בוסטון, יש לנו בעיה

שלוש קרנות נאמנות מבוסטון שהצליחו להתברג בעשירייה המובילה בארה"ב ב-1999 פתחו את 2010 עם נתח שוק קטן יותר. פידליטי, פוטנם ו-mfs החזיקו בדצמבר ב-12% משוק קרנות המניות והאג"ח, שהיקפו המוערך הוא 6.9 טריליון דולר.



לפי נתוני חברת מחקר הקרנות מורנינגסטאר, מדובר בירידה חדה - לפני עשור החזיקו הקרנות האלה 21% מהשוק.

פידליטי איבדה את המקום הראשון בדירוג קרנות הגידור הגדולות, וירדה למקום השלישי. פוטנם צנחה מהמקום הרביעי למקום ה-26. mfs, שהקימה ב-1924 את קרן הנאמנות הראשונה בארה"ב, ירדה שישה מקומות - למקום ה-16.



העשור האחרון, שבו ירד מדד 500 s&p ב-9% (כולל דיווידנדים), היה קשה במיוחד עבור מנהלי הקרנות הגדולים בבוסטון. זאת, מכיוון שמשקיעים פרטיים נהרו לתחום הקרנות העוקבות אחר מדדים ואג"ח - שבו הם אינם חזקים, ושבו העמלות נמוכות יותר מאשר בקרנות מנייתיות שבהן הניהול אקטיבי.



"הימים שבהם היינו מעלים את בוחרי המניות המוצלחים על נס הגיעו לסיומם", אומר אדוארד ריילי, המנהל קרנות בבוסטון מאז 1967, בהן זרוע הקרנות של בנק סטייט סטריט. כיום ריילי הוא סמנכ"ל ההשקעות של חברת ריילי אסט מנג'מנט.



ואולם הנזק אינו רק למוניטין - חברות הקרנות של בוסטון פיטרו עובדים והעבירו משרות מחוץ למדינת מסצ'וסטס כדי לצמצם עלויות.







שתי מרוויחות גדולות



הנהנות הגדולות מהשינוי בעולם הקרנות הן ונגארד גרופ, המתמחה בקרנות מדדיות זולות, ופימקו - שקרן טוטאל ריטרן שלה נהנתה מהעניין המחודש באג"ח והיתה לקרן האג"ח הגדולה בעולם.



לפי נתוני מורנינגסטאר, ונגארד, הנמצאת בבעלות משקיעי הקרן, משכה השקעות בסך 440 מיליארד דולר בעשור - הסכום הגדול ביותר מקרב מנהלי קרנות המניות והאג"ח. הקרן הגדולה ביותר של ונגארד, היושבת בפנסילווניה, היא קרן ונגארד טוטאל סטוק מרקט אינדקס, ששווייה כ-107 מיליארד דולר, ושעוקבת אחר תשואות מניות של 1,300 החברות הגדולות בארה"ב, לפי שווי שוק.



פימקו, היושבת בקליפורניה ונמצאת בבעלות חברת הביטוח הגרמנית אליאנץ, משכה השקעות בסך 210 מיליארד דולר. פימקום טוטאל ריטרן, המנוהלת על ידי "מלך האג"ח" ביל גרוס, החזיקה 32% מנכסיה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות נכון לסוף נובמבר, ו-17% במשכנתאות.



הקרנות של ונגארד ופימקו נמצאות במקום אחר לחלוטין לעומת פידליטי מגלן, שצמיחתה תחת הנהלת פיטר לינץ' ב-1977-1990 מיסדה את מעמדה של בוסטון כמרכז עולמם של מנהלי קרנות המתמחים בבחירת המניות. לינץ', עם רעמת השיער הלבנה הידועה שלו, דגל ברכישת מניות של חברות שהמשקיעים מכירים ומבינים. הוא ביצע חלק גדול מהמחקר שלו בעצמו באמצעות פגישות עם מנהלים, לקוחות וספקים.



בתקופת לינץ', מגלן רשמה תשואות של 29% בשנה, לעומת תשואה של 15% של מדד 500 s&p וספר ההמלצות שלו למשקיעיםו מ-1989, היה רב-מכר.



איתור מנהלי קרנות "שיכולים לבחור ביעילות מניות מנצחות היה דרך טובה למשקיעים להגדיל את הונם, ולדעתי זה יהיה נכון גם בעתיד", כתב לינץ' במייל לערוץ בלומברג ניוז. לינץ' הוא כיום סגן יו"ר זרוע ניהול הקרנות של פידליטי, ומשמש כמנטור לאנליסטים שלה, לדברי סקוט ביירל, דובר החברה.



לדברי דון פיליפס, דירקטור במורנינגסטאר, השווקים הדוביים של 2000-2002 ו-2007-2009, פגעו בתהילה של סגנון ניהול הקרנות של לינץ'. "מנהלי ההשקעות בקרנות המנייתיות לא הצליחו לחמוק משתי הבועות שהיו באחרונה", אמר פיליפס בראיון טלפוני. "פחות אנשים מוכנים להאמין שהם יצליחו לעשות זאת בעתיד".



המשקיעיים הזרימו סכום שיא של 357 מיליארד דולר לקרנות אג"ח ב-2009 בעקבות ירידה של 37% במדד 500 s&p ב-2008, לפני נתוני מורנינגסטאר. הם הזרימו 36 מיליארד דולר לקרנות העוקבות אחר מדדי המניות והשקיעו 104 מיליארד דולר בתעודות סל (etf). קרנות מנייתיות מנוהלות, לעומת זאת, סבלו מפדיונות בסך 37 מיליארד דולר. מבין חברות ניהול ההשקעות בארה"ב, פוטנאם סבלה מהפדיונות הגדולים ביותר. לקוחותיה משכו 108 מיליארד דולר מקרנות המניות והאג"ח במשך עשר שנים, והותירו אותה עם נכסים של 49 מיליארד דולר. mfs ניהלה נכסים בסך 68 מיליארד דולר ב-31 בדצמבר, לאחר פדיונות בסך 2 מיליארד דולר. פידליטי זכתה לפיקדונות בסך 101 מיליארד דולר וסיימה את 2009 עם נכסים בסך 738 מיליארד דולר.



העשור האבוד של בוסטון



"זה היה העשור הכמעט אבוד של החברות מבוסטון", אומר ג'ים לוול, עורך עלון החדשות העצמאי fidelityinvestor.com. הבולטות של בוסטון כמוקד לניהול נכסים נובע מהחלטתו של השופט סמואל פוטנאם מ-1830, שהעניקה לנאמנים חופש פעולה נרחב להשקיע את כספם של לקוחותיהם האמידים.



לאחר mfs נכנסה לשוק קרנות הנאמנות גם סטייט סטריט ב-1924 וב-1930 גם פידליטי הלכה בעקבותיהם. ב-1970 הרחיבה פידליטי את הקונצפט והחלה למכור קרנות ישירות לציבור, באמצעות פרסומות.



תעשיית הקרנות סייעה לחלץ את העיר מקשייה הכלכליים בשנות ה-80, ונותרה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של כלכלתה. זאת, אף שלדברי אלן קלייטון-מת'יוז, כלכלן באוניברסיטת נורת'-איסטרן בבוסטון השפעתה נחלשה עם השנים.



השכר השנתי הממוצע של עובד במגזר ההשקעות במסצ'וסטס היה 214 אלף דולר ב-2008, פי ארבעה מהממוצע של שאר העובדים במדינה. באותה שנה נפל מספר המועסקים במגזר ל-46 אלף לעומת 55 אלף ב-2001. בעקבות הנפילה בשוק המניות בארה"ב ב-2008 קיצצה פידליטי 3,000 משרות, פוטנאם קיצצה 360 ו-mfs קיצצה 90.



פקיעתה של בועת הטכנולוגיה ב-2000 פגעה בחברות בבוסטון, שנודעו בכך שהשקיעו בחברות שהכנסותיהן ורווחיהן צמחו במהירות גבוהה יותר מהממוצע בשוק. קרן ניו אופורטיוניטיז של פוטנאם, וקרן גרואת' של mfs נפלו שתיהן ביותר מ-70% בין מארס 2000 לאוקטובר 2002, לעומת נפילה של 47% במדד 500 s&p באותה תקופה. שתי החברות גם הואשמו על ידי הרגולטורים בכך שהתירו פעולות מסחר לא חוקיות לחלק מלקוחותיהן - חלק משערורייה שהובילה להסדר בסך יותר מ-4.4 מיליארד דולר ששילמו החברות כדי להסדיר את האישומים נגדן.



עוברים לתעודות סל



המשבר הפיננסי ב-2008 גרם למשקיעים להימלט משוק המניות, וכשחזרו העדיפו להשקיע באג"ח ובקרנות מדדיות. "החברות הגדולות בבוסטון מעולם לא פיתחו מוניטין משמעותיים בתחומים אלה, ולכן נקשרו בתודעת הציבור להשקעה במניות", אומר לוול.



בריאן הוגן, נשיא חטיבת המניות של פידליטי, אומר כי המאבק למשוך משקיעים לקרנות המניות משקף את התקופה הקשה שעברה על השווקים, ולא חשפה חולשה בגישת ההשקעות של החברה. "אם נצליח להניב ביצועים עקביים נראה גם את ההשקעות זורמות פנימה", אמר. קרנות האג"ח של פידליטי משכו השקעות בסך 21 מיליארד דולר בשנה שעברה, לפי מורנינגסטאר.



ג'ואל טילינגאסט, שמנהל את קרן priced stock fund-- fidelity low שמנהלת 27 מיליארד דולר, עלה על ביצועיהם של כל מנהלי קרנות הנאמנות המגוונות ב-20 השנה האחרונות, עם תשואות שנתיות של 14%. קרן fidelity contrafund של ויליאם דאנוף, בסך 61 מיליארד דולר, הניבה תשואה שנתית של 12% באותה תקופה והובילה לדירוגו במקום התשיעי מבין מנהלי הקרנות.



בתגובה לתשואות של קרנותיה המנייתיות, הגדילה פידליטי את צוות המחקר שלה ב-60%. מאז 2005 גייסה יותר אנליסטים מנוסים ופתחה משרדים בלונדון, הונג קונג, טוקיו ומיאמי. בשנה שעברה עלו ביצועיהן של קרנותיה המנייתיות על אלה של 57% מיריבותיהן. עם זאת, פידליטי התעלמה מהצלחתן של תעודות הסל. החברה מחזיקה בנתח של פחות מ-0.1% משוק ה-etf בארה"ב, שגודלו 776 מיליארד דולר. לדברי ג'רמי סיגל, פרופסור למימון בבית הספר למינהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילווניה ומחבר הספר stocks for the long run, תעודות סל משכו השקעות שהיו מופנות בעבר לקרנות מנוהלות. "אנשים מבינים שמנהלי קרנות לא מכים את השוק", אמר סיגל, המסייע לוויזדום-טרי אינווסטמנטס, שמוכרת תעודות סל.



יו"ר mfs רוברט פוזן, שהיה בכיר בפידליטי ב-1987-2001, אומר כי נהירת המשקיעים לקרנות אג"ח בשנה שעברה היתה תוצאה של פאניקה בעקבות המשבר. "העניין בקרנות מדדיות עולה ויורד", הוא אומר. גאוף בוברוף, יועץ לקרנות נאמנות ברוד איילנד, אומר ששנה אחת של שיפור בתשואות לא תספיק כדי לחדש את עניין המשקיעים בחברות מבוסטון. "ברגע שאיבדת קהל נאמן יידרשו שנים לפני שתוכל לזכות בו בחזרה. הביצועים הגרועים שרשמו הקרנות לתקופה מסוימת שרפו הרבה גשרים".