כל מה צריך לדעת על עבודה מהבית

בתקופה כלכלית קשה זו מוצאים את עצמם לא מעט מפוטרי היי-טק וענפים אחרים בתעשייה מחפשים מקורות הכנסה חדשים, חלקם מוצאים עבודה כקבלני משנה וחלקם נדרשים לחפש מקורות פרנסה חלופיים. יש כאלו המפתחים את הפטנט הבא וישנם אלו המעניקים שירותי אדמיניסטרציה, שיווק ומכירות במיקור חוץ.

פתיחתו של עסק חדש מלווה בקשיים רבים ובהתלבטויות פיננסיות נרחבות. עם ההתפתחות הטכנולוגית המתקדמת של ימינו, נושא מיקומו של בית העסק החדש הופך ללא רלוונטי בשלב ראשון, כך שרבים בוחרים להקים את העסק או סאטרטאפ הבא, דווקא בחדר הנוסף בבית.

על פי התקנות במדינת ישראל, על כל בית עסק להירשם ברשויות המס מיד עם ייסודו. רבים מבעלי העסקים החדשים, נרתעים מהנושא בשל חוסר ידע. במדריך זה נרכז את המושגים המרכזיים ומידע נוסף הנדרש לצורך הבנה כללית של העולם החדש אליו נכנסים העצמאים החדשים.

כל עצמאי מתחיל חייב להכיר שלושה גופים להם ידווח וגם ישלם: מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ) והמוסד ביטוח לאומי. אותו עצמאי נקרא בגופים השונים בשמות שונים - במס הכנסה יקראו לו "נישום" במע"מ "עוסק" ובביטוח לאומי "מבוטח". כמובן שלכל גוף יש לדווח ולשלם בנפרד במועדים קבועים במהלך השנה.

חבות מס ההכנסה וביטוח לאומי לעצמאי מחושבת על הרווח השנתי שהרוויח. הרווח הוא למעשה ההכנסות של העסק פחות ההוצאות שמותרות לו. אחוז המס החל על עצמאי מחושב בהתאם למדרגות המס, שהינן זהות למדרגות מס של שכיר.

מכיוון שחישוב המס הוא שנתי וניתן לחשב אותו רק לאחר תום השנה, נדרש הנישום לשלם מקדמות מס במשך השנה. בדרך-כלל מקדמות אלה נקבעות כאחוז ממחזור ההכנסות החודשי. תשלומי-החזרי המע"מ מחושבים ומדווחים ברמה חודשית או דו-חודשית. כל התשלומים והדיווחים מבוצעים בדרך של פנקסי דיווח, ניתנים לתשלום בצ'ק או בכרטיס אשראי ומדווחים בבנק או באינטרנט.

בעל עסק עצמאי חייב לנהל את ספרי העסק המתעדים את פעילותו בהתאם להוראות שנקבעו בחוקי המס. הוראות אלה כוללות ניהול ספרי חשבון ורישום חשבוניות וקבלות. במסגרת המסמכים הללו ירשמו כל התקבולים שהתקבלו על ידי קבלות מתאימות וכן ישמרו חשבוניות המתייחסות להוצאות העסק. הסבר מפורט בדבר דרך ניהול הספרים ניתן לקבל אצל אנשי מקצוע.

לאחר תום השנה יש להגיש דו"ח שנתי תוך ארבעה חודשים מיום 31.12 של אותה שנה. בדו"ח הנ"ל ידווחו כל הכנסות הנישום מכל המקורות כגון שכר דירה, שכר עבודה, ריבית וכמובן גם ההכנסות מעסק. לדו"ח יצורף דו"ח רווח והפסד שעל בסיסו יחושב המס והביטוח הלאומי.

כידוע לכולנו, וגם לשלטונות המס, חלק מהעסקים עובדים מהבית. חלקם משיקולי חסכון בעלויות בתחילת דרכם, חלקם עכב כך שזהו אופי עבודתם ונוספים משיקולים רבים ושונים. ככלל גם עסק הפועל מהבית זכאי להכרה בהוצאות כמו כל עסק אחר המנוהל ומופעל ממקום עסקו. מכיוון שהוצאות מוכרות נקבעו בחוק כהוצאות לייצור הכנסה בלבד, קיימת בעייתיות בהכרה בחלק מהוצאות הבית וזאת מהסיבה שהן לא הוצאו רק לצורך ייצור הכנסה.

כל הוצאות הפעלת העסק מהבית, למעט מגבלות מסוימות, יכולות להיות מוכרות באופן יחסי. הנוסחה הפשוטה והמקובלת ביותר היא הכרה בהוצאה לפי יחס החדרים בדירה. לדוגמא, בדירה בת ארבעה חדרים שבתוכה חדר אחד משמש למשרד, ניתן להכיר בהוצאות הקשורות לדירה ולמשרד ביחס של 1 מתוך 4. כלומר-25% מההוצאות.

פעמים רבות מופעל העסק מדירה שכורה המשמשת גם למגורי בעל העסק, או לחילופין מופעל העסק מדירה שכורה שהושכרה למגורים. בכדי שנוכל להכיר בהוצאות השכירות כהוצאות בעסק, הכנסות דמי השכירות אצל המשכיר חייבות להיות מדווחות כהכנסות שכירות חייבות במס. ברוב המקרים משכיר הנכס השכירו כדירת מגורים הפטורה ממס בגין ההשכרה ולכן קיימת בעיתיות בהכרה בהוצאה זו. בכדי שניתן יהיה להכיר בהוצאת שכירות מהבית, יש לדרוש מהמשכיר אישור ניכוי מס להשכרת נכס עסקי ולנכות במקור לפי חוק.

מיסים עירוניים, אחזקה, ניקיון, ועד בית, ביטוחי דירה וחשמל: ניתן להכיר בהוצאות יחסיות בהתאם לנוסחה שפורטה לעיל, על פי חישוב מספר החדרים בדירה וניצול האחוז מהם. תחזוקת המשרד ותיקונים: כל ההוצאות יוכרו במלואם, כמובן אם שימשו את העסק ולא היו פרטיות.

טלפון בבית: כאשר העסק נמצא בבית המגורים, ניתן להכיר בהוצאות הטלפון הקווי לפי הכללים שהוגדרו בתקנות מס הכנסה. הוצאות טלפון בגין שיחות לחו"ל, במסגרת העיסוק של העסק, יותרו במלואן. במקרה זה יש צורך לנהל רישום של השיחות.

כיבוד: הוצאות כיבודים מוכרות בשיעור 80% מסכום ההוצאה. כיבוד מוגדר ככיבוד קל, שתייה קרה או חמה, עוגיות וכדומה.

קיימות הוצאות נוספות ומגוונות שאינן קשורות למקום הפעילות של העסק וגם הן מוכרות לצרכי מס, כגון טלפון סלולרי, רכב, נסיעות, נסיעות לחו"ל והשתלמויות.

* הכותב הנו רו"ח, שותף מנהל במשרד שורץ- שרייבר ושות' רואי חשבון, מקבוצת אליוט ישראל