דמי הניהול מנופחים. הגיע הזמן להוריד אותם

>> מדינת ישראל מכרה לפני שבוע את השליטה בקרן הפנסיה הע"ל. המכרז למכירת הקרן נחשב לאחד המכרזים החמים שהיו בשוק ההון הישראלי בעת האחרונה. כל הגופים המוסדיים המובילים התעניינו בו. בסופו של דבר ניגשו למכרז שלושה גופים, שהציעו עבור הקרן מחיר של 70-107 מיליון שקל. זאת אף שהמכרז כלל הגבלה על דמי הניהול המותרים לגבייה בקרן: עד 7% מההפקדות החודשיות ועוד 0.1% מהנכסים הצבורים. ותו לא.



קרן הפנסיה הע"ל היא קרן ותיקה. היא סגורה לקבלת עמיתים חדשים. לכן, הקרן לא צריכה להשקיע כלל במאמצי שיווק לשם גיוס לקוחות - ובכך היא חוסכת לעצמה חלק ניכר מההוצאות של ענף הפנסיה והגמל כיום. ועדיין, העובדה ששלושה גופים מוסדיים מובילים - בראשם בית ההשקעות הגדול פסגות - היו מוכנים להכניס את היד לכיס ולשלם עד 107 מיליון שקל עבור קרן שדמי הניהול המרביים בה הם 33%-50% פחות מהמקובל בענף הפנסיה והגמל כיום, אומרת דרשני.

דמי הניהול המקובלים כיום בשוק ההון, בענף הגמל ובביטוחי החיים נעים בין 1.2% ל-1.6% מהנכסים הצבורים. קרנות הפנסיה החדשות גובות דמי ניהול של עד 1.1% מהנכסים (צירוף של דמי ניהול של 6% מההפקדות ועוד 0.5% מהנכסים). ממוצע דמי הניהול שגובה כיום ענף הגמל והפנסיה גבוה ב-50%-100% מזה שהיה לפני שהבנקים מכרו את השליטה בקופות הגמל (ממוצע של 0.6%-0.8% דמי ניהול שהיה מקובל אז בקופות הגמל). כל הסימנים מעידים כי בתחום דמי הניהול אין תחרות בין בתי ההשקעות בישראל. למעשה, החשש הוא כי דמי הניהול ימשיכו ויתייקרו, עד לתקרה הקבועה בחוק - 2% מהנכסים.



מחיר השוק שקבעו הגופים המוסדיים עבור קרן הע"ל מעיד כי אלה דמי ניהול שערורייתיים. אלה אינן העדויות היחידות. כך, קרנות הפנסיה הוותיקות המולאמות בידי המדינה (מנוהלות בידי חברת עמיתים) גובות דמי ניהול של 0.13% בלבד. אז נכון, לקרנות הללו אין הוצאות שיווק והפצה - אבל יש להן אותן הוצאות בדיוק בתחום ניהול ההשקעות, והוצאות תפעוליות כבדות מאוד בשל הצורך לשלם פנסיה מסובכת ומורכבת לחישוב לעמיתיהן.



עוד עדות: קופות הגמל המפעליות, שהן קופות המנהלות את כספי הפנסיה של מפעלים גדולים (תעשייה אווירית, אל על, חברת החשמל וכו') מסתפקות גם הן בדמי ניהול של 0.3%-0.4%. משמע, ניתן לנהל תיק השקעות פנסיוני בלי הוצאות שיווק והפצה, בסכום שאינו עולה על 0.2%-0.4%.



תוסיפו על הסכום הזה עוד עמלת הפצה של 0.1% לבנקים ועוד 0.2% מרווח רווח למנהל קרן הפנסיה, והנה הגעתם לדמי ניהול של 0.5%-0.7%. איך, לכל הרוחות, הגיע ממוצע דמי הניהול בענף הגמל לשלושת רבעי האחוז יותר מכך (1.2%-1.6%)?



התשובה היא סוכני הביטוח, המגייסים לקוחות עבור קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי החיים השונים. בתמורה למאמצי השיווק החרוצים שלהם מקבלים סוכני הביטוח מהקרנות והקופות עמלות מכירה בשיעור של 0.5%-0.6% לפחות. בפועל, קרוב למחצית דמי הניהול שמשלמים כיום עמיתי הגמל והפנסיה אינם מופנים לניהול השקעות, לשיפור השירות או להבטחת טיב הדיווח ומהימנות חישוב תשלומי הפנסיה לעמית. קרוב למחצית דמי הניהול פשוט זורמים לכיסם של סוכני הביטוח כהכנסה בטוחה ומניבה.



החוסך מפסיד פעמיים



התשלום עבור סוכני הביטוח אינו מועיל כלל לעמיתי הפנסיה והגמל. להבדיל מהבנקים, שהיו אמורים להיכנס לענף כיועצים אובייקטיביים שרק טובת החוסך לנגד עיניהם - ובעבור הייעוץ שהם נותנים לו היו אמורים לקבל עמלות של 0.25%-0.35% - סוכני הביטוח אינם רואים דבר לנגד עיניהם אלא את טובתם שלהם. הם ממליצים לחוסכים לעבור מקופת גמל אחת לאחרת רק על בסיס הרווח שיוצא להם מכך ולא על בסיס טובת החוסך. הנזק לחוסך הוא כפול: הוא גם מקבל עצות רעות מסוכני הביטוח, והוא משלם על כך בייקור ניכר של דמי הניהול שלו.



מדינת ישראל, נזכיר, ערכה רפורמה מקיפה בשוק ההון (רפורמת בכר) במטרה לשפר את טיב ניהול ההשקעות הפנסיוני, את הייעוץ הפנסיוני וגם את התחרות בשוק האשראי. תחרות בשוק האשראי אמנם הושגה, אבל המטרות שנועדו לשפר את מצבו של החוסך הקטן כמעט לא הושגו. במקום שהחוסך לפנסיה ייצא נשכר מהרפורמה, סוכני הביטוח הם שהרוויחו ממנה.



מדינת ישראל, נזכיר עוד, משלמת מיליארדי שקלים בהטבות מס כדי לעודד את החיסכון הפנסיוני. האם המדינה צריכה לשלם את מיטב כספי המס שלה, רק בשביל להעשיר את כיסיהם של מנהלי הפנסיה והגמל, ובעיקר להעשיר את כיסיהם של סוכני הביטוח?



התשובה לשאלה הזו היא רטורית. בחקיקה של ועדת בכר נעשתה שגיאה גסה, בכך שהכנסת נעתרה ללחצי הלובי של סוכני הביטוח והתירה להם להמשיך לפעול כמשווקים של קופות הגמל (להבדיל מחובת הייעוץ האובייקטיבי שהוטלה על הבנקים). את השגיאה הזו יש לתקן בהקדם. צריך להטיל על סוכני הביטוח חובות של ייעוץ בלבד, ובתמורה לתשלום דומה לזה שמקבלים הבנקים - 0.25%. בכך ייפתח פתח כפול להוזלת דמי הניהול - גם הוצאות ההפצה יקטנו וגם סוכנים-יועצים יתחרו בין המנהלים השונים על בסיס מי גובה פחות דמי ניהול.



ולא, יש לקבוע תקרה לדמי הניהול המותרים לגבייה, תקרה נמוכה יותר מה-2% השערורייתים המותרים כיום, ובכך ללחוץ בפועל על שוק הגמל להוריד את המחירים שהוא משלם לסוכני הביטוח על חשבון פגיעה בפנסיה של הציבור הרחב.