מיטב בית השקעות: תתכוננו לבועה הבאה - במניות המניבות

במיטב בית השקעות כבר כתבו בעבר על מאמצי הממשלה להגדיל את התחלות הבנייה, תוך הפשרה מואצת של קרקעות, במטרה להוריד את מחירי הנדל"ן למגורים. כעת נראה שהממשלה תקבל עזרה מבנק ישראל. כפי שפורסם ב-themarker, בנק ישראל מתכוון להקשיח את התנאים בגין מימון משכנתאות של קבוצות רכישה. צעד זה אמור לייקר את עלות המשכנתא, ולגרום לירידה בביקושים, לצד המאמץ של משרד השיכון לגרום לעליה בהיצעים.



כפי שניתן לראות בטבלה מטה, יישום ההנחיות של בנק ישראל יכול להביא לעלייה של 1,100 שקל בהחזר המשכנתא החודשי, בתנאי שהבנקים לא יהיו מוכנים להוריד את רמת הרווחיות בענף. "לדעתנו, חלק לא מבוטל מהקונים בקבוצות הרכישה לא מתכוונים לגור בדירות, אלא להשכיר אותם במטרה להבטיח לעצמם תשואה שוטפת נאה על הכסף או למכור את הדירה ברווח", אומר טרנס קלינגמן, אנליסט מיטב בית השקעות, "מסיבה זו, הקשחת התנאים על ידי בנק ישראל מורידה את הכדאיות בהשקעה בנדל"ן למגורים (דרך קבוצות רכישה) עקב העלייה הצפויה בעלות המינוף".



טבלה 1: הקשחת תנאי המימון ע"י בנק ישראל תגרום לגידול בהחזר המשכנתא (לקונים דרך קבוצות רכישה)







עם זאת, חשוב לזכור שעצם הבעיה של סביבת ריבית חריגה ונמוכה, לא נעלמה וציבור המשקיעים ימשיך לתור אחר אלטרנטיבות מניבות אחרות, דבר שעשוי לספק עדנה דווקא לחברות עם פוטנציאל לחלוקת דיווידנד מוגבר, דוגמת חברות הטלקום, בנקים וחברות ביטוח מסויימות, שצפויים לחדש את תזרים הדיווידנד כבר השנה (כגון בינלאומי, מזרחי, לאומי, מגדל ביטוח, הראל ומנורה).



רצ"ב הסקירה השנתית של מיטב בית השקעות שבה המלצות על מניות עתירי דיווידנדים, בדיוק מהסיבה הזו. בסביבת ריבית חריגה ונמוכה, ברגע שמצליחים למגר בועה אחת (לדוגמה בנדל"ן) בועה אחרת תתנפח במקומה.



מקרו - 2010



התכנסות סביב הבנצ'מרק - אבל להיות ערניים להפתעות בהמשך הדרך



שנת 2010 מהווה אתגר לא פשוט עבור מנהלי השקעות. ההתפתחויות המקרו-כלכליות ממשיכות להפתיע לטובה ואפילו בנק ישראל כבר מדבר על צמיחה של כ-3.5% בתוצר הישראלי ב-2010. בנוסף, מודלי התמחור מצביעים על כך שחלק ניכר מהחדשות הטובות כבר גלום במחירי המניות וקיים חשש בקרב כלכלנים רבים לגבי המחיר של תוכניות ההצלה האגרסיביות שננקטו על ידי ממשלות בעולם. בהעדר מוטיבים חזקים במיטב צופים לתנועה טבעית של התכנסות סביב משקולות הבנצ'מרק במניות. במסגרת זו יש עדיין מספר דגשים הראויים לציון.



1. העדפה לחברות מקומיות על פני חברת יצואנים - שירותי תקשורת ובנקים



היסודות החזקים של הכלכלה המקומית מביאים אותנו לנטייה להעדיף חברות מקומיות הנשענות על הצריכה הפרטית בישראל, במיוחד על רקע המשך ההתחזקות של השקל. רוב המטבעות בעולם רשמו עלייה נאה ביחס לדולר בחצי השנה האחרונה, למעט השקל-דולר ששערו נתמך על ידי התערבות מאסיבית של בנק ישראל.



ובכל זאת, בשוק היי-טק הישראלי קיימות חברות שכדאי לבחון את הסיפור הספציפי שלהן או על רקע התפתחות בשווקי היעד (איתוראן) או על רקע התמחור הנמוך (גילת לוויינים).



2. פוקוס על דיווידנדים - שירותי תקשורת



לאור רמות המחירים הנוכחיות בשוק המניות והתשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים, מניות של חברות המספקות תשואת דיווידנד שוטפת ימשיכו לרכז עניין רב. הפער בין תשואות הדיווידנד של החברות לבין אג"ח הממשלתיות הצמודות עדיין אטרקטיבי במיוחד. בחברות התקשורת למשל, פער זה מגיע לכדי 5%.



גם חלק מהבנקים צפויים לחזור ולשלם דיווידנדים גבוהים במיוחד בשנים הקרובות. בנוסף, יש פן נוסף חשוב בנוגע להעדפה שלנו לדיבידנדים. אנחנו שותפים להשקפה הגורסת כי אחרי המשבר, הצמיחה הכלכלית תתייצב ברמה נמוכה יותר מהרמה שהיינו רגילים אליה טרום המשבר, בעיקר בגלל המשך ה-deleveraging בעולם או בקיצור ה-new normal כלשון ביל גרוס מפימקו.



במקרה כזה, השקעות חדשות מצד החברות יכולות להניב תשואות נמוכות מהצפי ופירמות שיתמקדו בצמיחה מבוקרת (הקצאת הון תוך סינון קפדני של irr וזמן החזר השקעה) יחד עם שמירה על תשואות דיבידנדים גבוהים עשוים להניב ביצוע יתר לאורך זמן לעומת חברות עם פחות משמעת בצד ההשקעות.



3. השקעות קבועות במשק - החברות הקבלניות והתעשייתיות - בונים על ביבי (וקצת על הגז)



תחזית המקרו של מיטב מדברת על גידול של כ-1.3% בהשקעה גולמית. מטבעו הרכיב של ההשקעות הוא תנודתי והעדכון האחרון של בנק ישראל מדבר על גידול של 9.3% לעומת 1.9% לפני כן. "לדעתנו התחזית של בנק ישראל לא יכולה להתקיים אלא על ידי תרומה משמעותית ממגזר הבנייה והתשתיות", אומר גלינגמן. "הממשלה מבינה שבעולם החדש שנוצרה אחרי המשבר אי אפשר לסמוך על הייצוא כקטר העיקרי למשק".



לכן, הממשלה מנסה לעודד "מיני-בום" בתחום ההשקעות תוך התמקדות בענפי הבנייה והתשתיות. בתחום של הבנייה יש כוונה לעלות את רמת התחלות בנייה לכ 40-45 אלף יח"ד בשנה לעומת פחות מ-30 אלף בשנים האחרונות, תוך תהליך מואץ של הפשרת קרקעות וניסיון לפשט את תהליך אישורי הבנייה.



אם חזון הממשלה אכן יתממש, חברות התעשייה (הקשורות לענף הבנייה והתשתיות) והקבלנות אמורות ליהנות בצורה משמעותית. יתר על כן, במשבר האחרון חברות רבות נחלשו ומאפשרות למעשה לחברות המובילות לבסס את מעמדן בשוק. באפיק זה אנו מעדיפים להיצמד דווקא לחברות הגדולות כמו אלקטרה וכלל תעשייה (תחום המלט) למשל.



גרף 2: התחלות בנייה וצריכת מלט







4. תרבות צריכה מתפתחת - שוב הבנקים ו-specialty retailers



המעבר של ישראל ממדינה מתעוררת (יחסית ענייה) למדינה מפותחת (ויחסית עשירה) מלווה באופן טבעי בהעמקת שוקי האשראי לא רק בסקטור העסקי אלא גם באשראי קמעונאי. יחס החוב של משקי הבית (משכנתאות + אשראי צרכני) לתמ"ג עומד על כ-35% בישראל, כאשר לשם השוואה, בגרמניה השמרנית יחס זה עומד על מעל ל-60% ובארה"ב ובאנגליה מדובר בשיעור של מעל ל-100%. גידול באשראי צרכני אמור להטיב עם חברות ה-specialty retailers (מוצרי ריהוט, רכבים ,אופנה וכד') וכמובן גם עם הבנקים שיספקו את האשראי.



גרף 3: החוב של משקי הבית ביחס לתמ"ג (%) נמוך משמעותית מרוב המדינות המפותחות







גרף 4: הלוואות ממערכת הבנקאית לפי סקטור ביחס לתמ"ג (%)







5. לקנות מה שאין - הנפקות מעניינות בדרך



לאחר מספר שנים של בצורת כנראה שנראה התאוששות בשוק הראשוני. ישנן מספר חברות איכותיות שעשויות להגיע לשוק בשנה הקרובה דוגמת עזריאלי וקרדן נדל"ן (נדל"ן), אלקטרה מוצרי צריכה וויזה כ.א.ל. (שניהם עם פוקוס על הצרכן) ונמל אילת (תשתיות).



קלינגמן: "בסך הכול היינו ממליצים על תיק השקעות יחסית קרוב למשקלות מדד ת"א 25, אבל עם דגש על הסיפור "הישראלי" - צרכן מקומי חזק ולא ממונף. הצרכן הישראלי מהווה נכס אטרקטיבי עם פוטנציאל צמיחה נאה שקורץ לבנקים (שרוצים לדחוף לו אשראי) לחברות צריכה (שרוצים לדחוף לו שירותים ומוצרים) והממשלה (שרוצה לגרום לו לקנות נדל"ן בפריפריה ולחבר אותו למרכז על ידי פיתוח תשתיות)".