הארכת חופשת הלידה תגביר את האפליה נגד נשים

>> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון 49) מאריכה את חופשת הלידה מ-14 ל-26 שבועות (חצי שנה). ואולם על אף ההד התקשרותי הניכר אסור להתבלבל.

בניגוד למשתמע ממסך הערפל שיצרו בעלי אינטרס שונים, אין משמעות הדבר שהאם הטרייה תזכה לשישה חודשי משכורת מהביטוח הלאומי כחלק מחופשת הלידה. בדומה למצב כיום, רק ב-14 השבועות הראשונים יזכו האמהות למשכורת, ואילו 12 השבועות הנוספים יהיו ללא תשלום. מכיוון שכך, 12 השבועות הנוספים אינם בגדר חובה סטטוטורית, וסביר כי על אף העדפתה הבסיסית של כל אם להישאר עם תינוקה 12 שבועות נוספים, מרבית האימהות לא יוכלו להרשות לעצמן להישאר נטולות מקור פרנסה במשך כשלושה חודשים.



יתרה מזאת, כבר כיום חוק עבודת נשים מאפשר להאריך את חופשת הלידה ללא תשלום. בתיקון 44 לחוק נקבע כי עובדת שהועסקה יותר מ-12 חודשים תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה כחופשה ללא תשלום ללא צורך בהסכמת המעביד.



אם כן, אין חדש תחת השמש ותנאי קבלת החופשה הנוספת בהצעת החוק החדשה זהים כמעט לחלוטין למצב החוקי הקיים ממילא. אם כך, מהו השינוי הגדול שיחולל התיקון החדש לחוק? האם יש לו משמעות מעשית כלשהי?



למרות כל מה שנאמר ניתן להצביע בכל זאת על שני יתרונות בהצעה החדשה. הראשון הוא השינוי התודעתי-תפישתי שטמון בעצם הגדרת חופשת הלידה כתקופה בת 26 שבועות. היתרון השני והפרקטי נובע מכך שבחוק החדש יישמרו הזכויות הסוציאליות לאורך כל חופשת הלידה, בניגוד למקובל בתקופת חל"ת רגילה.



השינוי התפישתי הוא שבתודעת הציבור חופשת הלידה תהיה שישה חודשים, ואילו החריג יהיה קיצורה ל-14 שבועות בלבד. כך, עובדת לא תיאלץ לבקש את הארכת החופשה מכיוון שזו מגיעה לה מכוח החוק, ויימנע הלחץ המופעל על ידי המעסיקים שלא להאריך את החופשה ולשוב לעבודה.



ביחס לזכויות הסוציאליות, לפי החוק החדש יחויב המעביד להמשיך לשלם תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, להפריש כספים לקופת גמל ולהחשיב את חופשת הלידה לצורך חישוב דמי ההבראה ולצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה. בנוסף, לא ניתן יהיה לפטר עובדת בכל תקופת חופשת הלידה ולצורך הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים תיחשב תקופת חופשת הלידה לתקופת עבודה.



מנגד, ההצעה מטילה נטל כלכלי כבד על המעביד, שלא רק שיצטרך להתמודד עם היעדרות עובדת לחצי שנה לפחות, אלא ייאלץ לשלם בתקופה זו בעבור הזכויות הסוציאליות. כבר כעת נשמעים קולות המבקשים לכרסם בהיקף ובעומק הזכויות הסוציאליות בתקופת חופשת הלידה "בתמורה" להארכתה. מגמה זו, אם תתממש, תחזק עוד יותר את האבסורד שבהצעת החוק החדשה, ובמקום לסייע לאימהות העובדות רק תכביד עליהן.



חסרונות אלה שבים ומעלים את הדילמה המוכרת ביחס למהות חקיקה מעין זו - האם השינוי התפישתי והכבדת הנטל הכלכלי על המעסיק לא יביאו בסופו של דבר להעמקת האפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים? קיים חשש כבד שהתשובה על כך היא חיובית.



הכותב הוא עורך דין. המאמר נכתב בסיוע מורן אומן, סטודנטית למשפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית