ההשקעה המוסרית של נורווגיה נכשלה

>> רק לעתים נדירות אנו חוזים בצניחה כה חדה של אסכולה תיאורטית כפי שצנחה תיאוריית "השוק המשוכלל" - הרעיון כי מחירי הנכסים משקפים את כל המידע המצוי בשוק. אך למרות המשבר, הרעיונות של אסכולת שיקגו עדיין עומדים במרכז המחלוקת בנוגע לניהול קרן ההשקעות הממשלתית השנייה בגודלה בעולם.



קרן הפנסיה הגלובלית של ממשלת נורווגיה, המוכרת יותר בשם 'קרן הנפט', מנהלת כ-2.6 טריליון קרונות נורווגיות (444 מיליארד דולר) - חסכונות התמלוגים על עתודות הנפט והגז של המדינה בים הצפוני. גודל הקרן, המשמשת חיסכון לימים פחות טובים, הוא כגודל כלכלת נורווגיה, והיקפה צפוי להכפיל עצמו בתוך עשור.

במשך רוב העשור האחרון התנהלה הקרן ברוגע. כבעלת המניות הגדולה ביותר באירופה, היא לקחת את אחריותה ברצינות הנורדית הטיפוסית. היא כותבת מכתבים סדירים לחברות, וקוראת להן לשפר את המנהל התקין שלהן; היא מחרימה חברות, שלדעתה אינן נוהגות כיאות, בהן יצרניות סיגריות ונשק.



בשנים שלפני המשבר, הפיכת העולם למקום נעים יותר לא היה מנוגד לרווחיות. הקרן עלתה על ביצועי המדדים שקבעה עבורה ממשלת נורווגיה. ב-2008 תם עידן זה לאחר ששווי הקרן צנח בכ-25% ושווי מניותיה ירדו ב-40%. הירידה לא היתה חריפה מזו שחוו משקיעים גדולים אחרים, אך היא הובילה לבדיקה פנימית בנורווגיה. הסיבה לכך נעוצה בחלקה בכך שההפסדים היו גדולים מהצפוי עבור מדיניות השקעה מעוטת סיכונים, ובחלקה בכך שהקרן ביצעה כמה הימורים כושלים על מניות בנקאות, בהן מניית ליהמן ברדרס שקרס בסתיו 2008.



הממשלה, מזועזעת עמוקות, הזמינה מחברת הייעוץ מרסר סקירה של גישת הניהול האקטיבי של הקרן ודו"ח של שלושה מרצים למינהל עסקים: אנדרו אנג מקולומביה, ויליאם גוצמן מייל, וסטיבן שייפר מלונדון. שלושת הפרופסורים מצאו כי גם אם הקרן היתה בוחרת מניות באקראיות היא היתה יכולה לרשות ביצועים דומים. אם מביאים בחשבון את הצניחה בשווקים, ביצועי הקרן היו דומים לקרנות מדדיות שניהולן פאסיבי לגמרי. "העדויות מצביעות כי לאורך זמן, מנהלים אינם מספקים רווחים מוגדלים", אומר אספן סירנס מאוניברסיטת טרומסו הנורווגית.



כיצד, אם כך, הצליחה הקרן לנצח את המדדים לפני המשבר? הפרופסורים טוענים כי הדבר לא נבע מבחירת מניות חכמה, אלא מהסיכונים שהקרן לקחה על עצמה באמצעות השקעה בניירות ערך שאינם נסחרים בקלות, או רכישת אג"ח של חברות שעלולות לפשוט רגל. לטענתם, במקום לנסות לעלות על המדדים, על הממשלה להצמיד את הקרן למדד ולאפשר מעט נטילת סיכונים מכיוון שמדובר בהשקעה לטווח ארוך במיוחד.



מנהלי הקרן השיבו מלחמה באמצעות דו"ח המבקר השקעה פאביסית. בין היתר, הם טוענים כי רק שוטים ירכשו אג"ח קונצרניות בהתבסס על דירוגי האשראי שלהן בלבד. הקרן התאוששה בחדות ב-2009, ורשמה עלייה של 22% ב-9 החודשים הראשונים של השנה. עלייה זו צפויה לסייע למנהלי הקרן בעת הדיון בנושא בפרלמנט בנורווגי באביב הקרוב.