מאוד קל ללכת לאיבוד בשלל החדשות היומיות או שבועיות המתפרסמות בעולם. בוודאי כאשר כל ידיעה שכזו מלווה בתגובות - חלקן חדות - במחירי המניות, הסחורות, אג"ח מדינה ומטבעות. לכן, אחת לתקופה ניקח צעד אחד אחורה בשביל לבחון את היער כולו, לפני שנתייחס לעצים הספציפיים.
היער
המיתון הסתיים, המשבר לא. בסך הכל הסתיים עוד שלב בו.
שלבי המשבר עד כה:
א. מסוף 2007 ועד ספטמבר 2008 -
שלב "משבר הסאבפריים".
משבר פיננסי עולמי מאוד לא סימפטי, מהסוג שמתרחש אחת לעשור בערך, מקיף את העולם כולו ומוביל להאטה כלכלית.
ב. מספטמבר 2008 עד מארס 2009 -
שלב "סוף העולם".
ליהמן נופל. נפילת ליהמן מפילה את aig, חברת הביטוח הגדולה בעולם, שמולאמת יומיים לאחר מכן. נפילת ליהמן יוצרת גם משבר אמון במוסדות הפיננסיים עולם כולו. באירופה גם כן מולאמים בנקים גדולים וותיקים. הבנקים המסחריים לא מלווים למשקי הבית ולעסקים וגם לא אחד לשני. המערכת הפיננסית כולה קפואה. לא ברור איפה זה יסתיים. ממשבר פיננסי גלובלי של אחת לעשור, עוברים למשבר של אחת ל-80 שנים.
ג. מארס 2009 - תחילת 2010 -
שלב "ההתאוששות והפריחה".
ניצני צמיחה נראים ברחבי המשקים בעולם. מחירי הנכסים מתחילים בעלייה וממשיכים בזינוק. נראה כאילו המשבר החמור ביותר מזה 80 שנים מסתיים בזינוק החד והמתוזמר ביותר מאז ומעולם. השווקים משדרים זחיחות, "הכל מאחורינו".
ד. היום - ?
שלב ההתפכחות.
הכל נגמר? אולי כל מה שנעשה היה לטאטא את הבעיות הפיננסיות של המגזר העסקי בעולם אל מתחת לשטיח של המגזר הציבורי? גוברת ההכרה בכך שהמדינות תהינה חייבות לטפל בחובות הגבוהים שלהן דרך העלאת מיסים, דרך קיצוץ בתקציב, או שניהם גם יחד. ומה לגבי המדיניות המוניטרית המרחיבה? ברור הרי שהיא לא תוכל להימשך לעד. מה יקרה למחירי הנכסים ולקצב הצמיחה כאשר שיעורי הריבית יתחילו לעלות?
העצים
המהלך של ארה"ב מסוף השבוע הוא בסך הכל עוד עץ - בקושי שתיל, במקרה הזה - של קיפול התוכניות המוניטריות. עץ משמעותי (הרבה יותר ממנו) ראינו בשבוע שעבר עם העלאת יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים בסין. עצים אחרים בדמות הטיפול בחובות העתק של מדינות אירופה, ראינו בשבועות האחרונים ונראה גם בשבוע הזה כאשר יוון תנסה לגייס כסף בשווקים למחזור החוב שלה. לא מן הנמנע, שתעשה זאת רק בצמוד לגיבוי מילולי מצד האירופאים.
הפד מעלה את הריבית על הלוואות החירום
כאמור, בקושי שתיל. מדובר בצעד טכני לחלוטין, ששודר בצורה מאוד שקופה על ידי הפד לפני שבוע. הפד אפילו אמר שהם מתכוונים לנהוג בצעד זה "בקרוב". בכל זאת הידיעה שפורסמה ביום חמישי חצי שעה לאחר סגירת המסחר, מאוד הפתיעה את השווקים וגררה זינוק בדולר, עלייה בתשואות וירידה בחוזים העתידיים על המניות. לזכות הפעילים בשווקים צריך לומר שבמהלך המסחר למחרת, ההגיון כבר השתלט על הרגש וכל הכיוונים הללו התהפכו.
נחזור שנתיים אחורה:
בראשית המשבר בלטה העלייה בריבית הבינבנקאית וירידה בהיקף ההלוואות בין הבנקים לבין עצמם. הפד ראה לנגד עיניו איך כל המערכת נכנסת לקיפאון והודיע שבנקים שיזדקקו להלוואת חירום ולא יצליחו לקבלה מבנק אחר, מוזמנים לקבלה ישירות ממנו במחיר הגבוה רק במעט (25 נקודות בלבד, בשיא השפל) מריבית הפד.
זאת בהשוואה לפער של 100 נקודות מריבית הפד, בימים כתיקונם. יתירה מכך, אם בעבר, לפני המשבר, היתה מתלווה להלוואה ישירה מהפד סטיגמה של בנק בעייתי, הרי שסטיגמה זו הוסרה על ידי הפד בשיא המשבר (על ידי כך שפנה לבנקים הגדולים וביקש מהם לקחת ממנו הלוואה, בשביל להראות שזה לא נורא).
בשיאו של המשבר לוו הבנקים 250 מיליארד דולר באמצעות חלון האשראי הזה, למשך פרקי זמן שנעו בין יממה עד שלושה חודשים.
הימים היום רחוקים מאוד מימי שיאו של המשבר. היקף הלוואות החירום היום בשוק נמוך מ-15 מיליארד דולר, ועיקר ההלוואות חזר להיות בין הבנקים לבין עצמם.
הכלי מילא את תפקידו, ואפשר לחזור לשגרה: לבטל את הלוואות החירום הארוכות ולהשאיר רק את ההלוואות ליום, ולחזור ולהעלות את המרווח בין ריבית הפד לבין הריבית על הלוואות החירום (אם כי עדיין לא לפער של 100 נקודות).
חשוב:
זו לא העלאת ריבית. כאמור, זה חל על 15 מיליארד דולר בקושי. אין כל השפעה על הריבית למשקי הבית או לעסקים הקטנים.
זה לא מבשר על הקדמת מהלך העלאת ריבית של הפד - אנחנו מעריכים שהריבית בארה"ב תועלה רק לקראת סוף 2010, במקרה הטוב.
השוק הבין את זה לקראת סוף יום שישי.
מה שעוד עזר לדולר ולאג"ח להירגע היה מדד מחירים שהפתיע כלפי מטה. יתירה מזאת, מדד הליבה - המדד המנטרל את מחירי האנרגיה והמזון - ירד בינואר. ירידה ראשונה מאז 1982.
מחיר הנפט
בסוף שבוע שעבר קיבלנו תזכורת לתופעה שליוותה אותנו באופן צמוד בשנים עברו: השפעת אירועים או התבטאויות בתחום הגאו פוליטי על מחירי הנפט בעולם. אם ב-2007-2008 הושפעו מחיר הנפט מהתבטאויות מיליטנטיות של האיראנים מזה, ושל הישראלים מזה, הרי שבחודשים האחרונים הגורם בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על מחיר הנפט היה שערו של הדולר. כשהדולר התחזק מחיר הנפט (וסחורות נוספות) ירדו, כאשר נחלש - עלו.
בסוף השבוע לראשונה ראינו את חזרתה של השפעות הגאו פוליטיקה על המחירים. הודעתה החריגה של סוכנות האנרגיה של האום שאיראן עובדת על נשק גרעיני, הובילה לעלייה במחיר הנפט לקרוב ל-80 דולר לחבית - עלייה של קרוב לעשרה דולר לחבית בתוך שבועיים.
הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות.
מבט אל היער ולא רק אל העצים
ורד דר
21.2.2010 / 12:34