ג'יי.פי מורגן חשף סודות של לקוח במקסיקו בפני המתחרה קרלוס סלים

רויטרס

>> פסיקת השופט ג'ד רייקוף במשפט אמפרסס כייבל-ויז'ן נגד בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס מינואר שופכת אור על אופן התנהלותם של בנקים גדולים, וכן - גם על שיטות שבהן משתמש המיליארדר המקסיקני קרלוס סלים כדי לצבור את הונו האדיר.



עיקר הסיפור הוא שג'יי.פי מורגן ניצל את אחד הלקוחות הגדולים שלו במקסיקו, גרופו טלוויזה, וניסה לחשוף את סודותיו ליריב הגדול ביותר שלו - קרלוס סלים. הדרך שבה ניסה הבנק לעשות זאת היא על ידי מכירת הלוואה לסלים, שלמעשה היתה מאלצת את טלוויזה לחשוף מידע רגיש למחזיק החוב.



בג'יי.פי מורגן נמנעו מתגובה, בשיחה שאותה קטעו לאחר כ-10 שניות. אך העובדות שעלו במשפט ברורות למדי. היחסים בין ג'יי.פי מורגן לטלוויזה נמשכים זה עשרות שנים. כאשר החליטה טלוויזה לקנות את חברת הסיבים האופטיים בסטל ב-325 מיליון דולר, הפנייה לג'יי.פי מורגן היתה אך טבעית. 225 מיליון דולר מסכום הרכישה היו אמורים להגיע מהחברה הבת של טלוויזה, כייבל-ויז'ן.



מהפסיקה עולה כי בג'יי.פי מורגן התכוונו למכור את ההלוואה למשקיעים, אך התזמון היה גרוע: העסקה נסגרה ב-2008, ושוקי האשראי היו קפואים, כך שההלוואה נותרה בשלמותה בידי ג'יי.פי מורגן. לאחר ניסיון כושל למכור את ההלוואה למשקיעים, פנה ג'יי.פי מורגן לאינבורסה, בנק של סלים.



כבנק שאמור לשרת את לקוחותיו, מדובר בהחלטה בעייתית, בלשון המעטה. בין סלים לכייבל-ויז'ן קיימת תחרות עזה בשוק הטלקומוניקציה, שבו סלים מחזיק במונופול השולט וכייבל-ויז'ן מתחרה מולו. לשתי הקבוצות יש היסטוריה משותפת: סלים החזיק בנתח שליטה בטלוויזה בעבר, ועד היום מחזיק אינבורסה בנתח של 22% מכייבל-ויז'ן.



טלוויזה התנגדה לעסקה, ואף הציעה לרכוש את ההלוואה באותם תנאים שהוצעו לאינבורסה, בטענה כי העברת יכולת השפעה ומידע על החברה לאחת ממתחרותיה הגדולות עשויה לפגוע בפעילותה. ג'יי.פי מורגן החל במו"מ עם הצדדים, ובסופו של דבר הגיע להסכם עם אינבורסה, ביולי 2009.



זהו מהלך די מדהים. טלוויזה היא לקוחה ותיקה של ג'יי.פי מורגן, והבהירה כי היא מתנגדת לעסקה. במקביל, בג'יי.פי מורגן יצרו את הרושם שאינם מתכוונים להעביר את ההלוואה לאינבורסה, אך עשו זאת בפועל.



בתור בנק המתגאה בשירות הלקוחות שלו, מדובר בצעד מחריד. ברור מדוע אינבורסה היה מעוניין בחוב. אך מדוע היה ג'יי.פי מורגן כה להוט למכור את ההלוואה לאינבורסה? האם סלים כה מפחיד עד כי בג'יי.פי מורגן העדיפו לוותר על לקוח כדי להשביע את רצונו?



מתברר כי ההסכם בין ג'יי.פי מורגן לבין אינבורסה לא היה רגיל. הוא כלל תוספות שנועדו, כך נראה, לחלץ מידע מכייבל-ויז'ן ולהעביר אותו לאינבורסה - וסירוב לעשות כן יכול לאפשר לאינבורסה להכריז על כייבל-ויז'ן כחדלת פירעון, ולהטיל עליה סנקציות נוספות. כפי שאמר השופט רייקוף, "ההסכם מאפשר לאינבורסה לבקש ולקבל מידע כמעט ללא הגבלה מכייבל-ויז'ן".



השופט קבע כי ג'ייפי מורגן פעל בחוסר תום לב, והשיג חוזה לא חוקי, הכולל תנאים בלתי שגרתיים, וכי העסקה מפרה את חוקי הסחר ההוגן תחת הסכם האשראי שנחתם עם הבנק. בכך למעשה סתם השופט את הגולל על העסקה, וביטל את תוקפה.



כעת הכדור נמצא בידיים של ג'יי פי מורגן. והם יכולים לפנות לטלוויזה, לבקש סליחה, ולהציע למכור להם את ההלוואה באותם תנאים. אך הבנק לא עשה זאת. כל שעשה מאז הפסיקה היה להגיע שוב לבית המשפט ולבקש הארכה של שבועיים עד לביצוע גזר הדין. ההארכה ניתנה.