דאבוס מספרים שבעוד מפעלים ועסקים מתקשים לייצר רווח, כמעט כל עסקת נדל"ן נהפכת בתוך זמן קצר לרווחית. לכן, העם הסיני והמשקיעים הזרים מתנפלים על הנדל"ן. סיכומי 2009 מראים שמכירות מבנים חדשים זינקו ב-75% - והיקפן הגיע ליותר מ-14% מסך התוצר, יותר מבכל מדינה בעולם אי פעם. הסינים גם חוסכים 20%-25% מהתוצר - וחלק גדול מהכסף הזה זורם לניפוח בועת הנדל"ן.



בנוסף, משקיעים רבים הרימו גבה בשבוע שעבר כשנודע להם שבנק ההשקעות גולדמן סאקס החליט להוריד חלק מהכסף שלו מהשולחן. לפני שנתיים רכש גולדמן פרויקט מגורים גדול בסין ב-190 מיליון דולר, וכעת הודיע על מכירתו תמורת 328 מיליון דולר - רווח נאה עבור השקעה בת 24 חודשים. לגולדמן סאקס יש מוניטין של נביא בשווקים, ויש הרואים בהחלטתו סימן לכך שהגענו לשיא המחירים.



3. מחירים



נתון אחר שפורסם בשבוע שעבר דווקא נראה מרגיע: מדד המחירים לצרכן בסין עלה בינואר ב-1.5% בלבד - לעומת 1.9% בחודש הקודם והרבה פחות מהתחזיות - 2.1%.



אלא שלא כולם מאמינים לנתונים האלה: מחירי המזון הוכפלו תוך חודשיים בערים רבות; המחירים הסיטוניים של מוצרים עלו בשיעור שנתי של 4.3%, ובעלי המפעלים מדברים גם על עלייה בשכר העבודה. על משמעות הנתונים האלה אין הסכמה, בין השאר מפני שהשוק הסיני מתנהג באופן שונה בינואר, החודש של ראש השנה. ואולם לא אחר מאשר ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו קרא לרסן את מתן האשראי, כדי לעזור לממשל להתמודד עם הציפיות האינפלציוניות.



לא כולם מסכימים



אין ספק: סין מתחממת. בעבר הצליח השלטון המרכזי למנוע מהכלכלה להתפוצץ - אך איש אינו מוכן להתחייב שהוא יחזור על ההצלחה הזאת.



ג'ים צ'אנוס, מנהל קרן גידור מצליח המתמחה בהימור נגד חברות ומדינות - שחזה את נפילת אנרון ואת משבר הסאבפריים - הבעיר את הדיון על עתיד סין כשהודיע על הימור נגדה. צ'אנוס טוען שסין סובלת מבועת נדל"ן אדירה, ממערכת בנקאות עמוסת חובות ומחוסר אמינות בנתוני המקרו. צ'אנוס גם מקבל חיזוק מחברת דירוג האשראי פיץ', שקבעה שמכל מדינות אסיה הבנקים הסיניים הם החשופים ביותר לסכנת בועה.



ואולם לא כולם מסכימים שסין בבעיה. תומס פרידמן, עיתונאי בכיר ב"ניו יורק טיימס" ומאמין גדול בעתידה של סין, כתב באחרונה: "יש לי כלל השקעה פשוט שתמיד עובד. אל תעשה 'שורט' על מדינה שיש לה יתרות מט"ח של 2 טריליון דולר".



אלא שהיתרונות של סין אינם מפחיתים מהחששות. בגלל השליטה המרכזית ההדוקה בסין לא מדברים המומחים על סכנה בסגנון פיצוץ בועת הנדל"ן האמריקאית, אבל הם לא פוסלים יציאת אוויר משמעותית שתשפיע קשות על שאר העולם.



הכלכלה הסינית תתקרר בשנתיים הקרובות, והשאלה היא עד כמה. הבורסה הסינית כבר מתכוננת לזמנים טובים פחות: היא נמצאת כ-14% מתחת לשיא של אוגוסט 2009.