מיטב: מדד ת"א 25 חזר לשיאו מלפני ה"מימושון" האחרון ועלה ב-2.6% בשבוע החולף

מדד המחירים לצרכן הפתיע והמשקיעים נטשו את האפיק הצמוד



שבוע המסחר החולף בשוק האג"ח הממשלתי הסתיים בעליות שערים באגרות הלא צמודות למדד בריבית קבועה ("שחרים") שעלו ב-0.5%, לעומת האפיק הממשלתי הצמוד למדד שירד ב-0.1%.



את השוני הרב בין ביצועי האפיק שקלי לזה הצמוד, מייחסים במיטב לירידה מפתיעה של 0.7% במדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. נזכיר, כי ממוצע תחזיות האינפלציה עמד על ירידה של כ-0.3%, מה שמסביר את גודל ההפתעה ומכאן גם את התיקון שנדרש היה בשווקים על מנת להתאים את מחירי אגרות החוב למציאות החדשה.



כמו בהרבה מקרים דומים בעבר, גם הפעם, תגובת השווקים לנתון הייתה אגרסיבית. הסבר אפשרי לתופעה הוא עדכון מטה של הערכות המשקיעים לגבי האינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים בעקבות המדד שפורסם. הסבר אחר הוא מכירה אינסטינקטיבית של אגרות חוב צמודות למדד על ידי ציבור המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות, מה שכנראה העצים את מגמת הירידות של האגרות הצמודות. קרנות אג"ח מדינה וצמודי מדד ספגו השבוע, כאמור, פדיונות גבוהים של כ-0.4 מיליארד שקל - הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז השבוע הראשון של השנה, בעוד הקרנות השקליות סיימו את השבוע ללא שינוי.



אבירם נאה, מנהל השקעות בכיר במיטב: "ציפיות האינפלציה, כפי שמשתקף מהפער בין האגרות הצמודות לשקליות במח"מ (משך חיים ממוצע) של שלוש שנים עומדות כעת על 240 נקודות בסיס. להערכתנו, בפער הנוכחי לא קיימת עדיפות מהותית למי מהאפיקים, השקלי או הצמוד, למרות זאת אנו עדין נוטים קלות להעדיף את האפיק השקלי מתוך הערכה, שאם יהיו הפתעות נוספות במדדים הקרובים הן יהיו כלפי מטה".



מחר תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל. הערכת מיטב היא שלנוכח המדדים האחרונים, כמו גם ירידת הציפיות האינפלציוניות, ההחלטה תהיה להותיר את הריבית ללא שינוי.



באפיק הקונצרני, היינו עדים לעליות שערים משמעותיות הן באגרות הצמודות למדד והן באגרות הלא צמודות.
מדד התל בונד 60 הצמוד למדד עלה השבוע ב-0.5% ומדד התל בונד השקלי עלה ב-1.1%. מהנתונים הללו עולות שתי מסקנות: הראשונה היא, שהאגרות הקונצרניות ממשיכות להציג ביצועי יתר על פני האגרות הממשלתיות, וניתן לראות שגם באפיק הקונצרני, חוזרת על עצמה התמונה של ביצועי יתר של האפיק הלא צמוד על פני זה הצמוד, וגם כאן כמו באגרות הממשלתיות מדובר בתגובה שהיא מעבר ל"מתחייב" מ"הפתעת המדד".



"להערכתנו, ביצועי היתר של האגרות הקונצרניות על פני הממשלתיות הנה תולדה של גיוסי ענק בקרנות נאמנות המתמחות באפיק הקונצרני - כ-1 מיליארד שקל", אומר נאה.



כמו בהרבה תחומים, כך גם בשוק ההון ביקושים גדולים בדרך כלל מזמינים היצעים גדולים, ואכן השבוע היינו עדים לאחד השבועות הפוריים ביותר בתחום הנפקות אג"ח על ידי חברות. בין המגייסות (ומרחיבות הסדרות) ניתן למנות את החברות: ביג, ריט, אלבר, הכשרת היישוב, בנק דיסקונט, פטרוכימיים ומצלאווי. אם שכחנו מישהו אנו כמובן מתנצלים.



על מדד ת"א 25 חזר לשיאו מלפני ה"מימושון" האחרון ועלה ב-2.6% בשבוע החולף



עליות חדות נרשמו השבוע במדדי המניות המובילים של בורסת ת"א: מדד ת"א 25 עלה בכ-2.6%, מדד ת"א 100 הוסיף 2.8% לערכו, מדד ת"א-75 טיפס בכ-3.5% ואילו מדדי היתר 50 ו-120 זינקו ב-5.0% ו-4.5% בהתאמה.



ברקע לעליות, איתותים חיובים משוקי המניות בעולם ועלייה חודשית נוספת במדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק, שעלה בכ-0.2% בחודש ינואר. הציבור המשיך להזרים כספים לקרנות הנאמנות המנייתיות ובסיכום שבועי רשמו קרנות אלה (ישראל, חו"ל וגמישות) גיוסים של כ-100 מיליון שקל, אשר 80% מהם התרכזו בקרנות המתמחות במניות בישראל, שעלו בשבוע האחרון בשיעור ממוצע של כ-3.0% ואף רשמו את הגיוס השבועי השני בטיבו מאז תחילת השנה! בכך, הקרנות המנייתיות מצליחות להחזיר את המומנטום שלהן משלילי לחיובי, זאת לאחר שמתחילת החודש הן רושמות גיוס של כ-80 מליון שקל.



העליות בת"א הגיעו בעקבות המסחר בוול סטריט כשברקע נתוני מקרו חיוביים ונאומו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שאמר כי תוכנית התמריצים הכלכלים בסך 787 מיליארד דולר שאושרה לפני שנה על ידי הממשל בארה"ב סייעה לכלכלה האמריקאית להימנע ממיתון עמוק יותר והצילה לפחות שני מיליון משרות ותיצור עוד 1.5 מיליון משרות נוספות.



ההפתעה הגדולה השבוע הגיעה ממדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, שהפתיע וירד ב-0.7% מה שמקטין את הסיכון להעלאת הריבית במשק על ידי בנק ישראל. בנוסף, שר האוצר, יובל שטייניץ, ציין השבוע בכנס ירושלים השביעי, כי כלכלת ישראל צמחה ברבעון האחרון של 2009 ב-4.3%. האבטלה עומדת היום על 7.2% וכלכלת ישראל החזירה בשנה האחרונה 20% מסך כל הנפילה ביצוא. שטייניץ הוסיף, שישראל צולחת את המשבר הכלכלי בלי שהיא סוחבת על עצמה נזקים כבדים מנשוא לעתיד הכלכלה והחברה.



עונת הדו"חות בעיצומה והחברות הציבוריות ממשיכות לדווח על תוצאותיהן הכספיות לרבעון הרביעי של 2009 ולשנה כולה. ביניהן, דיווחה השבוע חברת הדגל של ישראל, ענקית התרופות טבע על עוד שנה מוצלחת ורווחית: הכנסות החברה ב-2009 עלו ב-25% והסתכמו ב-13.9 מיליארד דולר. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב-2009 ב-3 מיליארד דולר - עלייה של 21% בהשוואה לשנה המקבילה. ברבעון הרביעי של 2009 רשמה טבע הכנסות של 3.8 מיליארד דולר ורווח מתואם 847 מיליון דולר, כלומר, רווח מתואם של 95 סנט למניה או 94 סנט למניה על בסיס דילול מלא. טבע הציגה רווח תפעולי של 2.4 מיליארד דולר - יותר מפי 2 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.



מניות בכותרות



נייס מערכות עקפה ברבעון הרביעי של 2009 את תחזיות השוק. הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2009 גדלו ל-158.8 מיליון דולר - עלייה של 9.8% בהשוואה ל-144.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2009 וירידה של 2.6% בהשוואה ל-163.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2008.



השבוע פורסמו דו"חות גיוון אימג’ינג, שהציגה הכנסות של 40 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2009 - עלייה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח תפעולי הסתכם ב-4.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם עלה ב-44% ל-6.2 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל.



גילת לוויינים פרסמה גם היא את דו"חותיה והציגה הכנסות של כ-228 מיליון דולר בשנת 2009 - ירידה של 14.8% בהשוואה לשנת 2008. למרות זאת, הצליחה החברה לרשום בשורה התחתונה רווח נקי של 1.9 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 1.1 מיליון דולר ב-2008. בנוסף, צימצמה החברה את ההפסד התפעולי, מ-1.6 מיליון דולר ב-2008 ל-664 אלף דולר ב-2009. נכון לסוף 2009 לחברה יתרת מזומנים של כ-140 מיליון דולר, כ-3.38 דולר למניה. בנטרול המזומן החברה נסחרת בשווי תפעולי (ev) של כ-82 מיליון דולר, אשר עדיין נראה לנו נמוך ביחס לפוטנציאל הרווחים של החברה.



טאואר הודיעה על האצת תוכניות להרחבת כושר הייצור של החברה על מנת לעמוד בדרישות לקוחותיה אשר עולות על יכולת הייצור הנוכחית. כושר הייצור במפעל בישראל יעלה בכ-30 אלף פרוסות בשנה על מנת לעמוד בצרכים הגדלים של הלקוחות למוצרי החברה. במתקן הייצור הממוקם קליפורניה, יורחב כושר הייצור בכ-36 אלף פרוסות בשנה וזאת על מנת שיוכל לענות על הביקוש המצריך כרגע יותר מ-100% ניצולת ייצור. רכישת מכונות הייצור המוערכת בכ-15 מיליון דולר תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור של טאואר בכ-66 אלף פרוסות בשנה.