כיום בעולם המקוון גם מוזיאונים עולים לרשת והופכים ווירטואלים. המיזם make-mymuseum (www.make-mymuseum.com) אותו הקימה ד"ר עפרה קינן, נועד לייצר מוזיאונים מהסוג הווירטואלי עבור מוסדות או פרטיים. "העולם המודרני הופך לכפר גלובלי וישנו צורך בשימור מורשת. הכלי האינטרנטי הוא כלי מרכזי בשימור שכזה", מסבירה קינן. המיזם שאותו היא הקימה לאורך שלוש השנים האחרונות הושק באופן רשמי לפני כחודש.
קינן היא מרצה בגמלאות למוזיאולוגיה והיסטוריה של ארץ ישראל. היא כיהנה 15 שנים כמרצה, בשנים האחרונות במכללת כינרת (שלוחה של אוניברסיטת בר אילן), והיתה במשך 10 שנים מנהלת ואוצרת של מוזיאון בית חיים שטרומן, מוזיאון אזורי בעין חרוד. הדוקטורט שלה עסק בהיסטוריה שבעל פה, ובעשור האחרון התמחתה במוזיאונים ווירטואלים ולימדה את התחום.
הרעיון של מוזיאון וירטואלי, המאפשר לצפות באינטרנט בתמונות, ציורים או דימויים חזותיים כאלו ואחרים, מעלה קודם כל את השאלה - מה ההבדל בין מוזיאון שכזה לבין אלבום תמונות אינטרנטי, כמו מצגת פאוור-פוינט שניתן להעלות לאינטרנט, או אלבום שניתן ליצור בשירות פיקאסה של גוגל?
קינן מסבירה: "בניית מוזיאון או תערוכה ווירטואלים נעשית על פי כל כללי ההקמה של מוזיאון פיזי, ביניהם בניית חזון, מטרות, קבלת החלטות על דרך העיצוב, בירור קהל היעד והדרך להשפיע עליו. כל אלו כוללים תחקיר מסודר ומובנה של רקע היסטורי או חברתי. זו אינה פעולת העלאה של אוסף תמונות שרירותי. הגדרת מוזיאון במחקר אומרת כי הוא מוסד שיש לו אוסף בעל משמעות תרבותית שמוצג לקהל הרחב לשלוש מטרות - לימוד, מחקר ועינוג. החוקרים הראשיים של מוזיאונים ווירטואלים טוענים כי הם אינם אלא אותו דבר רק באינטרנט".
כבר כשבע שנים מסתובבת קינן עם הרעיון למיזם העסקי של מוזיאונים ווירטואלים. "ניסיתי למצוא אנשי עסקים שיקדמו את הרעיון ופניתי לכאלו שעוסקים בקידום באינטרנט ועובדים בארגונים גדולים", מספרת קינן, "אבל כמעט כולם אמרו לי את אותו הדבר 'יופי של רעיון אבל לא בבית ספרנו'. אז לבסוף החלטתי להקים את המיזם לבד". השלבים הראשונים של הקמת המיזם החלו לאחר שיצאה לגמלאות. "כשעבדתי התקשיתי להוציא את המיזם לפועל וכשפרשתי יכולתי להקדיש לו את זמנו ומרצי", אומרת קינן.
ההחלטה להיכנס לעולם העסקי הפתיעה ואף הצחיקה את קרוביה של קינן, "זה נראה להם לחלוטין לא קשור אלי", היא אומרת. ואכן, לדבריה העולם הזה זר לה לגמרי והיא חשה קושי רב בכניסה אליו. בתחילה נעזרה בבנה, דודו קינן, מנכ"ל חברת bdo-i2i העוסקת בפיתוח עסקי ובנקאות השקעות בין הודו וישראל. בהמשך החליטה ללכת ללמוד את התחום. "למדתי בקורס ליזמות נשים של עמותת נטע, נעזרתי ביורם אורגד ממעו"ף - מ.ט.י ת"א, ולאחרונה סיימתי קורס ארוך במכללה לעסקים קטנים. כל אלו נתנו לי בסיס להבין מה אני עושה. כמובן שלא הייתי אומרת שהפכתי לאשת עסקים מושלמת", היא אומרת.
קינן מציינת שתי נקודות מפנה בהקמת המיזם. אחת היא קשר שנוצר לה עם חברת ויזו'אל פקטורי- מיזם מסינגפור שבראשו עומד ישראלי, קשר שנוצר דרך מתווך השקעות שפנה אליה באתר האינטרנט יזם, בו נרשמה. "ויזו'אל פקטורי יצרו תוכנה להקמת מוזיאונים באינטרנט, ואני הפכתי היועצת המוזיאלית שלהם. העובדה שחברה בינלאומית נזקקה לשירותי בתחום המוזיאונים הווירטואלים היוותה מבחינתי זריקת עידוד וראייה להיתכנות המיזם שלי", היא אומרת.
נקודת המפנה השניה היתה המוזיאון הווירטואלי הראשון שהקימה, מוזיאון עם נגיעה אישית מאוד עבורה. "אני בת לקבוצת אלומות, הוא גם הקיבוץ של שמעון פרס, שפורקה. כשהקבוצה פורקה גם ההיסטוריה שלה פורקה ולא נשאר ארכיון או מוזיאון שמשמר אותו. כבת להורים שהשקיעו את דמם שם הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו ולכן בניתי לפני כשנתיים את המוזיאון הווירטואלי אלומות שלנו", מספרת קינן.
"נכון להיום ביקרו בו קרוב ל-50 אלף גולשים, והוא יצר תהליכים תרבותיים מחודשים - פנו אלי חברי קיבוץ לשעבר, גם כאלה שלא הכרתי כלל, בבקשה להעביר אלי חומרים מההיסטוריה המשפחתית שלהם למוזיאון. בניית המוזיאון הראשון אפשרה לי לראות כיצד מוזיאון כזה פועל על אנשים", אומרת קינן.
בהקמת המיזם השקיעה קינן כמה עשרות אלפים שקלים מהון עצמי."לא נעזרתי בקרנות כי הסתבכתי עם הניירת וכי האמנתי שההשקעה תוחזר בסופו של דבר. אולי זו אמונה מעט עיוורת", היא אומרת בנימה מבודחת. מאז שהושק המיזם לפני כחודש החלו לזרום הצעות, וכעת היא כבר עובדת על הקמה של כחמישה מוזיאונים ווירטואלים. "אם הפעילות תמשיך בקצב כזה הצפי שלי הוא שההשקעה תוחזר תוך שנתיים-שלוש", היא אומרת.
על המיזם עובדת קינן עם אחותה ברכה סוארי, "היא עוזרת לי במכלול דברים", וכן היא מעסיקה רכזת לקוחות ויחסי ציבור, מעצבת, צלמת, ומתכנת. הלקוחות מתחלקים לשלושה סוגים: מוסדות וארגונים, יישובים וקהילות, ואנשים פרטיים. דוגמא למוזיאון ווירטואלי אחד שהיא בונה כעת הוא מוזיאון עבור מרכז מחקר ופיתוח בכפר קרע. "הם מעוניינים לבנות מוזיאון שעוסק בתרומת העולם הערבי-מוסלמי להתפתחות הטכנולוגיה בימי הביניים", מפרטת קינן, "הוא מיועד להיות מוזיאון לימודי, אבל יש לו פוטנציאל לגדול".
"באופן כללי אני מוצאת שאני נהנית מהכניסה לעולם העסקי", מסכמת קינן, "אני לומדת דברים חדשים, פוגשת אנשים חדשים, וגם החברים מהאקדמיה מפרגנים".
הדרך מהאקדמיה לעולם העסקי עוברת במוזיאון הווירטואלי
עדיה פיטרמן
19.2.2010 / 19:40