"תביעת ענק שתזעזע את שוק ראיית החשבון היא רק עניין של זמן"

>> גם שומר הסף המגודל והשרירי ביותר מפחד ממשהו. ממה הוא מפחד? מבריונים גדולים ממנו שיחטיפו לו מכות רצח. פירמות רואי החשבון העוסקות בביקורת חשבונאית חוששות בדיוק מכך. הן אמורות לשמש שומר הסף של שוק ההון, אבל תביעת רשלנות אחת יכולה - כך טוענים רואי החשבון - להיות מכת מוות גם עבור הגדול שבמשרדים.



בימים הקרובים תתכנס מועצת רואי החשבון כדי לדון ביוזמה להגביל בחוק את האחריות בנזיקין של רואי חשבון מבקרים. המועצה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, היא הגוף המפקח על ענף ראיית החשבון בישראל. נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח יגאל גוזמן, מקדם במועצה יוזמת חקיקה להגבלת אחריות רואי החשבון וכבר נועד בעניין עם שר המשפטים יעקב נאמן ועם רוטקופף.

תביעות ענק נגד פירמות רואי חשבון הן חזון נפרץ בארה"ב ובמדינות נוספות. התביעות מגיעות בדרך כלל אחרי קריסת חברות וחשיפה של הונאות חשבונאיות או מצגים מטעים בדו"חות כספיים. רואי החשבון המבקרים הם שומרי הסף שאמורים לאתר ולמנוע טעויות כאלה. הטענה המיידית היא "התרשלתם". התביעות מוגשות על ידי "צדדים שלישיים": בעלי המניות של החברה, משקיעים ונותני אשראי הטוענים כי סבלו נזק כלכלי בגלל הדו"חות הכספיים המוטעים.



לכאורה, קשה להבין ממה מודאגים רואי החשבון. אמנם בארה"ב ובבריטניה מתנהלות תביעות במאות מיליוני דולרים נגד פירמות רואי חשבון, אך בישראל עדיין לא נראתה תביעה בסדר גודל שיזעזע את אמות הספים.



לשם המחשה, ב-2005 עמדו נגד פירמות רואי החשבון המובילות באיחוד האירופי לפחות 28 תביעות שכל אחת מהן בסכום גדול מ-75 מיליון יורו, ובחמש מתוכן הגיע סכום התביעה ליותר מ-750 מיליון יורו. נגד פירמת רואי החשבון הבינלאומית ארתור אנדרסן, מנוחתה עדן, הוגשו כ-100 תביעות בסך של מאות מיליוני דולרים על רשלנותה במניעת הסקנדל החשבונאי וההונאה שהובילו לקריסת תאגיד אנרון. לעומת זאת, הסכום הגדול ביותר ששולם על ידי פירמת רואי חשבון בישראל, ככל הידוע, היה 23 מיליון שקל ששילמה פירמת קסלמן וקסלמן בהסדר פשרה בתביעה שבה היתה אחת משורת נתבעים, בקשר לקריסת הבנק למסחר בעקבות המעילה שביצעה אתי אלון.



ישראל בולטת בחריגותה



"אחריותם של רואי חשבון מבקרים כלפי צדדים שלישיים בישראל אינה מוגבלת. רואי חשבון מבקרים עלולים לחוב באחריות רחבת היקף", אומרת ד"ר נילי קרקו-אייל, מומחית לדיני נזיקין מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל ומי שמייעצת בעניין ללשכת רואי חשבון. לדבריה, "מאז 1990 ניכרת מגמה בינלאומית להגבלת היקף חבותם של רואי חשבון מבקרים בנזיקין. ישראל בולטת בחריגותה מבחינה משפטית בהיבט זה".



החשש העיקרי בלשכת רואי חשבון הוא כי במקרה הקיצוני, תביעה גדולה תביא לקריסה של אחת הפירמות הגדולות. חשש אחר הוא כי רואי חשבון מנהיגים הליכי ביקורת מיותרים רק כדי למנוע תביעות, וכי שירותי הביקורת החשבונאית מתייקרים והופכים לבלתי נגישים עקב כך. "האינטרס להגבלת חבותם של רואי חשבון מבקרים אינו רק אינטרס של המקצוע אלא של שוק ההון בכללותו", טוענת קרקו-אייל.



רואי החשבון אינם היחידים המבקשים להגביל את האחריות שהם חשופים לה בתביעות רשלנות. נאמני איגרות חוב וחברות דירוג פנו אף הם למשרד המשפטים בבקשה דומה: חקיקה שתגן עליהם מפני תביעות ענק. הסוגיה כולה מונחת כרגע לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, אבי ליכט.



אין ספק שאם יחליט משרד המשפטים לקדם חקיקה להגבלת אחריותם של רואי חשבון, ייאלץ לבחון גם דרישה כזו מצד "שומרי סף" אחרים בשוק ההון. בלשכת רואי חשבון רואים דחיפות רבה במיוחד בקידום החקיקה בעניינם, יותר מכל בעל מקצוע אחר.



עו"ד ירון הרמן, שותף במשרד עו"ד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' והיועץ המשפטי של לשכת רואי חשבון, אומר כי "רואי חשבון חשופים לאחריות בהיקף שאינו דומה לבעלי מקצוע אחרים. בעולם בחנו שאלה זו והגיעו למסקנה שצריך לפתור את בעיית חבותם של רואי חשבון מבקרים בדחיפות. הם חשופים לאחריות כלפי ציבור רחב יותר ובהיקפים כספיים גדולים יותר מבעלי מקצועות אחרים כפועל יוצא מאופי עבודת הביקורת, ומזהות מי שעלולים לתבוע אותם - בעיקר חברות ציבוריות או בעלות אג"ח סחירות, ציבור בעלי המניות, הנושים, עובדי החברה וכדומה".



הסכומים לא נחשפים



הרמן וקרקו-אייל אומרים כי אין מידע מקיף על סכומי הפיצויים ששולמו על ידי פירמות רואי חשבון בישראל. "בשל החשש מפני פגיעה במוניטין, פירמות אינן מוכנות לחשוף תביעות התלויות ועומדות נגדן או סכומי פשרות ששולמו על ידיהן", מסבירה קרקו-אייל. לדבריה, "התמקדות בשאלה מהם הסכומים ששולמו בפועל היא מוטעית. יש להתמקד בפוטנציאל לתביעות ענק, וזה קיים בוודאי בישראל. די בפוטנציאל לתביעות ענק כדי להניע חלק מהתופעות השליליות שמפניהן התריע האיחוד האירופי, כמו למשל פגיעה בנגישות לשירותי ביקורת או ביצוע הליכי ביקורת מיותרים".



איך ניתן להסביר את העובדה שעד היום הוטלה בישראל אחריות נזיקית בהיקפים מוגבלים יחסית לשאר העולם?



קרקו-אייל: "ראשית, שוק ההון הישראלי קטן בהיקפו מהשוק בארה"ב או באיחוד האירופי. שנית, אקראיות. לדעתי זהו רק עניין של זמן עד שתוגש תביעת ענק שתזעזע את שוק ראיית החשבון".



עד כמה הסיכון להתמוטטות פירמה הוא אמיתי?



קרקו-אייל: "החשיפה לתביעות ענק, ועקב כך חוסר היכולת לרכוש ביטוח אחריות מקצועית בעלות סבירה, יוצרים סיכון של ממש להתמוטטות של אחת מארבע פירמות רואי החשבון בישראל. אף שטרם הוגשה תביעה כזאת כנגד פירמה ישראלית, התביעות שהוגשו עד כה בישראל ובחו"ל ופוטנציאל האחריות רחב ההיקף מלמדים שלא מדובר באפשרות דמיונית".



עו"ד הרמן מוסיף: "למיטב ידיעתי, פרמיות הביטוח לאחריות מקצועית לרואי חשבון התייקרו משמעותית בשנתיים האחרונות. הסדרי ביטוח האחריות המקצועית הפרטניים של משרדים שעוסקים בחברות ציבוריות ככלל לא מגיעים לסכומי ביטוח שיש בהם כיסוי שלם להיקף החשיפה הפוטנציאלי".



כבר התמוטטה בעולם פירמת רואי חשבון ענקית, פירמת ארתור אנדרסן, אחרי פרשת אנרון. פירמות אחרות תפסו את מקומה. מה הבעיה?



קרקו-אייל: "התמוטטות תחריף את תופעת הריכוזיות בשוק הביקורת, יציבותו תיפגע וכך גם אמון המשקיעים בשוק ההון. ההפחתה בנטל האחריות על רואי חשבון מבקרים לא רק שלא תפגע באיכות הביקורת, אלא יכולה למנוע את התופעה של הרתעת יתר - שגורמת לביצוע הליכי ביקורת מיותרים ויקרים - ולחסוך עלויות ניכרות".



קרקו-אייל טוענת כי קיים חוסר הגינות בהטלת פיצויים אסטרונומיים על רואי חשבון שאינם אחראים להונאות ולמצגים המטעים בדו"חות החברה. לדבריה, "רואה החשבון המבקר אינו עורך את הדו"חות הכספיים ואינו מעורב בהחלטות הניהוליות שהביאו את החברה למצבה העגום. המגבלות הטבעיות בעבודת הביקורת, שמבוססת על בדיקות מדגמיות, מקשות עליו לגלות מצגים מטעים בדו"חות הכספיים, במיוחד כשהמצג המטעה הוא תולדה של תרמית מתוחכמת. אף על פי כן עלול רואה החשבון לשאת בסופו של דבר במלוא הפיצוי".



כיס עמוק במיוחד



עו"ד הרמן מזהיר מפני בחירת ישראל כיעד לתביעות נגד משרדי רואי חשבון בקשר לחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל. לדבריו, "פירמות רואי חשבון נחשבות לכיס עמוק במיוחד במצבים שבהם החברה המבוקרת קרסה, ובהיבט הזה משרד רואי חשבון ישראלי חשוף יותר מעמיתו האמריקאי או האירופי".



הוא מוסיף כי "מקצוע ראיית החשבון קיבל על עצמו אמות מידה בינלאומיות לעריכת ביקורת, ועם המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית ifrs גם לגבי דיווח כספי, אבל השוואת מעמדם של רואי חשבון ישראלים לחבריהם הזרים הסתיימה בכך. בעולם נהנים רואי חשבון מהסדרים של אחריות מוגבלת, ובישראל המצב רחוק מכך".



ב-2008 המליץ האיחוד האירופי למדינות החברות באיחוד להגביל את אחריותו של רואה חשבון מבקר באחת משלוש דרכים: חיוב רואה החשבון המבקר אך ורק בחלקו היחסי באחריות הנזיקית, קביעת תקרה סטטוטורית לפיצוי שישלם רואה חשבון שנמצא רשלן או מתן היתר להגבלת האחריות של רואה החשבון במסגרת החוזה המוסכם עם הלקוח.



בבריטניה למשל הוגבלה אחריותם של רואי חשבון מבקרים רק כלפי החברה שאותה הם מבקרים, והמשקיעים אינם יכולים לתבוע אותם על רשלנות. בארה"ב נהוג להשית על רואי חשבון פיצויים רק בהתאם לחלקם היחסי בנזק.



קרקו-אייל, שחקרה את העניין, סבורה כי הדרך הטובה ביותר להגביל את אחריות רואי החשבון בישראל היא לקבוע תקרה לגובה הפיצויים שניתן יהיה להטיל עליהם, ואשר תחושב בהתאם לשכר הטרחה של רואה החשבון. שיטה זו נהוגה למשל בקנדה, גרמניה ואוסטרליה. לדבריה, פתרון זה יוצר ודאות לגבי היקף הסיכון שלו חשופים רואי חשבון מבקרים ומפחית באופן משמעותי את הסיכון להתמוטטות פירמת רואי חשבון במקרה של תביעה.



עוד מציינת קרקו-אייל כי "במדינות רבות בעולם מתאפשר זה שנים רבות לרואי חשבון לפעול במסגרת שותפויות שאחריותן מוגבלת (llp). זהו מבנה משפטי שמאפשר לשותפים להגביל את חשיפתם האישית לתביעות שהוגשו נגד השותפות.



"בישראל אין אפשרות דומה לרואי חשבון, והם נושאים באחריות אישית לכל חבות המוטלת על הפירמה", מסבירה קרקו-אייל ומוסיפה: "יש לאפשר לרואי חשבון להתאגד בשותפויות מוגבלות או בחברות בעירבון מוגבל. לא ייתכן שנכסיו האישיים של רואה חשבון יהיו חשופים להליכי הוצאה לפועל בכל מקרה שבו אחד העובדים או השותפים בפירמה התרשל".