לשמור את האצבע על הדופק של ענף הרכב

>> ב-2004 פורסמו המלצות ועדת סופר לפתיחת שוק המכוניות הישראלי ליבוא מקביל. שמונה השנים שחלפו מאז היו מרובות בהצהרות אבל דלות בעשייה. ישראל, כידוע, חלשה מאוד ביכולת הביצוע - וכך הדברים נראים גם ביבוא המקביל. אבל כעת הגיע הזמן לחתוך ולקבל החלטה; הגיע הזמן לשחרר את הפקק בשוק המכוניות הישראלי, גם אם שחרור הפקק נעשה בדרך פחות ראויה.

צודקים היבואנים הרשמיים כי משרד התחבורה סטה מהמלצות ועדת סופר, וזאת ללא נימוקים מקצועיים ראויים לשמם. חלק מהשינויים אכן מעוררים דאגה, כמו הפחתת דרישת ההון העצמי, שתאפשר גם לגופים חלשים פיננסית להתחיל לייבא מכוניות - תוך סכנה שבאותה מהירות שבה הם החלו לייבא מכוניות כך הם גם יפשטו את הרגל וייצאו מהענף. במקרה כזה, מי שרכש מכונית דרכם ייוותר עם תעודת אחריות לטיפול במכונית שאינה שווה דבר.



סטייה תמוהה נוספת היתה ברף הדרישות לרמת שירות, כלומר מספר המוסכים המורשים שנדרש היבואן המקביל להעמיד ללקוחותיו. החשש הוא שיבואנים קטנים וחלשים לא יפתחו רשת מוסכים ראויה לשמה, דבר שעלול לפגוע בתחזוקה של המכוניות. ואולם, גם כיום חלק גדול מתחזוקת המכוניות בישראל נעשית במוסכים פרטיים ולא במוסכים מורשים של היבואנים, ובכל מקרה, מה הסיכוי שמי שמעמיד מוסך רק בירושלים יזכה למכור מכוניות לתושבי באר שבע? ניתן להניח כי התחרות תאלץ גם את היבואנים המקבילים לשפר את השירות שלהם.



החשש המרכזי בנוגע ליבוא המקביל, עם זאת, אינו נוגע כלל לסטייה מהמלצות ועדת סופר. בתחום התקינה הבטיחותית אין שינוי בין היבוא המקביל ובין היבוא הרשמי: שניהם כפופים לאותן תקנות ולאותו פיקוח בדיוק. לפיכך, היבוא המקביל לא אמור להשפיע על רמת הבטיחות של המכוניות בישראל.



אלא שבשביל לחשוב כך יש להאמין כי הפיקוח של משרד התחבורה יהיה יעיל דיו כדי לוודא שגם היבואנים המקבילים - לצד היבואנים הרשמיים - עומדים בכל התקנות שנקבעו להם. הניסיון היחיד שיש לנו עם הפיקוח של משרד התחבורה לא היה מרשים: תחום היבוא האישי (להבדיל מהיבוא המקביל) התברר כפרוץ לחלוטין, ומשרד התחבורה התקשה מאוד לפקח עליו.



החששות בנוגע ליבוא המקביל, אם כך, הם כנים. היבואנים הרשמיים, שרוכשים את המכוניות שהם מייבאים ישירות אצל היצרן ומחויבים ברמת שירות, אחריות ותקינה גבוהה ביותר, צודקים בטיעונים שלהם. ובכל זאת, אחרי 62 שנה של שוק מכוניות הנתון בידם של קומץ יבואנים, שכל אחד מהם הוא מונופול בדגמים שלו, הגיע הזמן לנסות ולפרוץ את הגבולות.



מדינת ישראל היא בין כה וכה מדינה קטנה וריכוזית, הסובלת מרמת תחרותיות נמוכה מדי ביותר מדי ענפים. אחד מהם הוא ענף יבוא הרכב. הגיע הזמן לשנות את המציאות הזו, אבל לשמור את האצבע על הדופק; במקרה שיתגלו כשלים, יש מקום לשקול שינויי חקיקה בעתיד.