שר האוצר משנה כיוון: רוצה למכור את לאומי לגרעין שליטה ולא דרך הבורסה

>> בעקבות המהומה שעוברת בימים אלה על בנק לאומי בקשר למינוי יו"ר חדש, החליט שר האוצר לבחון את האפשרות לחזור לשיטה הקודמת: למכור את הבנק לגרעין שליטה - כלומר לבעל הון שישלוט בבנק, בדומה לשיטה הקיימת בבנק הפועלים, בבנק דיסקונט ובשאר הבנקים בישראל.

עד לאחרונה צידד שטייניץ במכירת המניות לציבור הרחב בבורסה, ולא לבעל הון מסוים. אך לאור המאבק על מינוי היו"ר, שהבליט את הבעייתיות של בנק שאין לו "בעל בית", נוטה עכשיו שטייניץ לחזור ולחפש בעל הון שירכוש שליטה בבנק לאומי. שטייניץ חושש ממצב שבו יהיה בבנק "שלטון מנהלים" שמאחוריו שלטון סמוי והשפעה מסוכנת של בעלי הון ומקורבים - אותה תופעה שניכרה במאבק המתמשך של מינוי יו"ר לבנק במקום איתן רף.



גם בבנק ישראל יש מחשבות שניות בנושא. שם אומרים שהם היו מעדיפים למכור את בנק לאומי לגרעין שליטה ברור, אך זה כמעט בלתי אפשרי עכשיו, היות שהמדינה מכרה כבר את רוב המניות שהחזיקה וכיום יש לה רק כ-11% מהמניות - שאין די בהן ליצירת גרעין שליטה. גרעין שליטה יציב דורש לפחות 20% מהון הבנק.



למרות הקושי, המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מנסה למצוא בתקופה האחרונה בעלי הון שירכשו את השליטה בבנק לאומי. אך המכשולים רבים; ההון העצמי של בנק לאומי הוא 5.6 מיליארד דולר, כך שמי שירצה לרכוש 20% מהבנק ייאלץ לשלם לפחות 1.1 מיליארד דולר - סכום עצום. בנוסף, יוטלו עליו מספר רב של מגבלות; הוא עצמו לא יוכל לשמש כיו"ר, וייאלץ "להתפשט" לחלוטין בפני המפקח על הבנקים שיבחן את כל השקעותיו, עסקיו ושותפיו. צריך שיהיה לו "שווי נקי" כפול מהשקעתו בבנק, כלומר 2.2 מיליארד דולר וזו מגבלה משמעותית. הוא גם לא יוכל לשעבד את מניות הבנק שרכש לצורך קבלת אשראי.



בנוסף, עקב המשבר העולמי הוחמרה הרגולציה והבנקים נדרשים להגדיל את כריות הביטחון שהם מחזיקים, מה שמקטין את הרווחיות שלהם - כך שאין קופצים רבים על בנק לאומי.



גם בבנק ישראל חושבים ש"שלטון מנהלים" הוא בעייתי, כי במקרה כזה לא ברור מי ממנה את הדירקטוריון ומי את היו"ר, ושליטה סמויה כזו מסוכנת. במקרה כזה גם לא ברור מי ימשוך בחוטים - אולי יהיו אלה הטייקונים שנוטלים אשראי מהבנק, ואולי בתי השקעות, קרנות הפנסיה או חברות ביטוח שמחזיקות בחבילות מניות גדולות. בינתיים מפתח רוני חזקיהו מודל חדש לבחירת דירקטוריון הבנק, בהנחה שמניות הממשלה יימכרו בכל זאת בבורסה. לפי המודל החדש, כל מי שיחזיק בכ-3% מהמניות (או יותר), יקבל זכות להציע דירקטור אחד בלבד לאסיפה הכללית. כמו כן תוקם ועדה ציבורית שתציע חמישה מועמדים לדירקטוריון. האסיפה תבחר את הדירקטוריון מבין המועמדים האלה, והיו"ר ייבחר מתוך חברי הדירקטוריון.



לפי המודל הזה, גם לאחר שכל המניות יסחרו בבורסה, אפשר יהיה לייצר גרעין שליטה. זה יקרה אם כמה בעלי הון יתאחדו ויגיעו להחזקה של 20% ממניות הבנק - אז יוכלו לפנות למפקח על הבנקים ולבקש היתר שליטה.