שתיקתה של רשות ניירות ערך

>> הכותרות שליוו את החקירה של רשות ניירות ערך בפסגות לא היו מביישות פרומו לסרט בכיכובו של יו"ר הרשות, זוהר גושן. "החקירה שלנו מוכיחה שהרשות מסוגלת להתמודד גם עם שחקני שוק מתוחכמים הנוקטים טקטיקות מורכבות ביותר", אמר גושן.

דווקא הכתבות בתקשורת מדגישות כי לרשות ני"ע אין דרך. לכאורה, דרכה של הרשות הותוותה, על פי העיתונות, על ידי גושן כשמונה ליו"ר הרשות: הקמת בית משפט מתמחה לדיני חברות וני"ע; קידום אכיפה אזרחית משלימה לאכיפה הפלילית; יצירת מערך תקינה מינהלית שתקנה לרשות סמכות להסדיר נושאים שונים בהוראות מנהליות במקום בתקנות; והסכם הכרה הדדית עם ארה"ב או בריטניה. האם זוהי דרך? לא. אלה הם נושאים ראויים ואפילו מעניינים, אך העמדתם בראש סדר העדיפויות מטשטשת את העיקר.



תפקידה העיקרי של רשות ני"ע היא ליצור אמון בשוק ההון באמצעות הגנת ציבור המשקיעים והבטחת מסחר הוגן. לכן, דיון בהקמת בית משפט לעניינים כלכליים מעניק כותרות אך אין בו הארת הדרך להולכים בשוק ההון, והוא מטשטש את הגבולות בין טפל לעיקר. לדוגמה, הוועדה שעסקה בנושא הממשל התאגידי אשר בראשה עמד גושן, ציינה כי בישראל למרבית החברות הציבוריות בעל שליטה, ולכן חשוב להתמקד בעצמאות הדירקטוריון ביחס לבעל השליטה, ובעיקר בכל הקשור לאישור עסקות תוך ניגוד עניינים.



זאת ועוד, הוועדה קבעה כי קיים חשש רב לקיומו של ניגוד עניינים בין בעל השליטה לבין בעלי המניות מהציבור. נושא זה של בעלי עניין וניגוד עניינים בשוק ההון הוא לב לבה של התנהגות הולמת או פסולה. קולה של רשות ני"ע אמור להישמע בראש ובראשונה בנושא זה ודומיו, ועליה לחדד ולהבהיר את הנושא עד שאחרון בעלי העניין יבין וירא.



לישראל דרושה רשות ני"ע אמיצה שאינה עוסקת בנושאים משניים לתפקידה, אלא מתמקדת בהתנהגותו של שוק ההון מבחינה נורמטיבית ובראש ובראשונה בהתנהגות בעלי עניין ובראשם אלה המכונים טייקונים.



המחשה מעניינת לעניין היא התייחסות גושן לבקשת ח"כ שלי יחימוביץ' לחייב את החברה לישראל לכנס אסיפה מיוחדת של בעלי המניות לצורך אישורה או ביטולה של ההחלטה להשקיע 500 אלף שקל בסרט התגובה ל"שיטת השקשוקה". בקשה זו היתה יכולה להיהפך לזרקור המאיר על עמדותיה של הרשות. דרך הדממה שבחרה הרשות מעידה שמעייניה נתונים למקומות אחרים, החשובים פחות לציבור.



רשות שאינה משיבה לשאלות ואינה משמיעה קול ברור ורם בנושאים שעל סדר היום, עלולה לגרום לכך שהציבור לא יזכה לתוצאה הטובה לה הוא ראוי.



הכותב הוא עורך דין ודוקטור בתחום הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות