גליה מאור מדברת, אבל לא מבצעת

>> אם גליה מאור תתמנה לתפקיד יו"ר בנק לאומי, הרי יש לכך טעם לפגם, לפחות מבחינת הממשל התאגידי.

רבות דובר בשנים האחרונות על חשיבותו של הממשל התאגידי לחוסנו של המשק ולעוצמתן של הפירמות. מאור עצמה התבטאה בנושא פעמים רבות, ואף עשתה זאת באוקטובר האחרון בכינוס ארגון מעלה לאחריות תאגידית.



ואולם בבואנו לבחון את אפשרות מינויה ליו"ר הבנק לאחר שנים מוצלחות כמנכ"לית, מתגלה ספק בדבר יכולת הבקרה והפיקוח של הדירקטוריון בראשותה על מהלכים וצעדים שתוכננו עוד בהיותה מנכ"לית. מטבע הדברים, מהלכים אסטרטגיים בארגונים גדולים נקבעים חודשים ושנים מראש, לכן פחות סביר שדירקטוריון בראשות מאור היו"ר יבקר את פעילות מאור המנכ"לית. הדבר בעצם פוגע בעיקרון החשוב של עצמאות הדירקטוריון ואף יכול לעורר מצע טבעי לניגוד עניינים.



חיסרון נוסף הגלום במינויה של מאור ליו"ר הבנק הוא האפשרות שהמנכ"ל יהיה אחד מהכפופים לה לשעבר. בסיטואציה כזו לא תתאפשר עצמאות אמיתית למנכ"ל לפתח ולקדם מהלכים השונים מנקודת מבטה של מאור, ולמנכ"ל החדש יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבסס ולמצב את מנהיגותו.



המצדדים במינויה ודאי יזכירו את החשיבות ההיסטורית של כהונת אשה בראשות התאגיד הבנקאי הגדול במדינה, ובכך שלמאור יש היכרות עמוקה עם הארגון ומשימותיו ושאין בנקאים ראויים ממנה למשרה. עם זאת, ההפרדה בין תפקידי המנכ"ל והיו"ר בתאגידים היא לחם חוקו של הממשל התאגידי והיא מבוססת על המתח שבהפרדת רשויות ובאיזונים הדדיים. כשהמתח הופר והאיזור נשבר, יתקשה הצמד החדש למלא את ייעודו - של המנכ"ל לנהל ושל היו"ר לכוון ולבקר.



בשנה שעברה פירסם לאומי דו"ח מקיף בנושא אחריות תאגידית ל-2007-2008, שבו מפורטים הצעדים למניעת ניגוד עניינים. בין השאר צוין כי בהתאם לחוק החברות לא ימונה אדם לדח"ץ בחברה ציבורית אם יש לו זיקה עסקית או מקצועית או יחסי עבודה עם החברה. אם מתייחסים למהות של אמירה זו, הרי כהונה כמנכ"ל מוצלח ודומיננטי במשך עשור בהחלט מצביעה על זיקה לבנק. לכן נכון תעשה מאור אם תבקש מרחב צינון ותעמיד את כישוריה המוכחים לטובת תאגיד אחר, או שתמתין תקופת צינון ותתמודד על התפקיד הנחשק בקדנציה הבאה. בכך היא תדגים הלכה למעשה את תמיכתה בעקרונות של ממשל תאגידי.



הכותב הוא מנכ"ל good vision - יועצים לאחריות תאגידית