לנדרובר דיסקברי 4: דוהר בקצב הדיסקו אחרי מתיחת הפנים

בלנדרובר דיסקברי 4 החדש, כמו בלנדרובר דיסקברי, יש קבינה גבוהה וחלונות גדולים. אנחנו יושבים בפנים. בחוץ גשם קל, קשת חוצה את השמים. האוויר צלול לחלוטין והצד השני של ים המלח מואר באור יקרות. לפתע, ממרומי הקבינה, קצת לפני נחל צאלים, אנחנו מבחינים בערימה של מכוניות חונות על הכביש באי סדר. תאונה? לא, זה רק שיטפון. נחל צאלים שוטף בזרם נמוך ובוצי. איש לא מעז לחצות. הדקות חולפות. אנשים מתגודדים על קו המים, מצלמים.



ואז אחד בטויוטה לנדקרוזר נוסע ישר לתוך הזרם. אולי נתקעה לו דוושת הדלק? אולי גם לנדקרוזר סובל מהבעיה ההיא של טויוטה? לא, זה סתם נהג אמיץ או טיפש. תיכף נראה.



הזרם הבוצי מתדפק על הגלגלים אבל לא מצליח להסיט את הרכב מהמסלול. החצייה הושלמה בשלום וזה האות לשאר להסתער.



ראשונה יוצאת לדרך משאית קלה ואחריה גם מכוניות נוסעים "פרטיות".



אנחנו בדיסקברי מחכים לתורנו, לוחצים על הכפתור שמגביה את הרכב וחוצים בנונשלנט.



אחרי החצייה מודיע לי הרכב: "אם לא תוריד מהירות, אני אנמיך את עצמי".



אני עונה לו "לא רוצה להאט".



הוא לא שומע אותי או בקולי ומוריד גובה על דעת עצמו.



לנדרובר דיסקברי 4 הוא רכב חכם. יש בו המון כפתורים ופונקציות. למשל, הגלגלת ההיא שקובעת מצב נסיעה בשטח. אפשר לבחור נסיעה בשטח בוצי, נסיעה בשטח חולי, נסיעה בשטח סלעי או סתם נסיעה בשלג. אתה בוחר את המצב המתאים לך והרכב משנה את הגובה שלו ואת תגובת הדוושה ותיבת ההילוכים. בחרת נסיעת סלעים? הרכב יבקש ממך - הדו שיח מתבצע באמצעות הודעות כתובות על הצג - לשלב להילוך גבוה, יגביה את עצמו וייתן תגובת דוושה מרוככת כדי למנוע קפיצות מיותרות ולהבטיח את מרב השליטה והדיוק בזחילה.



רוב האפשרויות האלה היו גם בלנדרובר דיסקברי 3. אז מה חדש בדיסקברי 4? קודם כל, המנוע. הדיסקברי 3 שווק עם מנוע דיזל בנפח אחד בלבד - 2.7 ליטרים עם הספק של 190 כ"ס ומומנט של 44 קג"מ. ב-4 יש אפשרות לבחור בין שני מנועי דיזל: ה-2.7 הקודם פלוס 3.0 ליטרים עם שני מגדשי טורבו, 245 כ"ס ו-60 קג"מ. ההבדל חד משמעי. על הנייר - תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.6 שניות במקום ב-12.8 שניות. על הכביש - המנוע הקודם לא התמודד בהתלהבות עם 2.5 הטונות של הרכב. המנוע החדש מעיף את המשקל הזה כמעט בזלזול. המנוע החדש לקוח מיגואר xf - שני המותגים הבריטיים האריסטוקרטיים, לנדרובר ויגואר, שייכים לחברת טאטא ההודית.







קלילות בלתי נתפשת



צומת הערבה. כמה נדיר ומשמח, הגשם ממשיך לרדת. צמד שוטרים עוצר אותנו לבדיקת רישיונות. לא רק אותנו. שיירה של חמש מכוניות מחכה בצד. השוטר הראשון, לא מגולח, ניגש אלי ויורה בגסות: "לא בכבוד שלך להוריד אורות?" אני מבחין שהייתי בטעות במצב אור גבוה ומתנצל. השוטר ממשיך לחשוב שממרום הלנדרובר עשיתי את זה בכוונה, דורש את הרישיונות והולך להתעסק עם שאר המכוניות בשיירה.



חולפות כמה דקות. אני מקבל את הרישיון מהשוטר השני, הנחמד מאוד: "סליחה על העיכוב. נסיעה נעימה ובטוחה".



תדלוק בתחנת הדלק וכניסה בכמעט חשיכה לנחל פרס. לנדרובר דיסקברי, רכב עם iq גבוה, מגביה את עצמו ואף מדמה נעילת דיפרנציאלים (בעזרת בקרת משיכה אלקטרונית). הדיסקברי מתקדם בשטח בקלילות בלתי נתפשת. מתלי האוויר מגהצים הכל ובקלות אפשר לשכוח שאנחנו מתגלגלים על צמיגי כביש 19 אינץ' בחתך נמוך.



הפיתוי לטוס גדול



לינה בפארן. למחרת, מוקדם בבוקר, נוסעים בכביש הערבה עד יטבתה. הדיסקברי החדש מבקש לדהור כאן ב-150 קמ"ש, אבל אנחנו בולמים אותו למהירות החוקית.



השטח מתחיל כק"מ וחצי מצפון ליטבתה. מעלה שחרות. משלבים להילוך גבוה, בלחיצת כפתור כמובן. הדיסקברי 4 עולה בקצב הדיסקו: במהירות ובקלילות, בלי שום מאמץ מצד הנהג. התחושה שלי - זה קל מדי. צבירת הגובה מהירה ונוף השבר הסורי אפריקאי כביר. למעלה מרתיחים מים לתה. הגזייה נלחמת בקור ומצליחה. אנחנו קצת פחות.



לפנינו משתרעת עכשיו דרך קישור משעממת למדי, דרך עפר רחבה ונוחה. הפיתוי לטוס גדול, אבל אנחנו בולמים את הדיסקו ל-60 קמ"ש הגיוניים. ואולי גם זה יותר מדי. חבר בטויוטה לנדקרוזר פראדו, שנסע מאחורינו, חטף פנצ'ר.



הלאה. נחל מתק, בכלל לא מותק: דרך מסולעת, ולכל סלע יש שיניים חדות. עכשיו תורנו לחטוף. מי שרוצה לטייל עם דיסקברי 4 בשטח חייב, דבר ראשון, להחליף לצמיגי שטח או לפחות לצמיגי "חצי חצי" (כביש, שטח). ממשיכים בזחילה מבוקרת. בורר מצבי השטח מכוון למצב סלעים - במצב הזה גם הבלימה של הרכב מעודנת ולא רק תגובת המצערת - מה שמאפשר שליטה מרבית.



היעד הבא: תצפית הר ברך. אין מלים.



משם לעוד דרך קישור משעממת ולירידה בנחל עתק. מעלה סיירים, בירידה, הוא לא אתגר. האמת היא שגם בעלייה זה לא אסון. ההרים אדומים ואלוהים מסמן לנו באצבע. אין זמן להליכה רגלית ולכניסה לגבים. ממשיכים הלאה לפתח הרחב של הערוץ. עוד תה אחד ולכביש.







עץ על כל כלי



דיסקברי 4 התפתח לא רק מבחינת המנוע ושכלולי בקרת השטח, אלא גם בעיצוב. בעיקר עיצוב הפנים, שנראה כעת יוקרתי יותר. הכלי כולל מסך מגע חדש (5 אינץ') עם מצלמה לנסיעה לאחור. בחוץ יש כל מיני נורות led חדשות וסגנון שמזכיר ריינג' רובר. חוץ מזה, היצרן מתחייב לשתול עצים על כל רכב שיימכר, כדי לקזז את פליטת הפחמן דו חמצני מהמנועים.



הדיסקברי 4 צריך להיקרא דיסקברי 3.5. זה לא רכב חדש באמת אלא רכב שעבר מתיחת פנים מקיפה. אז מה? המנוע שודרג, יכולת הכביש והשטח נשארו ברמה גבוהה והכי חשוב - האופי הייחודי נשמר. לנדרובר דיסקברי - אנחנו אוהבים אותו.



למבחני דרכים קודמים - "כבישים": www.kvishim.co.il