כגובה העלייה כך עומק הנפילה

שנת 2001 היתה אחת השנים הקשות ביותר לסקטור ההיי-טק בעולם ובישראל. כגובה העלייה, כך גם עומק הנפילה. שנת 2000 היתה שנת שיא בעולם ההיי-טק ולכן הנפילה ב-2001 היתה כואבת במיוחד.



בשנת 2000 התבצעו גיוסי שיא הן לקרנות הון סיכון, והן לחברות סטארט אפ שהצטיינו גם במימושים בשיעורים שהיו הרבה מעבר לנורמלי. סיפור כרומטיס הוא המאפיין העיקרי של השנה. יחד עם זאת, בשנת 2000 התחילו לצוץ סימני המשבר הקרבים והולכים, אשר באו לידי ביטוי במלוא עוצמתם בשנת 2001.



טעויות רבות נעשו על ידי השחקנים השונים בעולם ההיי-טק, החל ממנכ"לים של חברות טכנולוגיה מובילות, דרך המשקיעים השונים, מנהלי קרנות הון סיכון, מנהלי חברות סטארט אפ, משקיעים בבורסה, בנקים להשקעות, אנליסטים ושאר המשתתפים.



תופעת העדר בכללותה עבדה במלוא עוצמתה בשנת 2000. הדבר התבטא בתחזיות צמיחה בלתי הגיוניות ובלתי סבירות, בהנחות יסוד שגויות לגבי העתיד, ובניתוחים כלכליים מתוחכמים חסרי כל בסיס.



ואכן, ראינו במארס 2000 את תחילת נפילת הדוט.קום ומשבר בחברות האינטרנט השונות, ובאוקטובר את תחילת הנפילות הכואבות של חברות התקשורת. גם השחקנים בכלכלה הישנה נסחפו לאופוריה והניחו הנחות לא סבירות לגבי שיעורי צמיחה, ולגבי נכונות בנקים למנף הלוואות למשקיעים שונים.



בשנת 2001 באו לידי ביטוי החזרה לשפיות ולנורמליות, אם כי היינו נתונים תחת השפעת תופעת המטוטלת. כגודל האופוריה ב-2000 כך היו תגובות קיצוניות בשנת 2001, שהתבטאו בירידות דרסטיות בשווי החברות בבורסה וצניחה של מעל 60 אחוז בהשקעות בחברות היי-טק ובגיוסי קרנות הון סיכון. אירועי 11 בספטמבר רק החריפו את המצב, אך הוא לא היה קל כלל ועיקר קודם לכן.



עיקר הנפילה היה בשוק האמריקאי המוביל את פעילות עולם ההיי-טק, והנפילות בשוק הישראלי תואמות פחות או יותר את שיעורי הירידה בשוק האמריקאי. בישראל הצטרפו למשבר הכללי גם הבעיות הגיאו-פוליטיות הפנימיות, אך על רקע המשבר העולמי, השפעתן של בעיות אלה היתה יחסית שולית.



בסופו של דבר האמיתות הפשוטות הן שעובדות גם בעולם הכלכלה, ואין ספק כי שנת 2002 תאופיין בהתייצבות יחסית ואולי אף בתחילת צמיחה מסוימת לקראת סופה. השינויים הללו תלויים במספר גורמים, חלקם מתקיימים וחלקם עדיין לא מתקיימים. בראש ובראשונה חשוב יהיה לעקוב אחר המתרחש בארה"ב. אנחנו רואים כי לפחות מהבחינה הפיסקלית והמוניטרית, נקטו מנהיגיה בצעדים קיצוניים כמו הורדת שיעורי הריבית, תמיכות ישירות לתעשיות והורדת מסים.



החברות עצמן התעשתו במהירות, ביצעו צמצומים, קיצוצים הן במשכורות, הן במלאים והן בתחזיות. מכיוון שהנחת היסוד היא כי העולם צועד קדימה וכי בסופו של דבר הטכנולוגיות החדשניות מייעלות ומשפרות את הביצועים, סביר להניח כי תהליך הצמיחה והגידול של סקטור ההיי-טק ימשיך, אם כי לא באותם שיעורי צמיחה לא נורמליים אשר נרשמו לפני כן.



סך הכל, הפעילות בשנת 2001 מבחינת השקעות וגיוסים עדיין גדולה מהפעילות שהיתה כאן בשנת 1998, כלומר יש נסיגה של כשלוש שנים אם מסתכלים על הפרמטרים הכלכליים העיקריים. ועדיין, צריך לרענן את הזיכרון ולגלות כי הפעילות ב-1998 היתה גדולה יחסית למה שהיה לפני כן.



לכן אנו אופטימיים ומאמינים כי שנת 2002 תסמן את תחילת היציאה מהמשבר הכבד, וכי נצפה בקרוב בהתייצבות ואף תחילתה של צמיחה נוספת. היכן ישראל תעמוד בקטע הזה? זה יהיה המבחן העיקרי שלנו. להערכתנו, האירועים הפנימיים אכן יבואו לידי ביטוי בעוצמה הרבה יותר חזקה. כפי שאמרנו, על רקע המשבר הגלובלי, עוצמתם היתה פחותה. החשש העיקרי הוא כי על רקע התייצבות ותחילת צמיחה בעולם, השפעתו של המצב הבטחוני תבוא לידי ביטוי בצורה הולכת וגוברת.



אין ספק כי הורדת הריבית בישראל הינה צעד משמעותי ביותר בכיוון הנכון. הקיצוצים בתקציב, אם אכן יבוצעו בפועל, הם חשובים ביותר. התשתית המדעית והיכולות הטכנולוגיות המוכחות של ישראל עדיין במלוא עוצמתם, כך שנתוני היסוד קיימים גם בישראל להתייצבות ולתחילת צמיחה.



ימים יגידו אם הדבר אכן יתרחש בפועל.