בית המשפט אילץ את אחת הפירמות הגדולות לחשוף הסכם שותפות שלה

>> האם אשה זכאית לקבל במסגרת חלוקת הרכוש בגירושין מחצית מהאחוזים של בעלה בשותפות משרד עורכי דין? בשאלה תקדימית זו, שעשויה להשליך על שותף או שותפה במשרד עורכי דין בישראל ועל הפירמות המעסיקות אותם, יצטרך בית המשפט להכריע בקרוב. ואולם כבר כיום הוכיח בית המשפט כי הוא קשוב בהחלט לטענת האשה כי היא זכאית למחצית מהאחוזים.

בהחלטה שנתן השבוע השופט יעקב כהן מבית המשפט לענייני משפחה, חייב בית המשפט את פירמת עורכי הדין בה שותף הבעל למסור לאשה את הסכם השותפות עליו הוא חתום, וכן את כל ההחלטות וההסכמות בכתב שנתקבלו בשותפות שיש להן השלכה על תוכן הסכם השותפות, על מנת שתוכל לעשות בהן שימוש כדי לתבוע את מלוא זכויותיה מהבעל.



בני הזוג (שפרטיהם נאסרו לפרסום) היו נשואים יותר מ-30 שנה, עד שלפני כשנתיים עזב הבעל, עורך דין בכיר באחת מהפירמות הגדולות בישראל, את הבית. האשה, המיוצגת על ידי עוה"ד בועז ויוסי שגב, צילה טמיר ויעקב סידי, הגישה תביעה לחלוקת הרכוש המשותף במסגרתה טענה כי יש לחלק גם את זכויותיו של הבעל במשרד עורכי הדין. לצורך כך ביקשה לקבל עותק מהסכם השותפות שבין הבעל לשותפיו.



הבעל והמשרד התנגדו נחרצות לבקשה. לטענת הבעל, המיוצג על ידי עוה"ד אבנר זינגר, שמואל מורן ואירית רייכמן, מדובר בניסיון של האשה לשעבד אותו, ולהמשיך לקבל מחצית מפרי עמלו לאחר מועד הקרע ביניהם.



לגרסת הבעל, אין מקום לחשיפת הסכם השותפות, שכן הוא שייך לכל אחד מהשותפים ולא לו בלבד, ומדובר בהסכם שהשותפות והשותפים שמרו על סודיותו בקנאות לאורך שנים. המשרד, שיוצג על ידי עוה"ד יוסי אשכנזי, הוסיף כי ההסכם כולל מידע סודי ורגיש ביותר עבור השותפות ועבור חבריה, וכי חשיפת ההסכם לעיני האשה ובאי כוחה כרוכה בפגיעה בזכויות יסוד ובאינטרסים של השותפות ושותפיה שאינם צדדים לסכסוך. לתמיכה בטענות צירף המשרד תצהיר של השותף המנהל בו, שחשף את זכויותיו של הבעל בשותפות. לטענת המשרד, על האשה להסתפק בתצהיר זה.



השופט כהן קבע בהחלטתו כי לא מצא בתצהירו של השותף המנהל כל טענה עובדתית המובילה למסקנה כי הסכם השותפות כולל בתוכו "סודות עסקיים" של השותפות.



הוא ציין כי מתשובתו של השותף לשאלה "מה סודי בעשרת עמודי הסכם השותפות", עלה למעשה כי אין בהסכם השותפות כל פרט סודי של ממש, למעט שמותיהם וזכויותיהם הספציפיות של יתר השותפים שגילויין עלול לאפשר למתחרי הפירמה "לחקות את ההצלחה שלנו, ולדעת למשל איך לפתות שותפים מהמשרד".



לכן, סבר השופט כהן, מחיקת שמות השותפים ואחוזי השתתפותם בשותפות מהעותק שיימסר לאשה, "תמנע למעשה כל פגיעה בפרטיותם של מי מהשותפים והמידע שיימסר בדרך זו, אינו בגדר מידע סודי שההגנה עליו מצדיקה הותרת סיכוי לפגיעה של ממש בזכות רבת ערך שעשויה לצמוח למבקשת אם תתקבל טענתה כי זכויותיו של הבעל בשותפות הינן זכויות בנות איזון שיש לכללן במסת רכושם המשותף של הצדדים".



השופט ציין כי הגיע למסקנה שיש לאפשר לאשה שימוש בהסכם, גם לאור עדותו של השותף המנהל על כך שאין לחלק עם האשה את הזכויות שצבר הבעל לפיצויי פיטורים. לדבריו, פרשנות זו של הפירמה כי ההפרשות לפיצויי פיטורים הינן "חלק מן הרווחים להם זכאי הנתבע" ולפיכך אין לאזנן, אינה יכולה לעמוד.



השופט כהן קבע כי "העובדה כי זכאות זו של הבעל נלמדה אך ורק מתוך עדותו של עורך הדין ולא מתוך תצהירו, מלמדת כשלעצמה על חיוניות המצאת הסכם השותפות גופו לידי באי כוח המבקשת, הזכאים לרדת לחיקרו ולתור אחר סעיפים העשויים לתמוך בטענת מרשתם כי מדובר בזכות בת איזון בין הצדדים". השופט הוסיף כי העיון בהסכם נדרש גם כדי לבסס את המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם לבעל יש זכות לבקש את פירוק השותפות.