>> לפני כמה שבועות התברר כי קרן המנוף בראשית בניהולו של גבי פרל תשקיע במניות חברת גילץ 120 מיליון שקל. ההשקעה בגילץ נראתה תמוהה, שכן כאשר קרנות המנוף הוקמו ב-2009 על ידי משרד האוצר, המטרה היתה לחלץ חברות ישראליות שיש להן איגרות חוב מקשייהן בקבלת אשראי, ולא דווקא בחברות שבשליטת אנשי עסקים חזקים בדמותם של גיל דויטש ורוני בירם.
ההשקעה בחברה של בירם ודויטש היתה אחת ההשקעות המוזרות של הקרן הראשונה שהוקמה וגייסה את מרבית הכסף - קרן בראשית. גילץ עוסקת בנדל"ן מניב ומנסה להיכנס לתחום האנרגיה הירוקה בספרד. הונה העצמי מסתכם ב-275 מיליון שקל, בקופתה כ-80 מיליון שקל והתשואות על איגרות החוב שלה הן 3%, כלומר תשואה של חברה יציבה במיוחד שאין לה בעיה לגייס כספים.
עתה מסתבר כי לא רק שגילץ ובעליה החזקים נהנו מההשקעה של קרן המנוף. אם תאושר ההשקעה תהנה גם חברת החיתום של אקסלנס מעמלה של 600 אלף שקל. ומי מנהל את אקסלנס ומחזיק בו מניות בהיקף גדול? אותם רוני בירם וגיל דויטש.
בשל העובדה שבירם ודויטש הם בעלי עניין באקסלנס ובאקסלנס חיתום, כשבמקביל הם בעלי שליטה בגילץ - מדובר בעסקת בעלי עניין שדורשת את אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות של גילץ. כלומר, חברה של בירם ודויטש משלמת עמלה לחברה של בירם ודויטש כשברקע יש כסף גדול שחלקו בא מתקציב המדינה. לפי החוק, כדי לאשר את העסקה נדרש רוב של שליש שאינו נגוע מקרב בעלי המניות. האסיפה זומנה ל-23 בפברואר.
התגמול לחיתום של אקסלנס מעורר את השאלה האם כשמשרד האוצר הקים את קרנות המנוף הוא התכוון שהמדינה תסבסד עסקות ועמלות מסוג זה. שכן המשמעות של השקעת קרן המנוף בראשית בגילץ היא כי גם המדינה, שמשקיעה 25% מכספי הקרן, משקיעה למעשה בחברה עצמה. אמנם קרן בראשית היא לא זו שמשלמת את עמלת התיווך, אך החברה שבה השקיעה משלמת את העמלה - ולכן באופן אירוני מעט יוצא שהמדינה מממנת חלק מהעמלה לחברת החיתום.
העסקה של בראשית עם גילץ אינה היחידה שבה קיבלו מתווכים, בין אם הם חתמים בין אם לא, עמלה בגין תיווך. אלא שבשל העובדה שבירם ודויטש הם בעלי שליטה בחברת החיתום ובגילץ, הם נאלצו לדווח על העסקה.
בעסקה עם בראשית בניהולו של גבי פרל סוכם כי הקרן תשקיע בגילץ 120 מיליון שקל באמצעות רכישה של 5.58 מיליון מניות גילץ במחיר של 10.75 שקלים למניה, שמשמעה השקעה של 60 מיליון שקל תמורת 17% מהמניות, וכן היא תעמיד לרשות גילץ הלוואה של 60 מיליון שקל כנגד הנפקת איגרות חוב שקליות לטווח ממוצע של חמש שנים שיישאו ריבית של 8% בשנה.
קרנות המנוף גייסו כ-4.5 מיליארד שקל - כ-1.1 מיליארד שקל מהמדינה והיתר ממשקיעים מוסדיים.
מאקסלנס נמסר בתגובה: אקסלנס נשואה חיתום פעלה בעסקה זו כבנקאי להשקעות כחלק ממהלך עסקיה הרגיל.
מי עוד נהנה מהתקציבים של קרנות המנוף
שרון שפורר
19.2.2010 / 7:00