>> האם בנק ישראל נוהג איפה ואיפה? השאלה הזאת מטרידה מאוד לנוכח מה שמצטייר כשתיקה מתמיהה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, בנוגע למינהל התאגידי בדירקטוריון בנק לאומי.
המפקח הלם בדירקטוריון בנק הפועלים כמה פעמים בשנתיים האחרונות והביא לפיטורי היו"ר בשל כשלים במינהל התאגידי בבנק הפועלים - ואילו כאשר עולות שאלות לגבי המינהל התאגידי בבנק לאומי, המפקח מבכר בינתיים לשתוק.
עד עתה נהנה דירקטוריון לאומי מחסדו של המפקח, פשוט משום שהדירקטוריון פעל ללא רבב. הנהלת לאומי, בניצוחה של המנכ"לית גליה מאור - בעצמה מפקחת לשעבר על הבנקים - הקפידה להישמע להוראות הפיקוח, וכך היה גם בדירקטוריון שמעליה. רק שכל זה השתנה כאשר מאור נהפכה לבעלת עניין בתפקיד היו"ר, והדריקטוריון נראה יוצא מגדרו כדי לסייע לה לכבוש את הכיסא. כל כך יוצא מגדרו, עד שבדרך עולות שאלות אם כללי המינהל התאגידי התקין נזנחו לאנחות.
כך, דירקטוריון הבנק פנה בשבוע שעבר לרשות ניירות ערך בשאלה אם ניתן לאשר גם לעמוס ספיר, רוברט צנטלר ואיזי תפוחי להגיש מועמדות לדירקטוריון הבנק - לצד מאור, דוד קליין וארבעה דירקטורים מכהנים שיש המלצה להאריך את כהונתם - וזאת לנוכח העובדה כי סדר היום של האסיפה הכללית כבר פורסם, ולכן אין די זמן לפרסם סדר יום חדש.
חוק החברות אכן קובע מועדים לפרסום סדר היום לקראת כינוס אסיפה כללית של בעלי המניות, ושלושת המועמדים הנוספים אכן לא עמדו במועד הנדרש. זאת, קודם כל, משום שלא היה להם סיכוי ממשי לעמוד בו: הם פשוט לא ידעו קודם לכן על קיום האפשרות להציג מועמדות מטעם עצמם לדירקטוריון. היחידים שיכלו לדעת על כך היו רק מי שהכירו מקרוב ולעומק את תקנון הבנק - למשל, עובדים בכירים בהנהלת הבנק, שהם ורק הם יכלו לבחון את התקנון מקרוב.
היכולת להגיש מועמדות לדירקטוריון מטעם עצמך נגזרה מתקנה עלומה בתקנון בנק לאומי עצמו. תקנה 87, שהיא ייחודית לבנק לאומי, קובעת כי כל בעל מניות יכול להגיש מועמדות לדירקטוריון הבנק - ובלבד שהגיש את מועמדותו 7-28 יום לפני כינוס אסיפת בעלי המניות.
מאור, שימו לב, הגישה את מועמדותה 35 יום לפני כינוס האסיפה. אם כך, מאור עומדת בכללי חוק החברות אבל חורגת מהתקנה שמכוחה היא הגישה את המועמדות. כיצד החריגה הזאת לא עוררה שאלה בדירקטוריון הבנק ולא הביאה את הדירקטוריון לפנות בבקשת ייעוץ בנושא לרשות ניירות ערך? מדוע רק כאשר מועמדים אחרים חורגים בלוח הזמנים יש צורך לפנות בשאלת הבהרה לרשות?
השאלה הזאת מסתבכת כשמנסים להבין מדוע המועמדים האחרים נתפשים כמי שאיחרו בלוחות הזמנים המחייבים לפרסום סדר היום של האסיפה הכללית בהתאם לכללי חוק החברות. לשם כך צריך לדון בשאלה מהו הנושא העולה על סדר היום של האסיפה, והאם הנושא הוא "בחירת דירקטורים" או שמא "בחירת גליה מאור" או "בחירת דוד קליין" או בחירת כל אחד משמות המועמדים האחרים לדירקטוריון.
חוק החברות קובע כי רק מי שמחזיק ב-1% לפחות ממניות חברה יכול להעלות נושא חדש על סדר היום של אסיפה. מאור אינה מחזיקה ב-1% מהמניות, ולכן לכאורה היא לא יכולה להציע את הנושא "בחירת גליה מאור" לסדר היום. אז נכון, סדר היום כלל כבר את הנושא של "בחירת דירקטורים" - וניתן לטעון כי הוספת השם גליה מאור אינה בבחינת נושא חדש. אבל אם כך, מדוע יש בעיה גם בהוספת השמות הנוספים - איזי תפוחי, עמוס ספיר ורוברט צנטלר?
שלמה אליהו, שימו לב, טוען כי כל שם הוא בבחינת נושא חדש. לעומת זאת, בתגובה לשאלת themarker טען דירקטוריון הבנק כי הוספת שמה של מאור אינה בבחינת נושא חדש. נו, האם הנושא הזה אינו נושא משפטי חשוב דיו כדי לפנות בשאלה לגביו לרשות ניירות ערך - או שמא דירקטוריון בנק לאומי נמנע באופן עקבי מלהעלות כל נושא משפטי שעלול לטרפד את מינויה של מאור?
אין עוררין על כך שמאור היא מנהלת מוכשרת והיא ראויה להתמנות לתפקיד יו"ר לאומי. אין עוררין גם על כך שדירקטוריון לאומי סבור שמאור היא מועמדת ראויה לתפקיד. רק שמרוב שהדירקטוריון רוצה לראות את מאור בתפקיד הוא נראה כמי ששכח את האינטרס שבשמו הוא פועל - טובת הבנק, הכוללת את החובה לנהוג בשוויון בכל המועמדים המוגשים לבחירת בעלי המניות, וכוללת בעיקר את החובה לשמור על כללי ממשל תאגידי תקין כדרך ההתנהלות היחידה שתשמור על הבנק לאורך זמן.
בסופו של דבר, ההתנהלות הלא סבירה של דירקטוריון הבנק הביאה להכשלתו: רשות ניירות ערך לא יכלה לעבור בשתיקה על האי-שוויון הנובע מכך שמועמדים אחרים לא ידעו על קיומה של תקנה 87 בתקנון הבנק, ולכן גם לא יכלו להגיש מועמדות על פיה - אלא כשכבר היה מאוחר מדי. רק למאור, כמובן, היתה הזכות לפעול בזמן, אבל לזה לא ניתן לקרוא שוויוניות, הגינות או פעולה לפי כללי ממשל תאגידי תקין. ניתן רק להמתין ולראות אם חוות הדעת של מפקח אחד, רשות ניירות ערך, תגרום למפקח אחר, המפקח על הבנקים, להתעורר לפעולה.
מדירקטוריון לאומי נמסר: "לא קיימת שאלה אם ניתן להגיש שמות עד 35 יום לפני האסיפה, שכן זכות זו נובעת מהוראות הדין לעניין מועד זימון האסיפה הכללית. הוספת השמות של קליין ומאור נעשתה לפי הוראות החוק ולכן לא ניתן לומר כי ההוספה היא בניגוד לתקנה 87 לתקנון הבנק".
דירקטוריון הבנק הוסיף כי "מאחר שעל סדר יום האסיפה היה נושא בחירת דירקטורים, לא היתה כל מניעה להוספת שמות מועמדים לנושא הקיים, ולכן הוספת שמה של מאור אינה בבחינת נושא חדש והיא אינה נזקקת להחזיק ב-1% מהון הבנק".
את תגובת המפקח על הבנקים לא היה ניתן להשיג.
את מי משרת דירקטוריון בנק לאומי
מירב ארלוזורוב
15.2.2010 / 6:57