>> זה היה השבוע של שר התחבורה ישראל כץ. השבוע שבו הוא עלה מדרגת השר המקורב לראש הממשלה והפוליטיקאי האהוד בעיקר על אנשי מרכז הליכוד לשר שהוביל את אחת ההחלטות המהפכניות ביותר של ממשלת נתניהו השנייה: כץ אחראי לפתיחת ענף הרכב ליבוא מקביל ולתקווה צרכנית ברורה: עוד דגמי רכב יגיעו לישראל, והמחירים של הדגמים הקיימים יהיו נמוכים יותר.
מה שמרשים בניצחון של כץ, שישלים בקרוב שנה בתפקיד, הוא העובדה שהושג בתנאי פתיחה לא פשוטים: הכוחות המשחקים במגרש הזה הם חזקים וכבדים - יבואני הרכב הרשמיים, הנמנים על הקבוצות החזקות והעשירות בישראל, שעשו מאמצים כבירים והשקיעו הרבה כסף כדי לחסום את המהלך.
הראיון שבו מספר לנו כץ על המאבק שלו כנגד היבואנים מתקיים במזנון הח"כים בכנסת, ומדי פעם הוא קם כדי להצביע, או לעלות לדוכן לנאום. אף שהכניסה לכאן מותרת רק לחברי כנסת ואורחים ישירים, בין השולחנות מסביב רוחשת פעילות של שתדלנים, פעילים פוליטיים, ובכירים במגזר העסקי - כולם מנסים להשפיע על המערכת השלטונית הישראלית. כץ כמעט לא נוגע באוכל שהביא לעצמו, ובסופו של דבר, לאחר שעתיים, הוא עוזב כשהמנה שלו מונחת על המגש כמעט במלואה. "אני כבר לא רעב", הוא אומר ונבלע במליאת הכנסת.
לא לעתים קרובות אנחנו רואים שר שיושב שלוש שעות בוועדה.
"מראש הבנתי שזה מהלך שייתקל בהתנגדות גדולה, וברור שאם לא הייתי שם הסעיפים היו משתנים והתחרות היתה נפגעת. אני מכיר את החיים הפרלמנטריים, ולכן דיברתי מראש עם ראשי המפלגות. הסברתי להם כמה זה חשוב והם הנחו את חברי הכנסת שלהם. בתוך הליכוד וידאתי שיהיו חברים שיתמכו, ודיברתי אישית עם רוב חברי הוועדה. גיבשתי רוב והיה חשוב לי שלא תהיה דחייה ושלא יהיו שינויים מהותיים בנוסח. היבואנים השקיעו כל כך הרבה כסף בלובינג, ועד הרגע האחרון היה חשש שהרפורמה תידחה".
איזה לחצים הפעילו היבואנים?
"נחשפתי למסרים מאיימים, בסגנון 'כשתתמודד בפריימריס לא נתמוך בך'. אבל הוכחתי להם שאני לא נכנע ללחצים. המשפט הראשון שאמרתי להם היה: 'תחסכו את הכסף ללוביסטים'. כנראה שהם לא לקחו את זה ברצינות. הם פנו להרבה גורמים מתוך ניסיון להשפיע. ניסו להגיע למקורבים אלי שינסו לשכנע אותי - 'וזה לא יהיה בחינם', הם אמרו למקורבים. אף מקורב שלי לא התקשר, כי הם ידעו שאי אפשר להוריד אותי מהרפורמה. היה לי ברור שיהיו כאן לחצים. אבל זה לא חדש. גם כשפתחנו את הטיסות לאילת לחברת אל על, שעד היום לא טסה לשם, נחשפתי ללחצים".
בישראל פעילים 15 יבואני רכב סדירים. בין הטייקונים המעורבים בתחום ניתן למנות את יצחק תשובה (דלק רכב), משפחת חרל"פ (כלמוביל), ג'ורג' חורש (יוניון מוטורס), משפחת מנור (דוד לובינסקי) ומשפחת קרסו (יבואני רנו וניסאן). אבל נראה שכץ אפילו לא מיפה את הכוחות שמולם הוא הולך להילחם: "רק השבוע בכלל למדתי שתשובה מעורב. אני לא בקי בזה ולא מתרועע עם האנשים האלה", הוא אומר.
לדברי כץ, "לא היתה לי כוונה להתעמת עם נוחי דנקנר (הבעלים של ישראייר, שהתנגדה לפתיחת הקו לאילת עבור אל על) או מישהו אחר. אני מעריך אותם כאנשי עסקים, הם עושים עבודה טובה - אבל יבואני הרכב מרוויחים יותר מדי. בכל פעם שאתה יוצר תחרות אתה נתקל בהתנגדות טבעית של גורמים שונים, ושוק הרכב הוא תחום שהיה ברור שתהיה בו התנגדות גורפת".
מתברר שהכוח שלך יותר חזק מזה של הטייקונים?
"התשובה היא כן. אני אישית דאגתי לנטרל לחצים ולקדם את המדיניות שלי - כי מי שמכריע הם חברי כנסת שנתונים ללחצים בעצמם והייתי חייב להפגין עוצמה פוליטית. קיבלתי כל הערה שהיתה לטובת הצרכנים, ועצרתי כל תכסיס לניטרול התחרות. למי שניסה לקשור תחומים אחרים ולנהל מיקח וממכר, מיד אמרתי שיירגע. חברי הוועדה היחידים שלא תמכו היו נתונים ללחצים".
דובר על כך שהיית נתון גם ללחצים הפוכים במרכז הליכוד, של יזמים שמעוניינים לייבא רכב כשהשוק ייפתח לתחרות.
"לא דיברתי עם אף חבר מרכז. לא היה שום דבר. אני על תקן שופט, אני מקיים דיון, תמיד בנוכחות אנשי המקצוע, ושומע את כולם - אבל בסופו של דבר אני השר, ואני מחליט. הכל נעשה כדי לשמור על תחרות חופשית ועל היציבות של המערכת".
ראש הממשלה תמך ברפורמה?
"הממשלה בראשותו אישרה את הרפורמה. ראש הממשלה לא פנה אלי בבקשה להימנע מיישום המדיניות, אף שאני בטוח שגם אליו הגיעו פניות".
"הכנסת אמרה את דברה"
אחת הטענות המרכזיות שנשמעות כנגד פתיחת השוק לתחרות, היא כי תנאי הסף ליבואן מקביל - הכוללים ערבות של 8 מיליון שקל, הון עצמי של 10 מיליון שקל, חובה להחזיק מוסך יבואן אחד וללא חיוב באולם תצוגה או יבוא חלפים מקוריים - עלולים להיות נוחים מדי, מה שעשוי לאפשר ליבואנים קטנים להיכנס לענף ולפגוע בצרכנים.
בדיון שנערך השבוע בכנסת אמר צביקה פולק, מנכ"ל כלמוביל: "כשאני עובר על נוסח התקנות, אני מוצא נקודות בעייתיות. רכב הוא הרכישה השנייה בגודלה והבטיחות היא עניין חשוב מאוד. כל התנאים שהוצבו עד היום הורדו. הרפורמה מאפשרת כניסה של גורמים לא רציניים, שרוצים לייבא מכוניות ספורות בשנה. היא מאפשרת גם לפתוח מוסך בעיירה נידחת ולהפוך אותו למוסך מרכזי".
שמואל טננבאום, ראש תחום הרכב במועצה לצרכנות, תקף גם הוא: "לא ייתכן שהצרכן לא יוכל לראות את הרכב מראש. יש חשיבות לאולם תצוגה. לא נתמוך במצב בו ייקנה רכב באינטרנט. נקודה נוספת היא המלאי: לפי המסתמן יכול להיות שיגיעו חלקי חילוף בדרגה לא טובה, ובכל מקרה - לא מקוריים. יש לדרוש שהמלאי יהיה באיכות הנדרשת".
כץ דוחה את הטענות ותוקף בחזרה: "היבואנים התחפשו לארגונים להגנת הצרכן, פתאום הם ביקשו שיהיו חמש שנות אחריות. הרי ליבואנים הקיימים בכלל אין תנאי סף - שום דבר. הם לא חייבים כלום. היבואנים הם לא המועצה לצרכנות. הם פשוט ידעו שהם הולכים להפסיד הרבה מאוד כסף.
"המשרד שלי הוכיח שאנחנו בעד תחרות הוגנת. הבוקר כבר הנחיתי את סמנכ"ל הרכב, עוזי יצחקי, להתארגן לטיפול ולפיקוח על היבוא המקביל. הוספנו ארבעה תקנים למשרד וצריך לרכז כוחות קיימים. המבחן של משרד התחבורה יהיה בטיפול ופיקוח על פתיחת השוק".
להערכת משרד התחבורה, הרפורמה שאושרה השבוע בוועדת הכספים תביא להוזלות בסך 1.2 מיליארד שקל בשנה - בתחילה בדגמי היוקרה ואחר כך בדגמים עממיים. בשלב זה מדובר בכ-5% מהסכומים שענף הרכב מגלגל בשנה (כולל מסים). זו הנחה שאפשר לקבל גם באולם התצוגה, אחרי משא ומתן ראשוני
"בדרך כלל המציאות עולה על ההערכות".
יש עוד אפשרות שהמהלך ייעצר?
"לא. כמו שאומרים בהישרדות, הכנסת אמרה את דברה. אנחנו נעודד את התחרות ויש כבר התעניינות של גופים שרוצים להיכנס ליבוא המקביל. ביקשתי להעביר ליבואנים מסר לגבי סעיף של הגבלים עסקיים שאוסר עליהם למנוע תחרות. נתתי הנחיות במשרד לפנות לכל יצרני הרכב וליידע אותם על הרפורמה ולהסביר להם שמדובר במדיניות ממשלת ישראל. הבהרתי שאם יצרן או יבואן ינסה לנקוט מדיניות אחרת שתעצור מהלך של יבוא מקביל - הוא יהיה זה שייחסם. לא נאפשר ליצרן לעשות יד אחת עם יבואן ולמנוע תחרות לייבא לישראל. כך שמי שבונה על מהלך של חסימה חוץ ממשלתית - לא כדאי לו להשקיע בזה. שישקיעו בתחרות".
"הרכבות הקלות הן הפתרון הכי רציני"
לצערו של כץ, רפורמת היבוא המקביל לא היתה הכותרת היחידה שסיפק תחום התחבורה השבוע, שהיה סוער מן הרגיל. בנוסף, נודע כי ראש הממשלה נתניהו סיכם עם משרד האוצר כי תוכנית התחבורה הארצית ("נתיבי ישראל") תצומצם - בניגוד לעמדת השר ומשרד התחבורה. התוכנית השאפתנית כוללת הנחת מסילות רכבת מקריית שמונה עד אילת, הארכת כביש חוצה ישראל דרומה וצפונה, שדרוג של כבישים והנחת מסילות ממזרח למערב (מסילות רוחב).
אפשר לומר שתוכנית נתיבי ישראל כבר לא תעבור במלואה?
"הנושא יובא לממשלה, אולי באיחור של שבוע שבועיים. התוכנית תוצג במלואה כי אין תוכנית אחרת, מאילת עד קריית שמונה", מצהיר כץ, אבל מיד מסייג: "הביצוע יהיה בהתאם לזמינות התקציבים ולהתקדמות הביורוקרטית. רכבת העמק קלה יחסית לביצוע, ומעצ מקדמת את המסילה המזרחית של הרכבת, מראש העין ועד חדרה.
"יש לנו קשיים עם האוצר. הבעיה היא שמשרד האוצר מתנגד באופן מסורתי לכל רכבת לפריפריה. הם לא הציעו אפילו דבר אחד שחורג מתוכנית הפיתוח הקיימת (שהיקפה קטן מזה של 'נתיבי ישראל'). הרכבות הקלות הן הפתרון הכי רציני לעומסי תנועה וזה גם מתוקצב, כך שאין שם בעיה תקציבית. אבל זה תקוע בגלל תהליכים מסרבלים".
"יש נושאים שאם אתה מרפה מהם - כל שנה תשמע שזה יקרה בעוד-שנה שנתיים. חשוב לוודא שעומדים בלוחות זמנים. זירזנו המון דברים. למשל, עד אוגוסט הקרוב מיזם ה-- brt אוטובוסים ארוכים במיוחד הנעים בנתיבים יעודיים - יהיה מוכן ליציאה למכרזים. נתתי הנחיה להוציא במקביל את המכרזים לתשתיות וגם לציוד, אחרת זה היה לוקח חמש שנים לפחות. אנחנו מקדמים גם רפורמה של מיחשוב התחבורה הציבורית בגוש דן, כך שיהיה נוח לתכנן זמנים ולעבור בין אוטובוס לרכבת".
"ראש הממשלה נותן רוח גבית"
אם לא די בזיג-זג של ראש הממשלה בעניין תוכנית נתיבי ישראל, הרי שהשבוע גם הודיע מנכ"ל הרכבת, יצחק הראל, על התפטרותו לאחר כשנתיים בתפקיד. הראל הצהיר כי השלים את יעדיו, והוא מעוניין לעבור לעסקים פרטיים. עם זאת, לפי גורמים בענף התחבורה, ההתפטרות באה על רקע יחסים קרירים עם כץ. הדבר מאפשר לכץ למנות מנכ"ל חדש, המקורב אליו.
על כך משיב כץ: "אין לי עניין להחליף הנהלות. הוא אמר לי שהגיע הזמן שלו ללכת לשוק הפרטי אחרי הרבה שנים ולא היתה לי תשובה לזה. זה לא נכון שהכנתי מחליפים, כי עובדה שאין לי כאלה. ביקשתי ממנכ"ל הרכבת להישאר, אני לא עוסק בהחלפת אנשים או מינוי מקורבים אלא בקידום עניינים".
אמרו שלא ביקרת במשרדי הרכבת מאז שנכנסת לתפקיד.
"לא בכל המקומות ביקרתי, אבל עם כולם אני עובד".
אתה מודע לתדמית שלך, כמי שמרבה במינויים פוליטיים?
"אני מודע לזה שהוכח שאין אתי שום בעיה. לא בדקו אחרים, בדקו אותי והמסקנה היא שלא עשיתי שום דבר פסול. כל איש ציבור וכל שר צריך לנהוג בזהירות ויש גם הנחיות מסודרות בעניין. הבאתי למשרד מנכ"ל מקצועי ולא פוליטי, יעקב גנות, וכך יהיה גם בעתיד. הכל בתיאום עם היועצת המשפטית של המשרד".
לפעמים נראה כאילו ראש הממשלה נתניהו, יועצו הכלכלי אורי יוגב ואנשי האוצר סוגרים עניינים מעל לראש שלך ושל המשרד.
"מעורבות ראש ממשלה בענייני המשרד חשובה מאוד והוא נותן רוח גבית. לכל אחד אפשר להדביק משהו, לי הדביקו את המינויים הפוליטיים אבל אי אפשר להאשים אותי בחולשה פוליטית או בחוסר מעורבות. את זה אי אפשר להדביק לי".
מאיגוד יבואני הרכב נמסר: "האיגוד תמך לאורך כל הדרך בתהליך יבוא מקביל ורק עמד על כך שתהיה שוויוניות ותישמר רמת שירות נאותה לצרכנים. מעולם לא ביקשנו חמש שנות אחריות והנושא כלל לא היה על הפרק. הצגת היבואנים כחוששים מתחרות אינה מציאותית, לאור העובדה שהיבואנים מתנהלים בשגרה בתחרות עסקית אגרסיבית. הדאגה לרמת השירות לצרכנים אינה 'מהפה ולחוץ', כי אם רצון כן לשמור על המוניטין הגבוהים שיצרו היבואנים במשך השנים. ימים יגידו אם הכוחות החדשים שייכנסו לשוק יידעו לשמור על רמה נאותה שכזו".
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "אנחנו בהליכי מינוי - זה ייקח זמן"
>> כץ מתגאה בירידה של מספר ההרוגים בכבישים. ב-2009 נהרגו 348 בני אדם בתאונות, לעומת 411 בשנה שקדמה לה. ואולם הגוף שאמון על המלחמה בתאונות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משותק כמעט לגמרי מאז יולי. המנכ"ל, יאיר דורי, התפטר לאחר מאבק עם המועצה המנהלת, וארבעה חודשים לאחר מכן פקע תוקף המינוי של כל חברי הוועדה.
"הנה, אם הייתי כל כך להוט למינויים פוליטיים זה לא היה נשאר ככה", הוא אומר על הנושא. "היתה שם המלצה להדיח את המנכ"ל יאיר דורי, ואז הוא פרש; היו"רית זיוה פתיר הודיעה שהיא עוזבת ובנוסף, כהונתם של כל הדירקטורים פקעה בבת אחת. כרגע מחכים לבדיקה משפטית של החברים החדשים בדירקטוריון. בנוסף, המתנתי לתשובה של האלוף (מיל) גיורא איילנד, שהצעתי לו את תפקיד יו"ר הרשות - והוא השיב באחרונה שאין באפשרותו לבצע את התפקיד. אנחנו בהליך של מינוי".
הרשות נועדה להיות גוף עצמאי וביקורתי, האם זה יוכל להמשיך כך?
"אני רוצה שהרשות תישאר ישות עצמאית. אבל הוטל עלי במסגרת החוק לבדוק את ההתנהלות שלה. ביקשתי ממנכ"ל משרדי, יעקב גנות, להביא המלצות לגבי דרך התנהלות הכוללת. היה שם קיצוץ תקציבי של 200 מיליון שקל, אבל בפועל יש תקציב לא מנוצל. גיליתי למשל תקציב פרסום מופרז של 30 מיליון שקל, אז הסטנו חלק ממנו לטובת ניידות חדשות".
הרפורמה בנמלים: "קודם צריך להגיע להסכמות"
>> רפורמה נוספת שעליה ממונה כץ היא הרפורמה בנמלי ישראל. במארס הקרוב אמור היה להתבצע השלב השני ברפורמה, שאושרה ב-2004. מדובר בהפרטת 15% ממניות חברות נמלי חיפה ואשדוד. כעת נראה כי הרפורמה תקועה בשל התנגדות העובדים לה והרצון להימנע משביתות.
נראה שהרפורמה בנמלים תקועה ולא תצא לפועל השנה.
"מנכ"ל משרד התחבורה עובד עם משרד האוצר ונוטל חלק משמעותי במהלך. הרפורמה בתעריפי הנמלים ממש קרובה לסיכום. יש מגעים עם העובדים וההסתדרות. לפני שמחליטים צריך למצות את ההידברות כדי למנוע השבתה של הנמלים, ואני מאמין שאפשר להגיע להסכמות. אם זה לא יתקדם, אני אכנס לזה באופן אישי".
דירוג בטיחות התעופה: "יעלה עד אמצע 2010"
>> סוגיה תחבורתית אחרת שצריכה להדאיג את משרד התחבורה בימים אלה היא הורדת דירוג הבטיחות בתעופה של ישראל, מדרגה 1 לדרגה 2. זאת בעקבות החלטה שקיבל מינהל התעופה האמריקאי בדצמבר 2008. המשמעות היא שישראל לא יכולה לפתוח קווי תעופה חדשים לארה"ב, בנוסף לנזק תדמיתי.
מתי יחזור הדירוג להיות גבוה?
"חשוב ביותר להעלות את דירוג הבטיחות. גיורא רום, ראש מינהל התעופה האזרחית, התחייב שעד אמצע 2010 זה יגיע לבשלות. אנחנו עושים כל מה שנדרש. אני אופטימי ומאמין שנצליח להחזיר את הדירוג שלנו".
לפי הערכות, נתב"ג לא יענה על צורכי התעופה של ישראל בתוך עשר שנים.
"התפוסה השנתית המרבית בנתב"ג היא 16 מיליון נוסעים, וכיום יש בו תפוסה של 12 מיליון. לגבי שדה נוסף, אנחנו חושבים על משהו בשילוב חיל האוויר, בשדות התעופה שלו בנבטים או רמת דוד, ובנוסף לבנות שדה תעופה חדש. זה ייקח 10-15 שנים. בינתיים, הוריתי לבדוק את הארכת המסלול בחיפה ב-300 מטר עד לשפת הים. הבדיקה מתקדמת ונוודא שהעלות סבירה. זה יכניס עוד פוטנציאל לקליטת מטוסים. אנחנו מחפשים מקום שיכיל את התעופה הקלה של שדה דב והרצליה, ואת התעופה המסחרית משדה דב נעביר לנתב"ג".
"יבואני הרכב מרוויחים יותר מדי"
מאת רותם שטרקמן ודניאל שמיל
19.2.2010 / 7:00