אקסלנס נשואה: אירופה מסובכת - סכנה למשבר מטבע, הענק הסיני מתחמם וארה"ב ממשיכה במסלול חיובי

אירופה מסובכת



השווקים בעולם לא מצליחים לחזור למסלול חיובי. "הפצעים הפתוחים" שהותיר המשבר הפיננסי אחריו פשוט לא "מגלידים" (כמובן שלא - הם לא ממש מטופלים) ובכל פעם שמתגלה "פצע חדש" אנו מקבלים תזכורת נוספת לפצעים שלא טופלו. אירועים כגון המשבר בדובאי, הרצון לקרר את הכלכלה בסין והחשש משמיטת חובות ביוון חשפו את יציבותן הרעועה של השווקים ומסוכן יותר - את התלות ושותפות הגורל.



עוד לפני המשבר אמרנו שהעולם הוא גלובלי, היה מי שתיאר זאת בצורה טובה יותר "העולם הוא שטוח" (ספרו של תומס ל.פרידמן). היום בתקופה שבה אנו נאלצים להתמודד עם צלקות המשבר הפיננסי הגדול, נראה כי למשמעויות של גלובלי ישנן גם פן פחות חיובי ועשויות להיות בעלות משמעויות שליליות מרחיקות לכת. "העולם הוא גלובלי" שקול במובנים רבים ל-"העולם הוא תלוי".



"לפני שבוע פרצה לה הטרגדיה היוונית אל השווקים הפיננסים, במייל שכתבנו אמרנו שאין זו הפתעה וכי על הבעיות ביוון ועל תוכניות ההתייעלות והצמצום הפיסקלי צפינו מספר חודשים קודם כי נשמע עליהם כבר במהלך הרבעון הראשון של 2010", אומר יניב חברון, מנהל המחלקה הכלכלית באקסלנס נשואה. שבוע לאחר מכן, יוון עדיין סוחבת עימה את סיכון שמיטת החובות.



מנהיגי האיחוד האירופאי נפגשו והבטיחו ערבויות לחילוץ יוון. היו שם שימושים בסיסמאות כמו "לא תצעדי לבד" ו-"יוון לא תיפול" ובכל זאת כבר באותו הרגע הבינו המשקעים בשוק כי באיחוד לא מתכוונים לשלוח יד קלה לכיס. מיד לאחר הצהרת מנהיגי אירופה הגיבו השווקים באירופה בירידות שערים כאשר הן מתקנים את המגמה החיובית וחוזרים לטריטוריה שלילית.



אירופה בבעיה - אם אמנת מאסטריכט הינה אינדיקטור ליציבות אירופאית, הרי כבר מזמן על פי הקווים המנחים באמנה זו אירופה אינה נמצאת בטריטוריה של יציבות, כאשר רוב חברי האיחוד חצו את קווים אלו (הגירעון התקציבי שלא צריך לעלות מעל רמה של 3% הגיע לרמה של 6.1% באיחוד, ביוון הוא הגיע לרמה של 12.7%. יחס חוב תוצר שלא צריך לעבור רמה של 60%, עלה לרמה של 82% באיחוד ורמה של 116% ביוון).



בעיית היציבות עשויה להתגלגל לתובנה חמורה עוד יותר שעשויה לצוף מעל הביצה האירופאית. תובנה זו נובעת מתובנה הנמצאת אצלנו בתת המודע מאז הקמת האיחוד האירופאי - אירופה לא כל כך מאוחדת. גבולותיה הלאומניים של אירופה ישחקו תפקיד מרכזי בחודשים הקרובים וחומותיה החוצצים בין המדינות צפויים להתרומם.



מחד, לכל ברור כי לגרמניה וגם לצרפת אינטרס כלכלי בלתי מתפשר באשר לעתידו של האיחוד. כלכלת גרמניה אולי הכלכלה החזקה ביותר באיחוד, אך אין ספק כי חלק גדול מחוזקה של הכלכלה הגרמנית היא חייבת לאיחוד המוניטרי באירופה. מאידך, גם בגרמניה וגם בצרפת יודעים כי נטל הצלת הכלכלה היוונית לא ישפיע מיד על כלכלתם אך במידה ויידרשו להצלת כלכלות נוספות כגון ספרד פורטוגל או איטליה עשויות גם כלכלות חזקות אלו לקרוע תחת הנטל, הן כלכלית והן פוליטית.



ואם כל זה לא הספיק בסוף השבוע הגיחו אומדני הצמיחה לרבעון האחרון של השנה בגרמניה והצביעו כי הכלכלה קפאה על מקומה במהלך הרבעון האחרון של השנה. המומנטום החיובי בכלכלת גרמניה שהחל ברבעון השני של השנה (לאחר צמיחה שלילית של 15% במונחים שנתיים ברבעון הראשון) נבלם. הייצוא הגרמני אומנם עשה עוד התקדמות אך נראה כי הביקושים שאינם מתאוששים הכריעו את המערכה ברבעון.



שוקי המניות באירופה תיקנו מעט את הירידות מהשבוע הקודם. מדד ה-euro stoxx 50 איבד 1.63% מערכו, הדאקס הגרמני איבד 1.22% ואילו מדדים בספרד וביוון איבדו 1.02% ו- 1.2% בהתאמה. זעזוע באיחוד האירופאי שהינו בעל מערכת מטבע שהפכה בשנים האחרונות למטבע רזרבה שני לדולר מוביל מיד לעליית במשקל אחזקות בדולר בכל העולם. במהלך השבועיים האחרונים התחזק הדולר בכ- 3% ו-1.1% אל מול היורו וסל המטבעות, בהתאמה. מול השקל התחזק הדולר רק בכ 0.4%.



הברוקרים של פישר שחשבו לצאת לחופשה זמנית נתקלים כיום בבעיה חמורה לא פחות. כ-29% מהייצוא הישראלי הינו לאירופה (32% לארה"ב) וחולשת המטבע האירופאי מול השקל (איבד כ-2.6% מול השקל בשבועיים האחרונים) מרעה באופן משמעותי את מצבם של היצואנים הישראליים.



הדולר מתחזק על רקע החולשה באירופה - סכנה למשבר מטבע



חשיפתם של היסודות הרעועים של מדינות האיחוד והחומות הלאומיים שנראות כיום גבוהות מתמיד, החלישו בצורה טבעית את המטבע האירופאי. מבט נוסף אל שיעורי החוב שתפחו בשנתיים האחרונות ברחבי האיחוד ומחשבה נוספת על דרכי ההתמודדות ותהליכי ההתייעלות שיאלצו לעבור מדינות רבות באיחוד מובילים את המשקיעים למסקנה כי למטבע האירופאי צפויים ימים לא קלים. סכנת שמיטת חובות שעדיין לא עברה מעל ראשה של יוון ואשר עשויה לרחף בחודשים הקרובים מעל מדינות נוספות באיחוד, רק מוסיפה למגמה.



הבעיה הגדולה הינה כי מטבעות נסחרים בצמדים כך שחולשה של מטבע אחד הינה חוזקה של מטבע אחר. בעיה גדולה עוד יותר הינה כי היורו שהפך בשנים האחרונות למטבע רזרבה שני בעולם כאשר מדינות וגופים רבים בעולם שגיוונו את יתרות המט"ח שלהם ביורו יאלצו להוריד סיכונים - הזרמה כספים אל עבר המטבע "הירוק". אז התחזקות של הדולר עשויה לגרוע מעט מהאטרקטיביות של שוק המניות האמריקאי ובמקרה גרוע יותר היא תעורר את הלחצים האינפלציוניים בגלל מחירי הסחורות הנסחרים בדולר. במקרה הגרוע מכל היא עשויה לגרור זעזוע כלכלי בתבנית של משבר מטבע.



הדולר שהפך בשנה האחרונה למטבע קרי טרייד (מטבע המשמש למימון עסקאות מטבע כאשר המבצעים נהנים מפער הריביות בין מטבע הקנייה למטבע המכירה, מימון עסקאות פיננסיות במטבע אחר - הרוכש לוקח הלוואה דולרית בגלל עלויות המימון הזולות, ממיר למטבע מקומי בו הוא מבצע את הרכישה הפיננסית ומימון עסקאות ריאליות) עשוי לגרור אחריו גל של מימושים פיננסיים בכל העולם. התחזקות חדה מידי של הדולר כתוצאה מצניחה ביורו עשויה להוביל לגל מימושים בשווקים הפיננסים כאשר המשקיעים מוכרים את השקעותיהם וסוגרים את הפוזיציה.



גל זה מוביל מיד לגלים נוספים המחוזקים על ידי ספקולנטים שפותחים פוזיציות לונג על הדולר ורק מחזקים את המגמה. ירידות חזקות מידי בשווקים עשויות במהרה לחשוף את חוסר היציבות הפיננסית בעולם כאשר זיכרונות מאוקטובר 2008 חוזרים ואת המשך התרחיש אתם יכולים לדמיין בעצמכם.



סין מעלה את יחס הרזרבה בפעם השניה בתוך חודש ימים



השווקים עוד לא נרגעו מהעלאת יחס הרזרבה הקודמת שהחלה את המגמה השלילית ולמרות שעיני המשקיעים הופנו בדאגה לעבר הביצה האירופאית בעודם משוועים לצפירת הרגעה מהאיחוד מגיעה מהלומה נוספת מהענק הסיני שמחליט להעלות את יחס הרזרבה בפעם השנייה בתוך חודש ימים, במטרה להצר את קווי האשראי ולקרר את הכלכלה הסינית.



רמת המחירים בסין אינה מאותת על לחצים האינפלציוניים ובכל זאת נראה כי קובעי המדיניות שם נלחצו מעט מנתוני הצמיחה הפנומנליים של הרבעון הרביעי של השנה 10.7%. זה לא חדש כי קובעי המדיניות בסין רוצים לקרר מעט את הצמיחה במשק הסיני כאשר הם מכוונים לצמיחה באזור ה-9%. מנגד עליהם לזכור כי גם בארה"ב נתוני הצמיחה הגיחו לרמות צמיחה של 5.7% בקצב שנתי ואילו הצמיחה הצפויה בשנת 2010 מתונה הרבה יותר.



יחס הרזרבה שהחל מ-25 בפברואר יעלה לרמה של 16.5% (בקרב הבנקים הגדולים, אצל הקטנים יעמוד על 14.5%) נראה אולי גבוהה מידי לעומת כלכלות המערב שנמצאות באיזור 10%-12%, אך מנגד צריך לזכור כי רוב כספו של הציבור בסין מצוי בפיקדונות בעקבות העדר מערכת חיסכון לטווח ארוך וכלים להשקעה פיננסית, כך שגם תחת יחס רזרבה גבוה יחסית רמת האשראי גבוה מאוד.



ארה"ב ממשיכה להשתפר ובפד פוזלים לכיוון של צמצום מוניטרי



תביעות חדשות לדמי אבטלה יוצאות נמוכות יותר ב-40,000 אלף מהצפי. במידה והמגמה תימשך בארבעת השבועות הקרובים עשויים נתוני משרות חדשות שפורסמו בחודש האחרון לתקן כלפי מעלה. נתוני מכירות קמעונאיות המשיכו במסלול החיובי ועלו ב-0.6% בחודש ינואר. רוב הסקטורים הצביעו על שיפור במכירות מלבד סקטורים הקשורים לשוק הנדל"ן (כפי שמציינים במיטב מזה תקופה ארוכה אנו לא רואים שיפר בשוק הנדל"ן בארה"ב כל עוד שיעור העיקולים והפיגורים מתוך סך המשכנתאות בארה"ב מגיע ל-14%).



כדי להמשיך את המגמה החיובית בהוצאות הצרכנים זקוק המשק האמריקאי לדחיפה משמעותית משוק העבודה.



יו"ר הפד בן ברננקי הצהיר השבוע במגרת סקירה בפני הסנט כי האמצעים בהם נקט הבנק המרכזי בכדי להקל על שוקי האשראי לאחר נפילת לימן עומדים להסתיים בהדרגה. רכישות אג"ח מגובה בערבויות שונות צפויות להסתיים בסוף חודש מרץ ועד סוף יוני הלוואות חדשות המגובות בערבויות. בנוסף הזכיר הפד כי יש באפשרותו לשלם הריבית על רזרבות שהבנקים מפקידים בפד התשואות - כלי משמעותי לייבוש הנזילות כשיגיע הזמן הנכון.



דרכים נוספות שהציג הפד הינם הנפקה של פיקדונות לזמן ארוך יותר ואף מכירת נכסים מתוך 2.4 טריליון דולר נכסים הקיימים במאזנו. התשואות בארה"ב עלו השבוע חזרה לרמה של 3.7% לאיגרת ל-10 שנים. הנפקת שיא של 81 מיליארד דולר באג"ח לטווחים של 3-30 שנה רק הוסיפה למגמה. ההסתברויות להעלאת ריבית בארה"ב עלו מעט בשבוע האחרון וכיום נגזרת הסתברות של קצת יותר מ-50% להעלאת ריבית בחודש ספטמבר.



האפיק הממשלתי מושפע מעליית התשואות בארה"ב



האפיק הממשלתי מושפע מעליית התשואות בארה"ב. עדותו של ברננקי שהובילה לעליית תשואות בארה"ב מגיע גם לישראל. האפיק השקלי הארוך (מח"מ 5+) רשם ירידה של 0.8% במהלך השבוע והאפיק הצמוד הארוך רשם ירידה דומה. המרווחים באג"ח הקונצרני ירדו מעט והם עומדים של 142 נקודות בתל בונד 20 ו-246 נקודות בתל בונד 40 כך שלפחות בינתיים ההגנה שנלקחה ע"י האג"ח הקונצרני מחשש לעליית תשואות באפיק הממשלתי עובדת.



"כפי שאנו מציינים בחודש האחרון אנו ממשיכים להחזיק חלק עודף באפיק השקלי כאשר המדדים ברבעון הקרוב צפויים להיות שליליים ועשויים להפתיע לרעה (מחר צפוי להתפרסם מדד חודש ינואר). במידה והציפיות האינפלציוניות ירדו מתחת לרמה של 2% במח"מ בינוני אנו נשקול להתחיל בהחזרת משקל חסר ואולי אף משקל עודף בהמשך לאפיק הצמוד", אומר חברון.



הסקירה נכתבה על ידי יניב חברון, מנהל המחלקה הכלכלית באקסלנס נשואה.