ביטוח המנהלים חוגג גם על הזוטרים

>> "כל הזמן מדברים על העלייה בדמי הניהול בגמל, אבל הסיפור האמיתי שכולם מתעלמים ממנו הוא הקרטל בביטוחי המנהלים. בגמל לפחות יש תחרות - בביטוחי המנהלים אין תחרות בכלל. אם אתם יכולים להכניס אותי לתוך הקרטל הזה, זה טוב. זה ענף שאף אחד לא מצליח להצטרף אליו, והוא חוגג על כל עם ישראל".



את הדברים האלה אמר ל-themarker לפני כמה שבועות יאיר לפידות, מנכ"ל ובעלים משותף של בית ההשקעות ילין לפידות. שיחות עם גורמים שונים בשוק ההון והביטוח הבהירו שישנה כמעט תמימות דעים שדמי הניהול בביטוחי המנהלים הם היקרים ביותר ביחס לשאר המוצרים הפנסיוניים.

ביטוח מנהלים הוא מוצר שמשלב חיסכון פנסיוני ומרכיבים ביטוחיים - ביטוח חיים וביטוח על אובדן כושר עבודה. למרות השם היומרני שניתן למוצר הזה, אין בינו לבין מנהלים דבר, מלבד ניסיון שיווקי מוצלח לפנות אל הלקוח בתואר המכובד "מנהל".



יש כמה סוגי פוליסות ביטוחי מנהלים: פוליסות מבטיחות תשואה, פוליסות משתתפות ברווחים והפוליסות החדשות. בפוליסות המבטיחות תשואה מובטחת לחוסך תשואה מסוימת, כאשר כל תשואה נוספת שמשיגה החברה המנהלת שייכת לה. בפוליסות משתתפות ברווחים, משתתף החוסך עם החברה המנהלת ברווחים שהיא משיגה בכסף, ואילו בפוליסות החדשות לא מובטחת לחוסך תשואה מסוימת, אך החברה המנהלת גם לא לוקחת חלק מהרווחים וכל התשואה שהיא משיגה מגיעה אל החוסך. הנפקתן של הפוליסות מבטיחות התשואה והמשתתפות ברווחים הופסקה וכיום ממשיכות החברות להנפיק רק את הפוליסות החדשות.



חברות הביטוח שמנהלות את פוליסות המנהלים החדשות גובות בהן דמי ניהול מההפקדות ומהנכסים הצבורים. ישנם כמה מודלים של גביית דמי הניהול, כאשר אחד הרווחים כיום הוא של דמי ניהול בשיעור 13% מההפקדות השוטפות, שיורדים במשך השנים ויכולים להגיע עד 0%. במקביל גובות החברות דמי ניהול מהנכסים שנצברו, ואלה עולים עם השנים, מ-1% ל-2%. אם משקללים את שני סוגי דמי הניהול משלמים החוסכים בביטוחי המנהלים דמי ניהול ממוצעים של כ-1.8%. בפוליסות מהסוג המשתתף ברווחים יש מנגנון דמי ניהול אחר. החברות גובות דמי ניהול קבועים של 0.6% מהנכסים הצבורים, כשבמקביל הן משתתפות בתשואה שהן משיגות ללקוח וגובות 15% ממנה.



הרכיב המשתנה התלוי בתשואה הוא מקור הכנסה אדיר לחברות הביטוח, ודי להציץ במה שהתרחש בשנתיים האחרונות כדי להיווכח בכך. היות שב-2008 הניבו פוליסות המנהלים המשתתפות ברווחים הפסדים כבדים לחוסכים בהן, נאלצו חברות הביטוח להפסיק את גביית דמי הניהול המשתנים עד לכיסוי אותם הפסדים. העובדה הזו מנעה מחברות הביטוח להשתתף בחגיגת התשואות הגדולה של 2009, כפי שהראו הדו"חות הכספיים שלהן בשנה זו: בניגוד לרווחים שהושגו בשלל מגזרי הפעילות שלהן, בביטוחי החיים הרווחים היו מתונים.



היתרון שבביטוח מנהלים הוא מקדם הקצבה המובטח לחוסך. מקדם הקצבה הוא מספר לפיו מחושבת הקצבה שיקבל החוסך בגיל הפרישה. לדוגמה, אם הובטח לעובד מקדם קצבה של 200 והוא חסך בפוליסת המנהלים שלו מיליון שקל, הקצבה שיקבל מדי חודש היא מיליון חלקי 200 - כלומר 5,000 שקל. בקרנות פנסיה מקדם הקצבה אינו מובטח, והוא מתעדכן כל הזמן לפי טבלאות תוחלת החיים המעודכנות. העלייה בתוחלת החיים גורמת לכך שמקדם הקצבה בקרנות הפנסיה גדל עם השנים, וכך תקטן בהתאם הקצבה החודשית שיקבל החוסך כשייצא לפנסיה. לעומתן, ביטוח מנהלים חסין מפני שינויים בתוחלת החיים.



ואולם אין במקדם המובטח כדי להסביר את דמי הניהול היקרים באופן יחסי, היות שהעלייה הצפויה בתוחלת החיים משוקללת במקדם שמציעות החברות בפוליסות המנהלים שהן מוכרות. לדוגמה, כיום מקדם הקצבה בקרנות הפנסיה הוא של 186, כאשר פוליסות מנהלים חדשות נמכרות עם מקדם קצבה מובטח של יותר מ-200.



יתרון נוסף של ביטוחי המנהלים על קרנות פנסיה, גם אם לא בטוח שיש בו כדי להסביר את שיעור דמי הניהול, הוא העובדה שזכויות החוסכים בהן לא מושפעות מחוסכים אחרים. חברת הביטוח היא זו שעומדת מול בעל הפוליסה והיא צריכה להתכסות מולו. לעומת זאת בקרנות פנסיה כל העמיתים ערבים זה לזה, כאשר חברת הביטוח עצמה לא נחשפת מול העמיתים. זה יכול להיות טוב - אם מדובר בחוסך שהתגלו אצלו בעיות בריאותיות או אחרות - אבל זה יכול להיות גם רע, אם חוסך מוצא את עצמו מממן בכספי החיסכון שלו שלל בעיות של עמיתים בקרן.