>> בסוף 2009 נפרדו, ולא ברוח טובה, בעלי השליטה בבנק דיסקונט - משפחת ברונפמן - מיו"ר הבנק שכיהן בתפקיד מ-2006, שלמה זהר. זהר רופד אז בתנאי פרישה מפנקים בסך כולל של 12 מיליון שקל בשנה, ובכלל זה הסכם ייעוץ אצל משפחת ברונפמן.
אלא שמסתבר כי לפרידה עלול להיות צד נוסף הכרוך בנזק כספי משמעותי לזהר. ל-themarker נודע כי בשל הפרידה שנכפתה עליו מהבנק עלול זהר להפסיד את האופציות שקיבל בעת שכיהן כיו"ר. בעת מתן האופציות שוויין הוערך בדו"חות דיסקונט ב-34 מיליון שקל. בדו"חות הכספיים של 2008 הן הוערכו בשווי של 16 מיליון שקל. כדי למנוע אפשרות להפסד כואב שכזה פנה זהר באחרונה לרשות ניירות ערך בשאלה אם ניתן להאריך את מועד מימוש האופציות.
לפי תוכנית התגמול שלו, זהר קיבל אופציות ל-2006-2010, בחלוקה לחמש מנות. למימוש האופציות נקבעו אז כמה תנאים. שער המימוש שלהן הוצמד למדד לפי שער הסגירה של המניה ביום שקדם לאישור האופציות, 8.455 שקלים.
לאופציות יש תנאי נוסף - על זהר לממשן בתוך חצי שנה מיום עזיבתו את הבנק. זהר לא סיים את חוזה ההעסקה שלו, ובמקום לעזוב בסוף 2010 הוא עזב בסוף 2009. כלומר, עליו לממש את ארבע מנות האופציות המגיעות לו בעבור 2006-2009, בשווי של 13 מיליון שקל, עד יוני 2010.
במועד עזיבתו של זהר מחיר המניה היה 9 שקלים לאחר עלייה של 164% ב-2009. מחיר שהיה מאפשר לזהר לממש אותן ברווח. ואולם בתוך כשבועיים ירד מחיר המניה ל-8.24 שקלים. המשמעות של הביצועים הנמוכים של המניה היא שהאופציות של זהר יצאו מחוץ לכסף.
ככל הידוע, בשלב מסוים העלה זהר בפני הבנק באופן לא רשמי שאלה אם ניתן להאריך את מועד פקיעת האופציות לסוף 2010 - המועד המקורי שבו היה אמור לעזוב - כדי להגדיל את הסיכוי שהאופציות יפקעו בתוך הכסף. היועצת המשפטית של הבנק, אתי דויטש, סברה כי יש להפנות את השאלה לרשות ניירות ערך.
ככל הידוע פנה זהר לרשות ני"ע בשאלה עקרונית - האם דירקטוריון מוסמך להאריך את מועד הפקיעה של האופציות. עמדתה של הרשות היתה כי אם רוצים להאריך את מועד הפקיעה, יש לאשר זאת שוב בדירקטוריון ולאחר מכן באסיפה כללית, כאילו הוקצו האופציות מחדש.
נכון לאתמול שער הסגירה של מניית הבנק היה 8.51 שקלים, וניתן להעריך שיחד עם דרישת ההצמדה של שער המימוש, שוויין של האופציות של זהר עתה הוא 0. זהר לא פנה בשלב זה בבקשה רשמית לדירקטוריון הבנק שידון בהארכה של מועד פקיעת האופציות, ולא ידוע אם בסוף יבחר לעשות כן.
בנק דיסקונט מוחזק ב-54% בידי הציבור, שיצטרך להכריע אם לאשר את בקשת זהר לאחר שתעבור את אישור הדירקטוריון. ניתן להניח גם, שהמדינה אשר מחזיקה 20% מהבנק לא תמהר לאשר את הבקשה.
בבנק דיסקונט סירבו להתייחס לידיעה. זהר סירב להגיב.
שלמה זהר כבר לא בדיסקונט, אבל נלחם על האופציות
מאת אתי אפללו
15.2.2010 / 6:57