כלל פיננסים עולמית יומית: הפעם באמת יוצאים

מגמה מעורבת הבוקר בבורסות אסיה ואירופה, על רקע הציפייה להקדמת הנסיגה מתוכניות החילוץ של הפד מאמש (ראו הרחבה) בנוסף, ירידת מחירי הסחורות (ראו הרחבה) פוגעות במיוחד בחברות הכרייה אך גם מאותת למשקיעים שהביקושים הריאליים נמוכים, גם סין לא מספקת ישועה, כשמתגבר החשש להעלאה נוספת בדרישות הלימות ההון של הבנקים במדינה, אירופה עצמה עדיין באי וודאות בנוגע לנזק שתגרום הפקרותה של יוון לכלכלות האיחוד (ראו הרחבה).



מספר חדשות טובות שמגיעות מצליחות להיבלע בגל החששות, בניהן פרסום דו"חות טובים של מספר חברות, בניהן חברת האנרגיה abb, ומנתוני התעשייה הטובים אתמול מארה"ב. מדד הניקיי 225 נסגר בעלייה של 0.3% וההנג סנג בירידה של 0.5%. הדולר החל לטפס אתמול בעולם כשהמשקיעים העריכו כי יציאת הפד מהתמריצים היא שלב מקדים להעלאת ריבית, גם האג"ח הממשלתיות לא נהנו מהרעיון של העלאת ריבית מוקדמת והתשואות ל-10 שנים בארה"ב טיפסו אתמול ל-3.72%, אנחנו מעריכים שגם למכירות האג"ח מגובות המשכנתאות של הפד תהיה השפעה שלילית על האג"ח הממשלתי ומעדיפים לשמור על חשיפה נמוכה אליו.







יוון הסתירה את החוב בגולדמן, ארה"ב הסתירה בפד



מאז ומעולם דרשו בנקים מרכזיים עצמאות ולהפרדת הניהול המוניטרי מהפיסקלי, ההישגים הנ"ל לא היו קלים כשלפוליטיקאים היה קשה מאד להיפרד מכוחם ולכן, התקדמות כזאת התרחשה בד"כ רק לאחר אסונות אינפלציוניים. כיום מאשימים רבים את הפד שדווקא הוא זה שמחזיר את הגלגל לאחור, וזאת לאחר שרכש אג"ח מגובה משכנתאות במהלך המשבר. צעד זה נתפס כבעל סממנים פיסקלים ופוליטיים.



הנזק הרי הוא לא בטשטוש אלא במשמעויות שלו, כך שאם יוון מואשמת שעשתה תרגילים פיננסים מלוכלכים כדי להסתיר את חובה התופח, ארה"ב צריכה להיות מואשמת שהסתירה פעולות פיסקליות באצטלה של מדיניות מוניטרית. אחת הטענות שמועלות נגד הפד היא שבמדיניות מוניטרית לא צריכה להיות העדפה לסקטור זה או אחר ובמשבר הנוכחי העזרה יועדה לסקטור הדיור בלבד, מה שלדעת רבים נבע בשל לחצים פוליטיים.



למעשה, עד למשבר הנוכחי מעולם לא פעל הפד בהקצאת אשראי לסקטור ספציפי. במחקר שפרסם הפד עצמו ב-2002 הוא הזהיר מפני הסכנות של שינוי הרכב הנכסים שלו. הביקורת הנ"ל, יחד עם ההתאוששות הכלכלית ועליית הציפיות האינפלציוניות, הביאו להגברת הציפיות ליציאה מתוכניות החילוץ של הפד:



יוצאים היום! אל תביאו איתכם אג"ח ממשלתית - המשך...



בדיוק לפני שבוע, ב-10 לחודש, התחילו להעריך השווקים כי יו"ר הפד, ברננקי, צפוי להודיע על תוכנית היציאה מתוכניות החילוץ. אני כתבתי באותו יום: "המשקיעים כבר מוכנים ליציאה, הם התלבשו חם: מחמם אוזניים, עליו כובע גרב שמכוסה בקפוצ'ון, עטוף בצעיף, על כל כף רגל שני זוגות גרביים ורק מחכים שברננקי יגיד – יוצאים!" "לשם כך הם מצטיידים בדולרים ומושכים אותו הבוקר (10/02) למעלה." "אנחנו לא יודעים מה יקרה, אבל דחפנו כמה דולרים לכיס, מי יודע, אולי נרצה לקנות משהו חם, קר בחוץ".



והנה, טוב שלקחנו איתנו כמה דולרים כי היציאה אומנם קרובה מתמיד, אתמול פורסם פרוטוקול הפד להחלטת ריבית פברואר, וממנו עלה שאכן יוצאים ושהפד מתכוון להפטר מכל 1.43 טריליון הדולר של אג"ח מגובה משכנתאות שברשותו ולהישאר רק עם אג"ח ממשלתיות. מפרוטוקול גם עלה כי הפד מתכוון להעלות את הריבית שבה בנקים לווים ממנו, מה שגם לא מאותת על עתיד טוב לאג"ח הממשלתי.



פתאום השקעה במזרח אירופה נראית יותר הגיונית מבמערב



לאחר שנה מאז קרסו הבנקים במזרח אירופה, מדינות מזרח אירופה נראו כמו מקרה אבוד, אלא מאז הרבה דברים קרו במזרח היבשת, הונגריה חולצה על ידי קרן המטבע, פולין החלה למכור נכסי מדינה כדי לצמצם את חובותיה וקיבלה גם היא סיוע מהקרן (אשראי של 20.6 מיליארד דולר), הזלוטי הפולני שנחתך ב-40% בשבעת החודשים שקדמו ל-פברואר 2009, חזק לזנק מאז ב-23% והגרעון בפולין ירד ל-3.8% (בין הנמוכים בעולם).



לעומת זאת, לא צריך להזכיר לכם שבצד השני של היבשת, הגיעו להן הליצניות יוון, פורטוגל, ספרד וחברותיהן שהיורו כנראה עלה להן לראש ופשוט חפרו לעצמן בור של חובות והגדילו את הסיכון לכל הגוש. פרמיית הסיכון לאי החזר החוב של יוון (cds ל-5 שנים) זינקה ל-351 נ.ב (לאחר שכבר הייתה גם ב-430), של פורטוגל ל-175.5 נ.ב וזאת לעומת סיכון נמוך בהרבה למדינות כמו אסטוניה ופולין שהפרמיה נדרשת מהן דווקא ירדה ל- 142 נ.ב.



המשקיעים בעולם מתחילים להבין שהמפה משתנה, קרן האג"ח הגדולה בעולם (pmi) הוסיפה בשבוע שעבר את פולין לתיק ההשקעות שלה, בנק ההשקעות הגדול באירופה העלה את המלצתו להשקעה בהונגריה ל"תשואת יתר". להמחשת ההתהפכות במצב מספיק להסתכל על יחס החוב של המדינות, כאשר עד לשנת 2011 צפוי החוב של צ'כיה, טורקיה ורוסיה לעמוד רק על שליש מגודל החוב של יוון ואיטליה.



מזל שהיה משבר סאב-פריים



מה היה קורה אילו לא היה משבר סאב-פריים, תרחיש: בישראל היו ממשיכות להתנפח להן האג"ח הקונצרניות של אפריקה, באירופה, יוון ובטח גם מדינות נוספות בגוש, היו ממשיכות לשכלל את טכניקות הסתרת החובות שלהן, עד שכבר לא היה איזה גוש להציל, מיידוף היה ממשיך לגור בשדרה החמישית, מרמה עוד אנשים ומגדיל את המעילה למאות מיליארדי דולרים, מוני פנאן היה מחפש משקיעים גדולים יותר ואולי גם הבנקים בישראל היו שמים אצלו קצת כסף.



מעלימי מס היו ממשיכים להסתיר את כספם בשוויץ, הבנקים בישראל היו מתפתים לקנות משכנתאות סאב-פריים, מחיר הנפט היה ממשיך לעלות ל-300 דולר לחבית, תעשיית הרכב בארה"ב הייתה ממשיכה לפעול באי יעילות ולהגדיל את חובותיה, אך במיוחד היה כואב לי על החברות בגוש היורו שכל כך רצו שזה יצליח, שיחקו כל כך יפה ביחד, עשו להן שטרות משל עצמן וקראו להם בנאיביות "יורו-ים", כשמתחת לאף יוון חפרה להם בור, למזלן המשבר העולמי האיץ את הגילוי:



לצאת למלחמה ביוון - המשך



לא נורמלים היוונים האלה, כבר עלו עליהם שרימו את הגוש, עלו עליהם שהעלו את החוב והגרעון הרבה מעבר למותר על פי אמנת מאסטריך, זהו תפסו אותם.... ועדיין בלי בושה ב-24 בפברואר מתוכננת ביוון שביתת ענק הן של הסקטור הציבורי והן של הסקטור הפרטי (בדיוק מה שהם צריכים עכשיו) שרק תסבך יותר את המצב.



הסנקציה הראשונה שמטיל עליהם האיחוד, הוא שלילת זכות ההצבעה בפגישה מיוחדת שיערוך האיחוד בחודש הבא (דיווח של ה"דיילי טלגרף"). שרים באיחוד האירופאי איימו כי אם יוון לא תבצע קיצוצים עד ה-16 במארס, האיחוד יבצע את הקיצוצים בתקציב של יוון בעצמו, זאת באמצעות סעיף באמנת ליסבון המאפשר לו לעשות כן.



פרקטית אני לא כל כך מבין איך עושים את זה, מה, יבואו ליוון עם טיפקס וישנו את המספרים בתקציב? אני חושב שאין ברירה, במידה ויוון לא תנקוט בצעדים דומים לאלה שנקטו אירלנד ולטוויה בקיצוץ ההוצאות, כפי שדרשו אתמול גם שרי האוצר של האיחוד, צריך לפתוח נגדה במלחמה, רק ככה דברים זזים.



מקרו-רה היום



היום נדע מה קורה עם רמת המחירים ליצרנים בארה"ב, שצפוי שעלתה בינואר ב-0.8%, עלייה חדה יותר עשויה להשפיע או לאותת במידה מסוימת על הציפיות האינפלציוניות גם למדד המחירים לצרכן שיתפרסם מחר, הם גם מורכבים מכמה אלמנטים דוממים וגם עשויים להתגלגל אחד על השני.



כמו כן, הפתעה יכולה לאותת כי רווחי החברות נפגעו אך גם על עליית הביקושים במשק, כך שתמיד נוכל להמשיך ולראות את החצי כוס המלאה ולעלות. בהמשך היום יפורסמו הנתונים השבועיים של דורשי הטבות אבטלה, מדד התעשייה של הפד של פילדלפיה, שצפוי שעלה מ-15.2 ל-17 ומדד האינדיקטורים המובילים שמאותת על מצב הכלכלה העתידי וצפוי שעלה בינואר ב-0.5%.



הכותב הוא כלכלן מקרו בכלל פיננסים.